מי מפחד משמרים?

כשמתחיל הסתיו, מתפתח אצלי רצון עז למאפי שמרים.

משהו בריח הבצק והמלית המתפזרים ברחבי הבית, כל כך חם, מנחם ומתאים לסגריריות שבחוץ.

אף פעם לא הבנתי את הפחד שיש לאנשים מלאפות עם שמרים.

אני חושבת שהוא משתווה רק לפחד שיש לאנשים מלעבוד עם ג'לטין...

מודה שעם הג'לטין, גם לי היה קצת פחד בעבר, עד שלמדתי לעבוד איתו,

אבל אני חושבת שעם שמרים הסיפור הרבה יותר פשוט. 

נראה לי שרוב האנשים בעלי "פוביית השמרים", פיתחו אותה בעקבות חוויה ראשונית שלילית שהיתה להם עם בצק השמרים.

הבצק לא תפח / יצא דביק מידי / לא התרדד טוב / המלית גלשה החוצה, ועוד כהנה וכהנה סיבות.

חבל שבגלל חוויה שלילית אחת, תמנעו מהתוצר הכל כך מתגמל של מאפה שמרים ריחני. 

ולכן, החלטתי לתת כמה טיפים משלי ולנפץ כמה מיתוסים כדי שאולי אצליח לשכנע אתכם להפסיק לפחד ולהתחיל להתאהב בשמרים...

אז נתחיל בכמה טיפים חשובים:

1. לוודא שהשמרים שלכם בתוקף! לשמרים טריים יש תוקף קצר יחסית ואם פג תוקפם, הם לא יתפחו. גם לשמרים יבשים יש תוקף (למרות שהוא ארוך יותר) ולכן חשוב לבדוק גם אותם.
2. עבודה עם בצק שמרים היא התחייבות. היא מצריכה זמן וסבלנות. אם יש לכם יום לחוץ ואתם צריכים לצאת מהבית באמצע העבודה, פשוט וותרו מראש על אפיה עם שמרים והכינו עוגה בחושה...אם אתם מתעקשים בכל זאת, הכינו את הבצק בערב שלפני והתפיחו אותו במשך הלילה במקרר (כ-8 שעות לפחות). כך תחסכו לכם את הזמן של ההתפחה הראשונה ותוכלו להתחיל לעבוד על הבוקר. 
3. אל "תעגלו פינות" עם זמני ההתפחה. בהתפחה הראשונה, הבצק צריך להכפיל את נפחו. זה לוקח במקרה הטוב שעה וחצי ויכול לקחת גם שעתיים ויותר, כי זה תלוי בחום החדר. להתפחה השניה צריך בין חצי שעה לשעה. 
4. אל "תעגלו פינות" גם עם זמן הלישה. כדי שהבצק יפתח רשת גלוטן אלסטית, צריך ללוש אותו 8-10 דק' לפחות. כן, גם במיקסר. 
5. תמיד כתוב במתכונים להוסיף מים "חמימים". זה אכן חשוב לתפיחה של הבצק שהמים לא יהיו קרים מידי. חמימים, הכוונה למי ברז בטמפ' פושרת, כמו שהייתם עושים אמבטיה לתינוק קטן. היזהרו ממים חמים מידי ש"יהרגו" את השמרים שלכם.
6. יש לאנשים נטיה שהילחץ כשהבצק יוצא דביק אחרי הלישה ולהוסיף המון קמח כדי לנטרל את הדביקות. אנא אל תעשו זאת! בצק שמרים צריך לצאת מעט דביק (מעט זה אומר - נדבק לתחתית קערת המיקסר, לא ממש נוזלי ונדבק לאצבעות) ובדרך כלל, אחרי ההתפחה הראשונה, הוא הופך נוח לעבודה ולא צריך להוסיף לו קמח נוסף. רק אם אחרי ההתפחה הראשונה, עדיין קשה לכם לעבוד עם הבצק והוא ממש נדבק למשטח האפיה ולידיים שלכם, רק אז הוסיפו עוד קמח, וגם את זה עשו בכמויות קטנות ובהדרגה, כדי שלא יצא לכם מאפה יבש. 
7. אם אתם לא מנוסים בעבודה עם שמרים, אל תתחילו ישר בעוגת שמרים שמצריכה גם מלית, כי זה טיפה יותר מורכב ומצריך יותר התעסקות. הכינו קודם לחם/ לחמניות / חלה כדי להתנסות בעבודה עם בצק שמרים ורק כשתרגישו ביטחון, עברו לעוגות ומאפים אחרים עם מילוי.

ועכשיו כמה מיתוסים לניפוץ:

1. לא לכסות בניילון נצמד: יש הטוענים שצריך לכסות את בצק השמרים במגבת לחה בזמן ההתפחה הראשונה, כדי שהבצק יוכל "לנשום". אני מכסה תמיד עם ניילון נצמד ולא נתקלתי בשום בעיה עד כה. דווקא את ההתפחה השניה אני כן עושה עם מגבת, כי אז המאפה כבר מעוצב בצורה מסוימת ואני לא רוצה שהניילון הנצמד יהרוס את הצורה. 
2. שמרים טריים עדיפים על שמרים יבשים: יש החושבים ששמרים טריים (בקוביה או "שמרית") עדיפים על שמרים יבשים. בעיני, ההיפך הוא הנכון. שמרים יבשים נוחים יותר לעבודה, נותנים מאפים עם טעם פחות "חריף" של שמרים (זה בעיני יתרון) ובעלי תוקף ארוך ולכן אני מחזיקה תמיד כמה שקיות בבית ויכולה לאפות מתי שבא לי. 
3. בחורף, צריך להגדיל את כמות השמרים במתכון: זה לא נכון, בטח לא בחורף הישראלי. לרוב, הבתים מחוממים בחורף ואז בטח שאין סיבה להוסיף שמרים וגם אם באמת קר בחדר, פשוט הפעילו את התנור על חום נמוך (50 מעלות) ושימו את הבצק לתפיחה ליד דלת התנור הסגורה. חום התנור יקרין החוצה ויצור סביבה חמימה יותר עבור הבצק. 
4. חייבים לנפות את הקמח לפני הלישה: אני לא מנפה אף פעם ולא קורה שום דבר.

למידע נוסף ומקיף על עבודה עם שמרים, ממליצה לכם בחום לקרוא את הכתבה הזאת של יעל גרטי שתמיד מספקת מדריכי אפיה מקיפים, ברורים ויעילים. 

ועכשיו, אחרי כל ה"חפירה" הארוכה הזאת, הגיע הזמן לתת סוף סוף מתכון. 

במקרה, חומר הגלם החודשי של "מנטקה" החודש היה אגס, שהוא פרי סתוי מאין כמותו. 

לכן חשבתי שאין מתאים ממנו לשילוב במאפה שמרים מהביל, לקבלת האפקט הסתוי המושלם. 

הכנתי את עוגת השמרים-אגסים שלי בשתי צורות:

"בורג" - שתי רולדות ארוכות מלופפות זו בזו (הצורה הסופית מזכירה קצת בורג ומכאן השם). 

"משוך אותי" (Pull apart) - דפים דפים של בצק שביניהם מלית, אותם בוצעים בעזרת הידיים.

"בורג"

"משוך אותי"

צורת ה"בורג" קלה יותר לביצוע מ"משוך אותי", אבל ב"משוך אותי" יש יחס טוב יותר של מלית מול בצק, אז לשיקולכם באיזו צורה לבחור.

ל"מאותגרי שמרים" שביניכם - ניתן לוותר בכלל על המלית ולהכין מהבצק חלה. 
אה, והבצק הוא אפילו "פרווה"! 

לסיום, קצת תמונות אגסים, כי עונת האגסים בגרמניה בעיצומה...
למתכונים נוספים וסתויים עם אגסים, הכנסו לראות מה הכינו הבלוגרים באתר "מנטקה".

הביאו את הסתיו...

עוגת שמרים- אגסים "פרווה"

המתכון לבצק נלקח מהבלוג "מתכוניישן", עם מעט שינויים.  
המלית שלי. 

חומרים ל-2 תבניות אינגליש קייק:
לבצק:
500 גר' קמח לבן רגיל
1 כף (7 גר') שמרים יבשים 
1/2 כוס סוכר
קורט מלח
2 ביצים M
1/4 כוס שמן קנולה
1 כוס מים חמימים

למלית:
4 אגסים מקולפים, מגולענים וחתוכים לקוביות קטנטנות (מומלץ לחתוך ב "קוצץ ירקות", אם יש)
3/4 כוס ריבת אגסים (אני השתמשתי ב"מעדן אגסים" של "סן דלפור") 
1/2 כף קינמון

לזיגוג:
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס מים

הכנה:
לבצק:

1. במיקסר עם וו הלישה, מערבלים את הקמח, השמרים והסוכר. מוסיפים את המלח.
2. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבלים עד הטמעות. מוסיפים את השמן והמים ומערבלים במהירות בינונית 10 דק', עד קבלת בצק חלק ודביק. אל תבהלו שהבצק יוצא דביק, תנו לו לתפוח את התפיחה הראשונה ורק אם אחריה הוא נשאר דביק מידי, הוסיפו עוד קמח בהדרגה, עד שיהיה נוח לעבודה.
3. מכסים את הקערה בניילון נצמד ושמים במקום חמים, עד שהבצק מכפיל את נפחו (כשעה וחצי- שעתיים). מומלץ מאוד להכין בערב ולהכניס למשך הלילה למקרר. 
4. לאחר התפיחה, מוציאים את הבצק למשטח עבודה מקומח ומוציאים ממנו את האויר בתפיחות קלות. 

למלית:

1. מערבבים את כל המרכיבים בקערה בינונית ושומרים בצד עד השימוש.

לזיגוג:

1. שמים בסיר קטן את המים והסוכר ומחממים על אש בינונית-נמוכה, עד שכל הסוכר נמס. שומרים בצד עד השימוש.

לצורת "בורג":

• מרפדים את 2 תבניות האינגליש קייק בנייר אפייה, כך ששולי הנייר יגלשו מחוץ לתבנית (יעזור אח"כ בחילוץ העוגה). אפשר להשתמש גם בתבניות אינגליש קייק חד-פעמיות מאלומיניום, משומנות קלות . 
• מחלקים את הבצק ל-4 חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעלה מלבני בעובי 1/2 ס"מ. אם הבצק "מתנגד" לרידוד, רדדו אותו מעט, תנו לו לנוח כמה דקות ואז רדדו שוב. 
• מורחים על כל עלה כרבע מן המלית. 
• בזהירות ובעדינות, מגלגלים כל עלה מכם והלאה לגלילה אחידה. לא נורא אם המלית גולשת קצת החוצה וזה נראה לא יפה, זה יסתדר באפייה. לוקחים שתי גלילות ומהדקים אותן בקצה. מפתלים אותן אחת בשניה לקבלת צורת בורג. אוחזים בעדינות ב"בורג" שנוצר ומעבירים אותו לתבנית. חוזרים על אותה פעולה עם שתי הגלילות שנותרו. 
• מכסים את התבניות במגבת ומתפיחים שוב להכפלת הנפח (30-60 דק'). בינתיים, מחממים תנור ל-170 מעלות. 
• אופים כ-30-35 דק', עד שהעוגות משחימות. חשוב לבדוק שהעוגות השחימו גם בשוליים ולא רק בחלקן העליון, כדי שתדעו שהן אפויות גם מבפנים. אם הוצאתם מהתנור וגיליתם שהן לא אפויות מספיק, ניתן להחזיר לתנור לאפייה נוספת. מחלצים את העוגות עם נייר האפייה מהתבניות. אם השתמשתם בתבניות אלומיניום, אפשר פשוט לגזור אותן במספריים ולחלץ את העוגות. 

לצורת "משוך אותי":

• מרפדים את 2 תבניות האינגליש קייק בנייר אפייה, כך ששולי הנייר יגלשו מחוץ לתבנית (יעזור אח"כ בחילוץ העוגה). אפשר להשתמש גם בתבניות אינגליש קייק חד-פעמיות מאלומיניום, משומנות קלות .
• מקמחים את משטח העבודה ומרדדים את הבצק למלבן גדול בעובי 1/2 ס"מ (יוצא מלבן ברוחב כ-33 ס"מ). אם יש לכם משטח אפייה מסיליקון, כדי לעבוד עליו, כדי שהבצק לא ידבק לכם. אם אין – וודאו כל הזמן שהבצק לא נדבק וקמחו את המשטח לפי הצורך. 
• בעזרת מרית שטוחה, מורחים את המלית על כל הבצק.
• בעזרת גלגלת פיצה (או סכין, אם אין), חותכים את הבצק ל-5 רצועות ארוכות ברוחב 6-7 ס"מ (טיפ מוצלח של קרין גורן: למדוד את הרוחב באמצעות קיסם עץ). מניחים את רצועות הבצק אחת על השניה (השכבה העליונה תהיה המלית) וחותכים את מגדל הרצועות שנוצר במרווחים של 4 ס"מ. 
• מעמידים את חתיכות הבצק בתבניות האינגליש קייק המשומנות, צמודות אחת לשניה, כשהחתך כלפי מטה. חשוב להקפיד על הכיוון, כדי שתתקבל צורת ה"משוך אותי". חוזרים על הפעולה עם התבנית השניה. מניחים את שתי התבניות, מכוסות במגבת, לתפיחה נוספת להכפלת הנפח (30-60 דק'). בינתיים, מחממים תנור ל-170 מעלות. 
• אופים 30-35 דק', עד שהעוגות זהובות. מזיזים בעדינות את הקפלים של הבצק בעזרת סכין כדי לוודא שהבצק אפוי גם מבפנים. מחלצים את העוגות עם נייר האפייה מהתבניות. אם השתמשתם בתבניות אלומיניום, אפשר פשוט לגזור אותן במספריים ולחלץ את העוגות.

• מיד כשהעוגות יוצאות מהתנור, מברישים אותן בסירופ הסוכר. 
• העוגות במיטבן ביום האפייה, אך נשמרות כ-3 ימים בטמפ' החדר, כשהן עטופות היטב. אפשר גם להקפיא ולחמם לפני ההגשה. 

הערות:

• העוגות לא יוצאות מאוד מתוקות. בעיני זה טעים ככה. אם אתם חובבי עוגות מתוקות יותר, אפשר להוסיף 1/4-1/2 כוס סוכר למלית. 
• אפשר להחליף את האגסים בתפוחים ואת ריבת האגסים בריבת תפוחים או משמש. 
• אפשר לוותר על סירופ הסוכר ובמקום זה, להבריש את העוגות בביצה טרופה לפני האפיה. קחו בחשבון שזה יוריד מאוד ממתיקות העוגה והיא גם ככה לא מאוד מתוקה. 
• צורת ה"משוך אותי" מאוד מגניבה, אך קצת מורכבת להכנה מכיוון שהמלית נוטה לגלוש מהצדדים בעת החיתוך. אל תבהלו מהמלית, הכל נראה הרבה יותר טוב אחרי האפיה, אבל אם אתם לא מנוסים בעוגות שמרים, ממליצה לכם להתחיל עם צורת ה"בורג". 

גרסה להדפסה

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ראש השנה הוא החג האהוב עלי ביותר.

משהו בפתיחתה של שנה חדשה, משרה עלי תחושת חגיגיות, יותר מבכל חג אחר.

בשנתיים האחרונות בגרמניה, התרחקה ממני אוירת החג.

איך אפשר להרגיש שמתחילה שנה חדשה כשכאן היא מתחילה בכלל בראשון בינואר?

איך אפשר להרגיש שמתחילה שנה חדשה בלי סיכומי שנה בכל העיתונים, תחנות הרדיו והטלויזיה?

איך אפשר להרגיש שמתחילה שנה חדשה בלי כל מבצעי החג הקורצים מכל חלונות הראווה?

איך אפשר להרגיש שמתחילה שנה חדשה בלי כל מוספי האוכל ותוכניות הבישול המיוחדות לראש השנה???

נכון, אי אפשר...

בדיוק בגלל זה נזכרתי רק לפני יומיים, שראש השנה מגיע כבר ביום א' הקרוב!

אוי לבושה שבלוגרית עם בלוג בישול, שוכחת חג קולינארי כה חשוב בלוח השנה.

יתכן שלעובדה ששני ילדי נכנסו לגנים חדשים והקליטה בגנים בגרמניה היא תהליך של לא פחות משלושה שבועות (!!!), יש קשר לפגיעה המוחית שעוברת עלי...

אבל לא אעז להפקיר אתכם ללא מתכון שווה לחג!

כבר זמן מה שאני מתבאסת ממינון הסלטים הנמוך יחסית שיש לבלוג שלי להציע (נמוך יחסית לכמות האינסופית של הקינוחים המופיעים בו...)

ולכן החלטתי ללכת הפעם על סלט.

אבל לא סתם סלט. 

סלט כמו שאני אוהבת:

כייפי, משביע, צבעוני והכי חשוב - אפשר להכין כמעט את כולו מראש!!!

למה אני מציינת את זה?

כי זו הסיבה המרכזית לכך שאני לא אוהבת להכין סלטים. 

אני בנאדם נורא מאורגן (נורא!) ולכן כשאני מארחת, אני מתייחסת לאירוח כמו אל מבצע צבאי.

רשימות מפורטות, קניות מוקדמות של כל חומרי הגלם, תכנון זמני הכנה קפדני...

אבל תמיד מגיעים הסלטים הארורים, שחייבים להכין ברגע האחרון ו"דופקים" לי את כל התכנון.

ברור שאני מכינה מראש את מה שאפשר: רוטב, שטיפת הירקות, קליית אגוזים במידת הצורך...

אבל בסוף, צריך לחתוך את הירקות ברגע האחרון וזה מכניס אותי לסטרס.

אז סלט שאפשר להכין כמעט את כולו מראש? זה סלט כלבבי! 

רציתי להכין סלט שיתאים לראש השנה ואת רובו ניתן יהיה להכין מבעוד מועד.

רציתי שיהיו בו תפוחים ברוח החג, וגם דלורית, ששייכת למשפחת הדלועים שנמצאים בשיא עונתם בדיוק בתקופה זו של השנה.

מכיוון שהלכתי על טעמים מתקתקים, הוספתי לסיפור קינואה, שטעמים שכאלה מוציאים ממנה את המיטב. 

לאיזון המתיקות, הכנסתי בצל סגול מטוגן ואגוזי מלך קלויים ואת הכל עטפתי ברוטב ויניגרט תפוחים.

תשמעו, יצא טעים ברמות על! לא הצלחתי להפסיק לאכול...

זה אפילו קצת סכנה להגיש אותו בארוחת החג כחלק מהסלטים, כי אחריו, האורחים שלכם יהיו מלאים מידי כדי לאכול את שאר האוכל שהכנתם.

כבונוס, הוא גם צמחוני, טבעוני, ללא גלוטן, ללא לקטוז...

בחיי, מה עוד אפשר לבקש מסלט?!

עוד יש לכם זמן להודיע לאמא/ סבתא/ דודה/ רחוקת משפחה מדרגה ז', שאתם מכינים השנה את הסלט! 

ולסיום - 

שיר ראש השנה האהוב עלי ביותר.

בחירה קצת שמאלצית, אבל בחיי שאני תמיד מתמלאת אופטימיות כשאני שומעת אותו...

חברים, שתהיה לכם שנה מדהימה!

ובהזדמנות זאת, תודה לכל מי שקורא, מגיב ומכין מתכונים מהבלוג שלי.

לי זה עושה את השנה...

סלט קינואה ודלורית צלויה במייפל, עם ויניגרט תפוחים

הרוטב והדלורית הצלויה נלקחו מהספר Barefoot Contessa -  Back to basics

חומרים ל-6 מנות:

1 דלורית בינונית (כ- 800-900 גר'), מקולפת וחתוכה לקוביות בגודל 2 ס"מ

2 כפות שמן זית

2 כפות סירופ מייפל אמיתי

מלח ופלפל שחור

1 כוס קינואה, לא מבושלת

2 בצלים סגולים, חתוכים לפרוסות דקות

1 כף שמן זית

1/2 כוס אגוזי מלך, קלויים קלות במחבת וקצוצים גס

1 תפוח ירוק גדול, חתוך לקוביות בגודל 2 ס"מ

לרוטב:

3/4 כוס מיץ תפוחים

2 כפות חומץ בן יין לבן (או חומץ לבן אחר שאוהבים, אפשר גם חומץ תפוחים)

2 כפות חרדל דיז'ון חלק

1/2 כוס שמן זית

1 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור גרוס

הכנה:

1. צולים את הדלורית: מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה.
2. שמים בקערה גדולה את קוביות הדלורית, המייפל, שמן הזית, מלח ופלפל. מערבבים היטב.
3. אופים את הדלורית כ-25-30 דק' בתנור, עד שהיא רכה ומזהיבה מעט. מוציאים מהתנור ומעבירים לקערה גדולה, להצטננות.  
4. בינתיים מכינים את הקינואה: בסיר קטן, שמים את הקינואה ו-3/4 1 כוסות מים רותחים. מבשלים על אש נמוכה 20 דק', עם מכסה סגור היטב, עד שהקינואה סופחת את כל המים. מעבירים את הקינואה לקערה עם הדלורית.
5. מכינים את הבצלים: במחבת בינונית, מחממים את כף השמן ומטגנים את הבצלים הסגולים, על אש בינונית-נמוכה, עד שהם רכים מאוד וזהובים (הזהרו לא לשרוף!). מורידים מהאש ומוסיפים לקערת הקינואה. 
6. מכינים את הרוטב: שמים את מיץ התפוחים בסיר קטן ומביאים לרתיחה על אש בינונית. ממשיכים לחמם ללא מכסה, עוד 6-8 דק', עד שהמיץ מצטמצם לכ-1/4 כוס. מורידים מהאש.
7. בצנצנת קטנה שמים את מיץ התפוחים המצומצם, החומץ, החרדל, שמן הזית, המלח והפלפל. משקשקים היטב עד שנוצר רוטב אחיד. 
8. לפני ההגשה: חותכים את התפוח לקוביות ומוסיפים אותו לקערה עם שאר החומרים. מוסיפים רוטב לפי הטעם (כמות הרוטב גדולה יחסית ותספיק לכמות כפולה של סלט, אם תרצו להכפיל כמויות). ממפזרים מעל את אגוזי המלך הקלויים ומגישים. 

הערות:

• הסלט טעים בטמפ' החדר וגם קר. הוא במיטבו ביום ההכנה אבל טעים גם למחרת.
• את כל השלבים עד שלב 8, ניתן להכין בבוקר האירוח ולשמור בטמפ' החדר או במקרר עד ההגשה.
• אם ממש לא אוהבים, אפשר להחליף את הקינואה בקוסקוס או בורגול, אבל ממש ממליצה לתת צ'אנס לקינואה, כי היא ממש טעימה בסלט הזה וכמובן בריאה בהרבה מהאלטרנטיבות. 
• אפשר להחליף את אגוזי המלך בכל אגוז אחר שאוהבים.
• אם לא חשוב לכם שהסלט יהיה טבעוני, אפשר להחליף את המייפל בדבש. 

גרסה להדפסה

הצעת הגשה 1

הצעת הגשה 2

הגפן תטפס ישר מן הבוסתן

בעלי ואני התחתנו במקום מקסים שנקרא "בוסתן אבו-גוש".

(כן, זה באבו-גוש...משום מה, תמיד שואלים אותנו איפה זה כשאנחנו אומרים את שם המקום...)

לא אנחנו ולא המשפחות שלנו גרים באזור ירושלים או הסביבה, 

אבל ראיתי את המקום באינטרנט והוא נראה לי מקסים ולכן הלכנו לראות.

ברגע שהגענו למקום, ידענו שזה זה.

כשמו כן הוא - בוסתן ירוק, מלא עצי פרי ובעיקר המון גפנים עם ענבים בכל מקום.

לא זוכרת כיצד התגלגל הרעיון -
אולי בגלל הגפנים במקום, או צבעי המפות והמפיות שהיו סגול וירקרק, או העובדה שהחתונה התקיימה בקיץ,

אבל החלטנו שקישוט השולחן יהיה אשכולות של ענבים.

על המפות הירוקות, יונחו ענבים סגולים ועל המפות הסגולות, יונחו ענבים ירוקים.

התוצאה יצאה מקסימה (בעיני), תשפטו בעצמכם:

אבל מה שהיה נחמד עוד יותר, ולא חשבנו עליו מראש, הוא שענבים הם לא רק קישוט אלא בעיקר אוכל

ולכן האורחים שלנו נשנשו להם מהענבים במהלך האירוע (היה עוד אוכל, אל תדאגו...)

ומה יותר טוב מקישוט שולחן שהוא גם יפה וגם טעים?

אז כשהכריזו ב"מנטקה" שחומר הגלם החודשי הוא ענבים,

נזכרתי בערב היפה שלנו ובענבים הירוקים והסגולים שתרמו לאווירה

והחלטתי להכין עוגת שכבות חגיגית, כיאה לחתונה, שתתן כבוד לפרי המדהים הזה.

הטרנד הנוכחי בעוגות חתונה היום (באמריקה, כמובן) הוא מה שנקרא "Naked Cake". 

הכוונה היא לעוגת שכבות שאינה מצופה בקרם או בצק סוכר מבחוץ, כך שהשכבות חשופות לעין.

זה אמור לשוות לעוגה מראה "כפרי" יותר ולהוות אלטרנטיבה לעוגות החתונה ה"מסורתיות".

בעיני זה נראה מעולה ובעיקר, חוסך הרבה עבודה של ציפוי העוגה מבחוץ.

"תפור עלי" הטרנד הזה...

אז קבלו את עוגת הענבים האולטימטיבית -
שכבות של עוגת שמפניה, קרם מסקרפונה עשיר שעליו משובצים ענבים סגולים וירוקים טריים ולקישוט - אשכולות ענבים מסוכרים.
נראה לי שלא יוכלו לבוא אלי בטענות שחומר הגלם החודשי אינו דומיננטי מספיק במתכון (:

יצא מושחת וטעים ברמות!
ובאמת שזה רק נראה מורכב.
בפועל, מדובר בעוגה בחושה ובקרם שלוקח 5 דקות להכין. אפילו הקישוט לא מורכב בכלל.
הלוואי והייתי חושבת עליה לפני החתונה שלי...

ואם בא לכם עוד מתכונים עם ענבים וכל וריאציה אחרת שלהם (יין, ריבה, אפילו גבינת יין!), הכנסו ל"מנטקה" לבדוק מה הכינו חברי הבלוגרים.

עוגת הענבים האולטימטיבית - 

שכבות של עוגת שמפניה, קרם מסקרפונה עם ענבים טריים וקישוט ענבים מסוכרים

בעוגה ובענבים המסוכרים לקחתי השראה מהספר Making beautiful cakes של המגזין האוסטרלי Family Circle, עם שינויים שלי.
קרם המסקרפונה לקוח מהמתכון הזה, מהבלוג הנפלא "עוגיו.נט"

חומרים לעוגה בקוטר 20 ס"מ (אפשר גם 22 או 24 ס"מ)
עוגת שמפניה:
280 גר' חמאה בטמפ' החדר
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל איכותית
4 ביצים
225 גר' קמח תופח (או אותה כמות קמח רגיל + 3/4 1 כפיות אבקת אפיה)
150 גר' קמח לבן רגיל
185 מ"ל שמפניה (או יין לבן מבעבע אחר)

קרם מסקרפונה:
250  גרם (1 מיכל) גבינת מסקרפונה, בטמפ' החדר
500 מ"ל (2 מיכלים) שמנת מתוקה, קרה מאוד
1/4 כוס (50 גר') סוכר
2  כפות אינסטנט פודינג וניל

30 יחידות (כ-250 גר') ענבים ירוקים ללא גרעינים
30 יחידות (כ-250 גר') ענבים סגולים ללא גרעינים

קישוט אשכולות ענבים מסוכרים:
2 אשכולות קטנים של ענבים ירוקים ללא גרעינים
2 אשכולות קטנים של ענבים סגולים ללא גרעינים
1 חלבון ביצה
סוכר לבן דק (חשוב!)

הכנה:
לעוגת שמפניה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית בקוטר 20 ס"מ. מרפדים את תחתית התבנית בנייר אפיה. 
2. בקערת המיקסר עם וו ההקצפה, מקציפים יחד את החמאה, הסוכר ותמצית הוניל עד שהופכים לקרם בהיר, ללא גושים. 
3. מוסיפים את הביצים, בזו אחר זו. מקציפים היטב אחרי כל ביצה ומגרפים מידי פעם את שולי הקערה בעזרת מרית.
4. מנפים את שני סוגי הקמח לקערה בינונית. 
5. מוסיפים לחמאה המוקצפת את הקמח המנופה והשמפניה, לסירוגין (בפעמיים-שלוש, מתחילים ומסיימים בקמח). גורפים מידי פעם את שולי הקערה בעזרת מרית.
6. מעבירים את הבלילה לתבנית האפיה ומיישרים בעזרת מרית.
7. אופים 60-70 דק', עד שקיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא יבש עם פירורים לחים. מוציאים ומצננים לטמפ' החדר.
8. לאחר שהעוגה התקררה, פורסים אותה לרוחבה ל-3 שכבות בעזרת סכין משוננת. אם החלק העליון של העוגה לא יצא ישר, מיישרים גם אותו בעזרת הסכין המשוננת. 
9. מומלץ לשמור את העוגה בטמפ' החדר עד שלב ההרכבה, כך היא שומרת על עסיסיותה. 

לקרם מסקרפונה:

1. בקערת המיקסר עם וו ההקצפה, מקציפים יחד מסקרפונה, שמנת מתוקה, סוכר ואינסטנט פודינג וניל במהירות גבוהה, עד שמתקבל קרם אחיד ויציב מאוד. שומרים במקרר עד הרכבת העוגה. 

להרכבת העוגה:

1. חותכים את הענבים הסגולים והירוקים לחצאים. 
2. מניחים את שכבת העוגה התחתונה על משטח ההגשה, מורחים עליה כמות נדיבה של קרם מסקרפונה ומיישרים במרית. מסדרים מעגלים של ענבים סגולים וירוקים - העיגול החיצוני מענבים סגולים. 
3. חוזרים על הפעולה עם השכבה השניה, אך הפעם העיגול החיצוני מענבים ירוקים. סוגרים עם השכבה השלישית ומורחים גם עליה שכבה נדיבה של קרם מסקרפונה. אפשר לעשות כמוני ולהשאיר את השכבות גלויות לעין, או לצפות את חלקה החיצוני של העוגה בשאריות הקרם שנשאר.
4. מכניסים למקרר עד להגשה. 

לקישוט אשכולות ענבים מסוכרים:

1. בעזרת מברשת קטנה או מכחול נקי, מורחים כל ענב באשכול בשכבה דקה של חלבון ביצה. חשוב שכל חלקי הענב יכוסו בחלבון, אחרת הסוכר לא ידבק.
2. מפזרים סוכר דק מעל אשכולות הענבים, כך שהסוכר יכסה את האשכולות מכל הצדדים. מנערים קלות להיפטר מעודפי הסוכר. מניחים על צלחת לייבוש. 
3. סמוך להגשה, מניחים את אשכולות הענבים המסוכרים על העוגה ומגישים. 

הערות:

• עוגת השמפניה הכי טעימה כשהיא בטמפ' החדר ולכן אני ממליצה לשמור את העוגה בטמפ' החדר עד ההגשה ולהרכיב את העוגה בסמוך למועד ההגשה. העוגה במיטבה ביום הכנתה. 
• אני יודעת שכמות החמאה בעוגה היא גדולה, אך זה מה שעושה אותה כל כך טעימה ועסיסית. תרשו לעצמכם להתפנק...
• קישוט הענבים המסוכרים הוא כמובן אכיל, אך מכיוון שמשתמשים בחלבון ביצה חי, קחו בחשבון את החשש מסלמונלה. 
• לא חייבים לפרוס את העוגה לשלוש שכבות. אפשר בהחלט להסתפק רק בשתיים. 
• אם הכנתם את העוגה בתבנית 22 ס"מ או 24 ס"מ, קחו בחשבון שהעוגה תצא נמוכה יותר וזמני האפיה יתקצרו.
• ניתן להחליף את הענבים בכל פרי קיץ טרי אחר.

גרסה להדפסה

Remember, remember the first of September

ראשון בספטמבר.

כמה טעון התאריך הזה. 

כמה תחושות ורגשות מתכנסים ליום ספציפי אחד.

כשקטנים, התאריך הזה משמח. ככל שגדלים, בדרך כלל פחות.

כשהופכים להורים הוא בעיקר ערבוב מופלא והופך בטן של התרגשות וחששות.

הראשון בספטמבר הזכור לי ביותר הוא יומי הראשון בכיתה א'.

אני זוכרת שהיום עבר חלק, עד השעה האחרונה, בה החליטו להקריא לנו את שירו האלמותי של יצחק קצנלסון - 

"חמש שנים על מיכאל"

בשיר מופיע הבית:

"חמש שנים ובשישית 
אל חבריו קרא 
שלום נבחן שלום לקיק 
שלום יונה צחורה"

בשורות אלו, ליבי נשבר ובכי קורע לב פרץ מתוכי.

אני ממש זוכרת, כאילו זה היה אתמול, את ההבנה הנוראה שהשנים היפות של הגן נגמרו

ומתחיל משהו חדש לגמרי וכנראה פחות טוב...

עד היום השיר הזה מעלה בי דמעות.

משהו בפרידה של הילד מיכאל, מחבריו - הכלב, החתול והיונה, קורע את ליבי.

השנה, שני ילדי מתחילים מסגרות חדשות בראשון בספטמבר.

הגדולה עוברת לגן חדש וגדול בהרבה מהגן בו היתה,

והקטן מתחיל גן לראשונה בחייו.

מיותר לציין כמה התרגשות וחששות (שלי) מעורבים בעניין...

אז החלטתי ששנת לימודים חדשה מוכרחים להתחיל עם משהו מתוק

ואני לא מכירה ילד אחד שיכול לסרב למתוק האולטימטיבי - כדורי שוקולד!

אך לא מדובר בכדורי שוקולד רגילים.

אלו כדורי שוקולד עם הפתעה בפנים...

בתוך כל כדור, מסתתר לו כדורון שוקולד "מלטיזרס" (Maltesers), שמתפצפץ לו בפה במהלך הנגיסה.

Guilty pleasure אמיתי...

תראו לי ילד אחד שלא ישמח מזה. את הבת שלי הם שימחו עד מאוד! 

מאחלת לכל מי שמתחיל את שנת הלימודים בראשון בספטמבר, שתהיה זו שנה נפלאה

ומלאה הפתעות משמחות כמו כדורי השוקולד האלו...

נ.ב.

אפרופו הפתעות, הופתעתי לגלות שיר של נעמי שמר שנקרא "בראשון לספטמבר"

ובו הבית הבא:

"יש שיר אחד עצוב 
שאני זוכר מזמן 
עוד מלפני החופש 
עוד מסוף הגן 
חמש שנים חלפו 
על מיכאל או על דן 
אולי תגידו 
מה כל כך שמח כאן"

כנראה שקלעתי לדעת גדולים...

ומי שמעונין להאזין - כאן בביצוע של משה בקר

כדורי שוקולד עם הפתעה

המתכון הבסיסי לכדורי שוקולד לקוח מהספר "שוקולד" מבית "על השולחן", עם התוספות שלי

חומרים ל-36 כדורים בקוטר 4 ס"מ:
200 גר' שוקולד מריר, קצוץ
100 גר' חמאה, חתוכה לקוביות
1 כוס חלב
300 גר' ביסקוויטים 
36 כדורי שוקולד חלב "מלטיזרס" (Maltesers) (מספיקה כחצי חבילה של 175 גר')

אפשרויות ציפוי:
קוקוס
סוכריות צבעוניות
אבקת קקאו
שברי שוקולד לבן

הכנה:

1. בקערה חסינת חום, ממיסים במיקרוגל את השוקולד, החמאה והחלב. מערבבים לתערובת אחידה ומצננים מעט.
2. טוחנים את הביסקוויטים במעבד מזון לפירורים דקים ומעבירים לקערה גדולה. יוצקים עליהם את תערובת השוקולד המומס ומערבבים היטב לעיסה אחידה. 
3. מצננים במקפיא כשעה וחצי- שעתיים, עד שהעיסה נוקשה. 
4. לוקחים כף מהעיסה, משטחים אותה בכף היד וטומנים במרכזה כדור "מלטיזרס". מכדררים לכדור יפה. ממשיכים כך עם שאר העיסה. אם העיסה מתחילה להתרכך ולהיות לא נוחה לעבודה, מחזירים למקפיא לכמה דקות וממשיכים. 
5. מגלגלים את הכדורים בציפויים שרוצים ושמים במקרר להתייצבות. מאחסנים במקרר בכלי אטום, בשכבה אחת. 

הערות:

• ניתן להשיג "מלטיזרס" ברבים מן הסופרים וגם בפיצוציות.
• באופן מפתיע ומשמח, ה"מלטיזרס" לא מאבדים בפריכותם גם אחרי כמה ימים במקרר, כך שאפשר להכין את כדורי השוקולד מראש והם יחזיקו במקרר 3-4 ימים (אם תצליחו לא לחסל אותם עד אז...)
• אפשר כמובן לגוון בציפויים. רעיונות נוספים: אגוזים קצוצים, סוכריות שוקולד, ברס (אגוזים מסוכרים קצוצים), פירורי עוגיות, שוקולד מומס ועוד ועוד...

גרסה להדפסה

Writer’s block

לא כתבתי כאן כבר הרבה זמן, יחסית.

נכון שיש לי כמה תירוצים מוצלחים, אבל האמת היא שאני חווה "מחסום כתיבה".

מאז שהבלוג קיים, כמעט שנתיים, זוהי בעצם הפעם הראשונה שיש לי מחסום שכזה.

לא מצליחה למצוא נושאים לכתוב עליהם ולא מקבלת השראה למתכונים שאני רוצה להכין.

מכיוון שמחסומי כתיבה נוצרים בדרך כלל מגורם רגשי כלשהו,
ניסיתי לחשוב מהו אותו גורם רגשי חמקמק שיוצר את המחסום שלי

והגעתי למסקנה שהמחסום החל בסמוך לגילוי המרעיש שיש לי רגישות ללקטוז (!)

יש לציין שטרם עשיתי את הבדיקות הדרושות שיאשרו רשמית כי אני אכן סובלת מרגישות ללקטוז,

אך המציאות אותתה לי ברמזים עבים וברורים שכנראה התפתחה אצלי רגישות שכזאת.

כן, כך סתם בגיל 34, נלקחו ממנה באחת אהבות חיי: גבינות, שמנת, חמאה, חלב, גלידה!!!

אתם יכולים לשער מה זה עושה לחובבת קינוחים כמוני...

מאז התגלית, אכן הפחתתי משמעותית את צריכת הלקטוז שלי ומצבי הפיזי השתפר.

עם זאת, מצב רוחי התדרדר.

גם לא יכולה לאכול מאכלים המכילים לקטוז וגם צריכה להמשיך לכתוב בלוג בישול עבור קוראים שלא צריכה להכפות עליהם גמילה מלקטוז...

כמובן שאני יכולה להמשיך לבשל ולאפות עם מוצרי חלב ופשוט לא לאכול את מה שאני מכינה, אבל מה בדיוק הכיף בזה?!

או כמו שאמרה לי בתי בת השלוש, בזמן שליקקה גלידה להנאתה: "אמא, את לא יכולה לאכול את הגלידה, אבל את יכולה להסתכל..."
ים של דמעות בשתי עיני ):

בצר לי, הכנתי כמה עוגות ללא שימוש במוצרי חלב.

הן היו בסדר. אפילו די טעימות, אבל בכל זאת - עוגות בחושות פשוטות.

הקינוחים הטובים באמת מכילים מוצרי חלב ובכמות רבה...

מה עושים???

החלטתי להתנער מדיכאון הלקטוז, לשנס את מותניי ולמצוא קינוח שיהיה גם מעולה וגם ללא לקטוז.

טרום תגלית הלקטוז, הכנתי קינוח פשוט ומצוין של חטיפי חמאת בוטנים ושוקולד, עם 5 מרכיבים בלבד וללא אפיה.

במתכון המקורי יש שימוש בחמאה מומסת ובביסקוויטים, שבגרמניה הם תמיד עשויים מחמאה.

אבל, הי! הבסקוויטים הנפוצים ביותר בישראל, כלומר: פתיבר, הם דווקא "פרווה"! 

מעולם לא חשבתי שמוצר "פרווה" יכול לשמח אותי כל כך...

החלטתי לנסות ליצור גרסה לא חלבית לקינוח הזה כי אם יש ביסקוויטים "פרווה", צריך בעצם למצוא רק תחליף לחמאה המומסת.

לשם כך, השתמשתי לראשונה בחיי בשמן קוקוס. 

כמה מילים על שמן קוקוס:
שמן קוקוס מופק בכבישה קרה מפרי קוקוס טרי.
הוא נחשב לאחד השמנים הבריאים ומשמש בעיקר בתחום הבישול והאפיה וגם בעולם הקוסמטיקה.
באפיה הוא נמצא בשימוש בעיקר כתחליף לחמאה וזאת בגלל שבקירור, הוא הופך מנוזל למוצק (בניגוד לשמנים אחרים אשר גם בקירור אינם מתגבשים ונשארים נוזליים). 

יתרונות: 
בריא יותר מחמאה 
לא מתחמצן בטמפרטורות גבוהות
טבעוני
לא חלבי (פרווה)

חסרונות:
בכל זאת שומן רווי (לא הכי בריא)
יקר יחסית (בסביבות 30-40 ש"ח ל-350 מ"ל)
טעם של קוקוס (חיסרון למי שלא אוהב)

כמה דברים שכדאי לכם לדעת בבואכם לרכוש שמן קוקוס:

• הוא נמכר בחנויות הטבע.
• חשוב שיהיה רק בכבישה קרה (שמן כתית מעולה) ועשוי מ-100% קוקוס.
• הוא יכול להגיע בצורת קרם או נוזל (תלוי בטמפרטורת האחסון שלו בחנות). אם אתם רוצים להשתמש בו כמוצק, שימו אותו במקרר. אם אתם רוצים להשתמש בו כנוזל, חממו אותו מעט במיקרוגל או במחבת.
• בתחום הטעם - יש שמנים עם טעם דומיננטי יותר של קוקוס ויש כאלה שפחות. זה עניין של צורך וטעם. אם אתם רוצים להשתמש בו לטיגון - בחרו שמן עם טעם פחות דומיננטי של קוקוס. אם אתם רוצים להשתמש בו לאפיה ואתם אוהבים טעם של קוקוס - בחרו בשמן עם טעם דומיננטי יותר.
• אם רוצים להמיר חמאה בשמן קוקוס, היחס הוא 4:5, כלומר: במתכון שדורש 100 גר' חמאה, השתמשו ב-80 גר' שמן קוקוס בלבד.

תראו מה זה, מרוב דיבורים על מחסור כתיבה, יצא פוסט די ארוך...

אז בלי קשקושים נוספים, קבלו חטיפי חמאת בוטנים ושוקולד - 
פרווה
טבעוני
ללא אפיה
טעים לאללה

אתם עוד כאן ולא במטבח?!

נ.ב.
אל תבהלו, אני לא מתכוונת להפוך את הבלוג לנטול לקטוז.
אולי רק מידי פעם, כשימאס לי רק להסתכל על אוכל ולא לאכול אותו...

ותודה למקורות הבאים מהם נלקח המידע:

שמן קוקוס: הדבר החם בשוק המזון הבריא 

איזה שמן קוקוס תקנו היום?

כל מה שבריא בשמן קוקוס

חטיפי חמאת בוטנים ושוקולד (פרווה, טבעוני וללא אפיה)

מבוסס על המתכון הזה מהבלוג RecipeTin Eats, עם שינויים שלי

חומרים ל-18 יחידות:
תבנית סליקון של 20 מלבנים (2.5X5 ס"מ, גובה 3 ס"מ)
או תבנית מרובעת 20X20 ס"מ

1 כוס (כ-100 גר') ביסקוויטים "פתיבר", טחונים דק במעבד מזון 
1/2 כוס אבקת סוכר
1/4 כפית מלח
3/4 כוס חמאת בוטנים חלקה
60 גר' שמן קוקוס (שימו לב - לא חלב או קרם קוקוס, אלא שמן שקונים בחנויות הטבע)

לציפוי:
150 גר' שוקולד מריר, לפחות 70%, קצוץ
2 כפות חמאת בוטנים חלקה

הכנה:

1. שמים בקערה גדולה את פירורי הביסקוויטים, אבקת הסוכר, המלח וחמאת הבוטנים (אם חמאת הבוטנים קשה מידי, רככו אותה כמה שניות במיקרוגל, כדי שתהיה נוחה לעבודה). 
2. שמים את שמן הקוקוס בקערה קטנה חסינת חום ומחממים במיקרוגל עד שהשמן נוזלי, ללא גושים.
3. מוסיפים את שמן הקוקוס לשאר המרכיבים ומערבבים לתערובת אחידה.
4. אם יש לכם תבנית סיליקון עם מלבנים קטנים, העבירו את התערובת לשקעים - 1 כף תערובת לכל שקע (התערובת צריכה להגיע ל-3/4 גובה השקע). אם אין לכם תבנית סיליקון, השתמשו בתבנית מרובעת 20X20 ס"מ, משומנת ומרופדת בנייר אפייה - העבירו אליה את התערובת וישרו בעזרת מרית.
5. מכניסים למקפיא ל-15 דק' להתייצבות קלה.

בינתיים, מכינים את הציפוי:

1. בקערה חסינת חום, מניחים את השוקולד הקצוץ וחמאת הבוטנים. מחממים במיקרוגל עד שהשוקולד נמס (מומלץ לחמם 30 שניות, לערבב ולחמם שוב לעוד 30 שניות וכך הלאה). מערבבים לתערובת חלקה. 
2. מוציאים את התבנית מהמקפיא ויוצקים 1 כף תערובת שוקולד לכל שקע. אם השתמשתם בתבנית מרובעת - צקו את תערובת השוקולד על כל התבנית ונערו בעדינות את התבנית, כך שהשוקולד יכסה אותה בשכבה אחידה. 
3. מחזירים למקפיא להתייצבות מוחלטת (כשעתיים לפחות). 
4. אם השתמשתם בתבנית סיליקון - חלצו את החטיפים מהתבנית. אם השתמשתם בתבנית מרובעת – חתכו לריבועים או מלבנים בגודל הרצוי. 
5. שומרים בכלי אטום ואוכלים ישירות מהמקפיא.

הערות:

• אל תשאירו את החטיפים יותר מידי זמן מחוץ למקפיא, שמן קוקוס נמס מהר יותר מחמאה.
• מכיוון שאין בגרמניה "פתיבר", אלא רק ביסקוויטים על בסיס חמאה, עשיתי שני ניסיונות. אחד, עם עוגיות וניל טבעוניות מחנות טבע והשני, עם ביסקוויטים דמוי "פתיבר" על בסיס חמאה. התוצאה מבחינת מרקם וטעם יצאה דומה בשניהם.
• אני מאמינה שאפשר להשתמש במרגרינה במקום בשמן קוקוס, למי שלא אוהב טעם של קוקוס, אבל לא ניסיתי בעצמי.  אם אתם עושים זאת - יש להשתמש ב-110 גר' מרגרינה.
• רוצים גרסה חלבית? המירו את שמן הקוקוס ב-110 גר' חמאה ואת ה"פתיבר" בביסקוויטים על בסיס חמאה. אפשר גם להשתמש בשוקולד חלב במקום במריר.

גרסה להדפסה

Lemonade here I made

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים - 

אלו שאוהבים לאכול ואלו שאוהבים לשתות.

אפשר לומר שזה נכון גם לגבי עמים.

יש עמים (כמו הישראלים) שאוהבים לאכול ויש עמים (כמו הגרמנים) שאוהבים לשתות.

זה לא אומר, כמובן, שמי שאוהב לאכול, לא אוהב לשתות ולהיפך, 

אבל זה מאוד בולט שאצל הגרמנים, למשל, האוכל מלווה את השתיה:

הפרעצל מלווה את הבירה

הנקניקיה מלווה את הבירה

הצ'יפס מלווה את הבירה

אפילו הבירה מלווה עוד בירה...

אם יצא לכם פעם להתארח אצל גרמנים, תוכלו לזהות מיד כמה דגש הם שמים על המשקאות בארוחה.

אירוח יתחיל, בדרך כלל, בשתיית קוקטייל.

אחר כך, ירימו כוסית עם איזה שנאפס.

במהלך הארוחה, יהיו כמובן בירות ויין כמים וגם משקאות קלים (לא הרבה...תכלס זה רק לנהג שלא שותה או לאישה ההריונית).

אחר כך עוד בירות ועוד יין ולבסוף עוד קצת שנאפס.

מי שירצה, יקבל בסוף גם קפה או תה, אפשר גם "מחוזק" עם שנאפס (:

לכל אחד מהמשקאות יש כוסות המתאימות לו ותחתיות במידת הצורך. 

ללא ספק יש כבוד רב לשתיה.

לעומת זאת, אצל הישראלים:

על שולחן הארוחה יוגשו משקאות קלים בבקבוקי הפלסטיק שלהם מהסופר. 

לרוב, בשלב מוקדם בארוחה יזיזו אותם לרצפה או לשולחן צידי, כי אין מקום לאוכל.

כוסות יין יוגשו רק אם זו ארוחה חגיגית וברור שלא תעשה התאמה בין סוג הכוס לסוג היין.

בירות, אם יוגשו, יוגשו כנראה בבקבוקים שלהם ולא בכוסות יעודיות.

על ליקרים אפשר לדבר רק אם זו ארוחה עם ההורים ומרימים כוסית לכבוד איזה מאורע מיוחד.

על קוקטיילים אין בכלל על מה לדבר...

תה וקפה יוגשו באותו סוג כוסות. כנראה במאגים הצבעוניים מ"פוקס הום" או מ"איקאה". 

ואל תחשבו שאני מתנשאת על ישראלים, כי כך בדיוק אני מתנהגת...

אני ללא ספק בנאדם של אוכל ולא של שתיה (ולראיה - יש לי בלוג אוכל...)

שתיה זה דבר שלא ממש מעניין אותי. סתם משהו להרטיב את הגרון בין מנה למנה (;

המשקה היחיד שאני ממש אוהבת זה קפה וכמובן שאני שותה אותו במאג צבעוני מ"פוקס הום".

על אלכוהול אין בכלל מה לדבר, שותה רק יין וגם לזה לקח לי שנים להתרגל...

בקיצור, אני בהחלט מזדהה עם מי שאמר:

"תרצו לשתות משהו?"

"לא תודה, אנחנו רעבים..."

אבל כאן מגיע ה"אבל"...

יש שני משקאות שאני נתקפת ב"קרייבינג" עונתי אליהם.

בחורף זה מיץ תפוזים ובקיץ זה לימונדה...
האם יש משהו מרווה יותר מלימונדה צוננת באמצע הרחוב ביום קיץ מהביל?
אחסוך לכם את ההתלבטות, התשובה היא - אין!

אז היו כאן, בגרמניה, כמה ימים ממש מהבילים ואי אפשר למצוא פה לימונדה צוננת ברחוב,
אז החלטתי להכין לבד!

כמה מילים על לימונדה -
לכאורה, משקה פשוט להכנה.
בפועל, מרבית הלימונדות סובלות מאחד או יותר מהתסמינים הבאים:
דליחות יתר - כתוצאה מעודף מים
חמיצות יתר - כתוצאה מעודף מיץ לימון
מתיקות יתר - כתוצאה מעודף סוכר
חום יתר - כתוצאה מחוסר קירור (ואין גרוע יותר מלימונדה לא קרה!)

כל אלו מובילים ללימונדה מאכזבת שלא שווה את המחיר ששלמתם עליה (שהוא בדרך כלל מופקע...)

אז חסל סדר לימונדות מאכזבות!
קבלו את הלימונדה האולטימטיבית!
ואין לי בעיה לשתות אותה גם במאג צבעוני של "פוקס הום"...(:

לימונדה

חומרים ל-9-10 כוסות:
3/4 כוס סוכר
1 כוס מים
קליפה מ-2 לימונים - מקולפת בקולפן ירקות (כך יהיה קל יותר לסנן אותן לאחר מכן)
1 כוס מיץ לימון סחוט (מ-5-6 לימונים)
7-8 כוסות מים קרים
להגשה:
1 לימון פרוס לפרוסות
קוביות קרח

הכנה:

1. מכינים סירופ סוכר: בסיר קטן , שמים את הסוכר, כוס המים וקליפת הלימונים. מביאים לרתיחה על אש נמוכה ומערבבים עד שהסוכר נמס לחלוטין. מסירים מהאש ומניחים בצד. 
2. סוחטים את הלימונים ומוזגים את המיץ הסחוט לקנקן ההגשה.
3. מסננים את קליפת הלימונים מסירופ הסוכר ומוזגים את הסירופ המסונן לקנקן ההגשה.
4. מוסיפים לקנקן מים קרים – ממליצה לשים 7 כוסות מים ולטעום ואז להוסיף את יתרת המים בהדרגה, ע"פ מידת המתיקות שאתם אוהבים. אם יצא לכם מתוק מידי, הוסיפו עוד מיץ לימון סחוט.
5. מצננים היטב במקרר ומגישים עם פרוסות לימון.

הערות:

• אפשר להגיש גם עם עלי נענע.
• אפשר לוותר על קליפת הלימונים בסירופ הסוכר, אך בעיני היא תורמת לטעם הלימוני.

גרסה להדפסה

לימונדה מחלון ביתי