שח - מט

לפני שנים רבות (מאוד), אני חושבת שהייתי אז בכיתה יא', היה לחברה שלי יום הולדת.

התחשק לי להכין לה עוגה מיוחדת.

היה לי ספר בישול בשם "שוקולד!" של פיי לוי (אפשר להשיג אותו היום רק באתרי ספרים יד שניה. ממש פריט לאספנים יש לי בידיים...) ובו הופיעה עוגת השחמט הזאת : 

מתוך הספר "שוקולד!" של פיי לוי

מתחת לכותרת נכתב בזו הלשון: "עוגה זו היא תמיד כחידה בעיני האורחים אך הטכניקה המיוחדת קלה למדי..."

מממ...חידה בעיני האורחים...זה נשמע לי כמו עוגה ששווה להכין...

ואכן, הכנתי את עוגת השחמט והיא, אכן, היתה חידה עבור כל מי שראה אותה.

ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך ב"מתיחה". 

הצהרתי קבל עם ועדה שאסכים לגלות את טכניקת ההכנה רק אם יצליחו לנחש אותה.

הניחושים החלו ואף אחד לא הצליח לפתור את החידה!

מכיוון שהדבר שעשע אותי מאוד, המשכתי לסרב בכל תוקף לגלות את הסוד, עד אשר יקום האחד שינחש נכונה.

וכך עברו להן השנים וזיכרון עוגת השחמט המיתולוגית, היה צף ועולה מידי פעם בקרב חברי, ושוב גל של ניחושים ושוב עלו כולם בתוהו (מזכירה לכם שזה היה טרום ימי האינטרנט...)

עד שיום אחד, ערכתי מפגש חברים בביתי ואחת החברות החלה לעלעל בשלל ספרי הבישול שהיו לאמי במטבח. 

עלעלה ועלעלה (איזו מילה נוראית זאת לעלעל!) ולפתע אני מבחינה שהיא מגיעה לאותו ספר מדובר של הגברת פיי לוי...

לבי הלם בחוזקה...האם סוף סוף יתגלה סודי???

הסתכלתי מהצד על חברתי ולא אמרתי דבר...

ואז ראיתי איך באחת, משתנה הבעת פניה, והיא החלה לנופף בספר ולצעוק בהתרגשות: "עוגת השחמט!!! עוגת השחמט!!!"

כולם עזבו מיד את עיסוקיהם ורצו לראות את העוגה וכך נפתרה התעלומה לאחר שנים לא מועטות...

מאז היא נשכחה קצת מלב.

מידי פעם, כשהייתי מדפדפת (החלטתי לזנוח את המילה מעלעלת) בספר השוקולד, הייתי חולפת על פניה ומביטה בה בחיבה, אך מעולם לא הכנתי אותה מאז אותו יום הולדת.

עברו להן שנים רבות מאז התגלה סודי ואז, באחד הפוסטים שפרסמתי בבלוג, כתב חברי הטוב א': "עדיין מחכים למתכון עוגת השחמט".

ומכיוון שאני אחת שמרימה את הכפפה, כאשר זורקים לה אותה, חיכיתי להזדמנות הנכונה וזו לא איחרה לבוא...

א', חברי האהוב, מתחתן!!!

ואיזו עוגת חתונה אוכל לתת לו ולבן זוגו, אם לא את עוגת השחמט האגדית?!

אך מכיוון שעלי לטוס ללונדון לכבוד המאורע, לא אוכל להביא את העוגה במו ידי ולכן אני מנצלת את הבלוג שלי, כדי להעניק להם עוגת חתונה וירטואלית...

אז א' ו-ק' האהובים, אני מאחלת לכם חיים מאושרים יחד ואת כל הטוב שיש לעולם הזה לתת!

מחכה בקוצר רוח לחתונה שלכם ומקווה שהצלחתי "לסגור מעגל" עם העוגה הזאת...

ובעצם, כשחושבים על זה, גם אתם קצת עוגת שחמט בעצמכם:

האחד לבן, השני שחום

מיזוג שני עולמות ותרבויות, שמשלימים זה את זה - כמו ש"מט" משלים "שח".

אכן "סגירת מעגל"...

וקצת על העוגה -  

המתכון המקורי אמנם נראה מאוד יפה, אך העוגה עצמה לא היתה טעימה במיוחד, קצת "חנק".

החלטתי לשמור על טכניקת ההכנה, אך לשנות את המתכון.

העוגה עצמה היא עוגה בחושה ופשוטה להכנה.

כפי שהובטח בספר, גם טכניקת ההכנה קלה למדי.

כן, אני יודעת שטרם גיליתי לכם מה הטכניקה...אתם חושבים שאמכור לכם סוד של שנים, כל כך בזול? תאלצו לקרוא את המתכון... 
#צוחקת לעצמי צחוק מרושע

מה שיותר מורכב, או לפחות הרבה עבודה, הוא שצריך להכין 3 עוגות נפרדות ואז להרכיב אותן יחד.

לשם כך, יהיה הכי יעיל להצטייד מראש ב-3 תבניות בקוטר 26 ס"מ (לא ניסיתי, אבל מניחה שגם תבניות חד פעמיות יעשו את העבודה...),
אז זה הזמן לגייס את המשפחה / חברים / שכנים, שיתרמו לכם 2 תבניות נוספות, כי אחת בטח יש לכם...

אם אתם לא מצליחים להשיג תבניות, אפשר לעשות את שלוש העוגות באותה תבנית.
זה מה שאני עשיתי לאחר שגליתי שיש לי 2 תבניות 26 ס"מ שאינן בדיוק באותו גודל (כמה מוזר...) וכבר היה מאוחר מידי לנסות להשיג תבניות אחרות...
במקרה כזה, תאלצו לחכות בכל פעם, ששכבת העוגה תצטנן מעט, לחלץ אותה מהתבנית, לנקות את התבנית ולרפדה מחדש בנייר אפייה ולהמשיך לשכבה הבאה.
זה בהחלט ניג'וס, אך מניסיון, זה אפשרי ואפילו לקח פחות זמן ממה שצפיתי...

אז אחרי כל כך הרבה דיבורים על עוגה אחת, קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות...

עוגת השחמט, הדור הבא ...

עוגת שחמט

המתכון לעוגה הלבנה לקוח מהבלוג Add a pinch, עם שינויים שלי.
טכניקת ההכנה וציפוי השוקולד לקוחים מהמתכון לעוגת שחמט מהספר "שוקולד!" של פיי לוי

חומרים לעוגה בקוטר 26 ס"מ:
לעוגה:
לבלילה הלבנה:
240 גר' חמאה בטמפ' החדר, חתוכה לקוביות
1/2 כוס שמן קנולה
1/4 2 כוסות סוכר
5 ביצים, בטמפ' החדר
3 כוסות קמח לבן רגיל
2 כפיות אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
1 כוס ריוויון
1 כפית תמצית וניל איכותית או מחית וניל

לבלילה החומה:
100 גר' שוקולד מריר, קצוץ
1 כפית אבקת קקאו

לציפוי:
400 גר' שוקולד מריר, קצוץ דק
1 כוס שמנת מתוקה לקצפת (250 מ"ל)
200 גר' חמאה בטמפ' החדר, חתוכה לקוביות

ציוד דרוש:
3 תבניות בקוטר 26 ס"מ (אפשר גם אחת, אבל יוצר יותר עבודה)
3 ניירות אפייה לתבניות + 1 נוסף לשים מתחת לעוגה בזמן הקישוט
מחוגה – לשרטוט עיגולים
2 שקיות זילוף + 2 צנתרים גדולים חלקים (קוטר 2 ס"מ) – לעוגה
1 שקית זילוף + צנתר כוכב – לציפוי (לא חובה!) 
רשת צינון (אם יש יותר מאחת, מה טוב, אך לא חובה)
מעמד לעוגה – עוזר בעת הקישוט, אך לא חובה

הכנה:
הכנות מקדימות:

1. לוקחים 3 ניירות אפייה ומשרטטים על הצד הלא מבריק של כל נייר, עיגול בקוטר 26 ס"מ (קוטר תבנית האפייה). גוזרים מניירות האפיה את שלושת העיגולים.
2. בעזרת מחוגה, מסמנים 4 עיגולים נוספים, אחד בתוך השני, בקוטר 6 ס"מ, 11 ס"מ, 16 ס"מ ו-21 ס"מ. טיפ - במקום לשרטט עם מחוגה שלוש פעמים, אפשר להעתיק את השרטוט מהנייר הראשון ע"י הנחת ניירות האפייה הנוספים מעליו. שרטטו את העיגולים עם טוש פרמננט על מנת שהשרטוט יראה היטב גם כשתניחו את נייר האפייה עם הסימון כלפי מטה.
3. משמנים את התחתית והדפנות של 3 תבניות בקוטר 26 ס"מ ומרפדים אותן בעיגולי הנייר, כשהסימון של העיגולים כלפי מטה. משמנים קלות גם את חלקם העליון של עיגולי הנייר. 
4. מכינים 2 שקיות זילוף גדולות עם צנתרים חלקים גדולים בקוטר 2 ס"מ (אפשר גם לוותר על הצנתרים ופשוט לגזור את קצה שקית הזילוף, כך שיווצר פתח בגודל של 2 ס"מ). 
5. מחממים תנור לחום בינוני – 180 מעלות. 

לעוגה:

1. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים את החמאה והשמן עד קבלת תערובת קרמית ואחידה.
2. מוסיפים לאט את הסוכר, כוס אחר כוס. יש לוודא שהסוכר התערבב היטב, לפני שמוסיפים את הכוס הבאה. 
3. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו, מוודאים שכל ביצה התערבבה היטב, לפני שמוסיפים את הבאה. מידי פעם, מגרדים את דפנות הקערה בעזרת מרית.
4. בקערה נפרדת, מנפים את הקמח עם אבקת האפייה והמלח.
5. בקערה קטנה נוספת, מערבבים יחד את הריוויון עם תמצית הווניל. 
6. אל תערובת החמאה שבמיקסר, מוסיפים לסירוגין, בפעמיים - שלוש, את החומרים היבשים ואת הנוזלים, כאשר מתחילים ומסיימים בחומרים היבשים. מערבלים רק עד קבלת תערובת אחידה (אנא המנעו מערבול יתר). 
7. מפרישים לקערה נפרדת, 5 כוסות מבלילת העוגה הלבנה. 
8. שמים את השוקולד הקצוץ בקערה חסינת אש וממיסים בזהירות במיקרוגל. מוסיפים את כפית הקקאו ומערבבים. מצננים מעט.
9. שופכים את השוקולד המומס לקערה אליה הפרשנו את הבלילה הלבנה. מערבבים עד שהתערובת משנה את צבעה לחום.
10. בעזרת מרית, מעבירים את הבלילה הלבנה לשקית זילוף. בעזרת מרית נוספת, מעבירים את הבלילה החומה לשקית זילוף שניה. 
11. בתבנית הראשונה - מזלפים עיגול חיצוני לבן לפי הסימון על נייר האפייה. אחריו מזלפים עיגול חום, שוב לבן, חום, ולבסוף לבן (בסה"כ – 3 עיגולים לבנים ו-2 חומים). חוזרים על אותה פעולה בתבנית השנייה. בתבנית השלישית הופכים את הסדר – מתחילים בעיגול חיצוני חום ומסיימים בעיגול חום (בסה"כ – 3 עיגולים חומים ו-2 לבנים). אם נותרו רווחים ריקים בין העיגולים, ממלאים במעט תערובת בצבע המתאים. 
12. אופים כל שכבה כ-16-18 דק', עד שהבלילה יציבה וקיסם שמוחדר לעוגה יוצא יבש. מוציאים מהתנור ומצננים כמה דקות. הופכים על רשת צינון ומקלפים את נייר האפייה. כך אופים את 3 השכבות (יוצאות שכבות דקות יחסית). 

עיגול חיצוני לבן

עיגול חיצוני חום

לציפוי:

1. שמים בסיר קטן על אש קטנה את השוקולד הקצוץ ואת השמנת המתוקה וממיסים בעדינות תוך כדי ערבוב במטרפה, עד שהשוקולד נמס לגמרי ואין גושים. מצננים בצד כ-10 דק'.
2. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים את החמאה לתערובת קרמית. 
3. מוסיפים בהדרגה את השוקולד המומס אל החמאה ומקציפים לקרם חלק. בשלב זה הקרם די נוזלי וקל למרוח אותו על שכבות העוגה. 

להרכבה:

1. מניחים על מעמד העוגה, כמה רצועות של נייר אפייה. בזמן ציפוי העוגה, הקרם ילכלך את רצועות הנייר ובתום מלאכת הציפוי, נוכל להסיר את הרצועות ומעמד העוגה יישאר נקי. אם אין לכם מעמד לעוגה, אפשר לשים את העוגה על קערה הפוכה וכך לצפות אותה. 
2. שמים על רצועות הנייר את שכבת העוגה הראשונה עם העיגול החיצוני הלבן. מומלץ לא להרים את שכבת העוגה בידיים, מכיוון שהיא דקה ועלולה להשבר, אלא להחליק אותה בעדינות מרשת הצינון אל מעמד העוגה. אם בכל זאת נשבר מעט, לא נורא! חברו את החלקים זה לזה ליצירת שכבה אחידה. ציפוי השוקולד כבר יכסה את הפגמים ולא יראו אותם. 
3. מורחים את שכבת העוגה בשכבה אחידה של ציפוי שוקולד ומיישרים בעזרת מרית.
4. מניחים מעליה בצורה מדוייקת, את שכבת העוגה השניה עם העיגול החיצוני החום. מורחים שוב בציפוי שוקולד.
5. מניחים מעל את השכבה השלישית עם העיגול החיצוני הלבן. מורחים את כל העוגה בשארית הציפוי. מומלץ לסובב את מעמד העוגה תוך כדי מריחת הציפוי על השוליים, ליצירת ציפוי אחיד.
6. אם רוצים לזלף קישוטים על העוגה, מעבירים את הציפוי שנותר לקערה קטנה ושמים במקפיא לכמה דקות עד שהציפוי מתקשה מעט ונוח לזילוף. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר כוכב (או כל צנתר אחר שרוצים) ומקשטים. מסירים את רצועות הנייר שהתלכלכו מהציפוי וזורקים לפח. 
7. שומרים במקרר עד ההגשה. לפני ההגשה מומלץ לשים את העוגה כחצי שעה מחוץ למקרר. היא טעימה ועסיסית יותר כאשר היא קרובה לטמפ' החדר. 

הערות:

• משאריות הבלילה שנשארה לכם, אפשר לאפות עוגת שיש קטנה ולצפות אותה בציפוי שנשאר. באופן כללי, אפשר להכין את העוגה הזו כעוגת שיש אחת, אם אין כוח להכין את כל השכבות. 
• ממליצה לא להמיר את הריוויון שבעוגה בתחליפים אחרים כמו חלב או יוגורט. הרוויון נותן עסיסיות מיוחדת לעוגות בחושות ולכן שווה לקנות אותו במיוחד. 

 גרסה להדפסה 

עוף במבה

שמתם לב שהבלוג קיים כבר למעלה משנה ועד היום לא פורסם בו אף מתכון עם בשר?

טוב, היה מתכון אחד עם נקניקיות, אבל כולנו יודעים שזה לא באמת בשר, נכון?

כבר כתבתי כאן, על יחסי המורכבים עם בשר, אך בפועל, אינני צמחונית.

למעשה, אני אוכלת בשר כמעט כל יום, אז איך זה שלא היה כאן עד היום שום מתכון עם בשר?

הסיבה לכך היא שאני לא אוהבת להכין בשר.

אני אמנם עושה את זה כל הזמן, אבל אני לא אוהבת לעשות את זה.

סוגי הבשר היחידים שיש לי בבית הם חזה עוף ובשר בקר טחון.

לעיתים נדירות אני קונה גם בשר בקר לגולש וזהו.

למעשה, גם בעלי וגם אני איננו חובבי בשר גדולים.

הוא לא אוהב עוף "בצורה של עוף", מה שמשאיר אותנו עם חזה עוף בלבד.

אני לא אוהבת בקר "בצורה של בקר", מה שמשאיר אותנו עם בשר טחון בלבד.

בקיצור, בתחום הבשר, היצירתיות בבית שלנו לא חוגגת.

ועם כל זאת, אני בכל זאת משתדלת לגוון ולמצוא מתכונים חדשים, כדי שלא ישעמם לנו וגם כדי לחשוף את הבת שלי (שבינתיים מסתמנת כקרניבורית לא קטנה),
לעוד טעמים חוץ משניצלים ובולונז...

אז לפני כמה שבועות, נוצר מצב שבו הייתה לי פחית חלב קוקוס בבית שחיכתה שמישהו (כלומר אני), אעשה איתה משהו.

במקרה, היתה לי גם משחת קארי אדומה שהתחילה לחשב את קיצה לאחור.

נזכרתי במתכון מצוין מהספר "המטבח הצמחוני" של "על השולחן" (מומלץ בחום), לנודלס בקארי אדום וחמאת בוטנים.

כבר התכוונתי להכין נודלס, כי חמאת בוטנים תמיד יש לי בבית.

אבל אז צץ במוחי רעיון אחר – מדוע לא להפוך את המנה הזו למנה בשרית? (כן, אני יודעת שזה קצת הורס את הפואנטה של הספר...)

תוך דקות ספורות, כבר טוגנו להן רצועות חזה עוף במחבת.

דקה לאחר מכן, הרוטב כבר היה מוכן.

וכך, תוך כ-20 דקות, כבר היתה לנו מנה בשרית, טעימה וריחנית על השולחן.

בתי, הריחה את ריח חמאת הבוטנים שפשט בבית ואמרה: "אני מריחה ריח של במבה".

ובאותו רגע קיבלה המנה את שמה - "עוף במבה".

אפילו שיש בה משחת קארי אדומה, היא לא חריפה כלל ולכן תתאים מאוד לילדים (כמובן, שניתן להגדיל את מידת החריפות, אם ברצונכם בכך).

זו באמת מנה זריזה, משביעה וטעימה, אז רוצו לסופר לקנות משחת קארי אדומה (יש היום בכל סופר שמכבד את עצמו, במחלקה האסייתית).
על הדרך, רכשו גם חלב קוקוס וחמאת בוטנים ואתם מסודרים לארוחת הצהריים/ ערב הקרובה.

"עוף במבה" – חזה עוף ברוטב חמאת בוטנים, חלב קוקוס וקארי אדום

מבוסס על מתכון לנודלס בקארי אדום וחמאת בוטנים, מתוך הספר "המטבח הצמחוני" של "על השולחן", עם שינויים שלי

חומרים ל-6 מנות:

4 כפות שמן קנולה

750 גר' חזה עוף, חתוך לרצועות 

3 כפות חמאת בוטנים חלקה

1 כף משחת קארי אדומה (אפשר יותר, אם רוצים חריף)

1 פחית חלב קוקוס (אפשר גם חלב קוקוס "לייט", יוצא מצוין)

1 כף סוכר חום

מלח ופלפל שחור גרוס

הכנה:

1. מומלץ להוציא את העוף מהמקרר כ-20 דק' לפני ההכנה. כך הוא מפריש פחות נוזלים במהלך הטיגון (אם אין לכם זמן, זה לא חובה).
2. מחממים מחבת גדולה על אש גבוהה, ללא שמן. רק כאשר המחבת ממש חמה, מוסיפים  2 כפות מהשמן.
3. מוסיפים למחבת מחצית מכמות רצועות חזה העוף ומפזרים אותן במחבת, באופן אחיד, כך שכולן יקבלו השחמה אחידה. בשלב זה, לא נוגעים בחתיכות העוף, אחרת הן ידבקו למחבת! נותנים להן להטגן כדקה ולקבל צבע ואז הופכים לצד השני ומטגנים עד שכל פיסות העוף משנות את צבען מוורוד ללבן. 
4. מוציאים אותן מהמחבת לצלחת, מוסיפים למחבת את 2 כפות השמן הנותרות ומטגנים באותו אופן את המחצית השניה של רצועות העוף. שומרים את רצועות העוף המטוגנות בצד.
5. באותה מחבת בה טוגן העוף, שמים את חמאת הבוטנים ומשחת הקארי האדומה. מטגנים כדקה, תוך ערבוב, עד שחמאת הבוטנים מתרככת ומשחת הקארי מפיצה ריח של תבלינים.
6. מוסיפים רבע מחלב הקוקוס ומערבבים לתערובת חלקה. מוסיפים את הסוכר החום ואת יתרת חלב הקוקוס.
7. מביאים לרתיחה על להבה בינונית ומצמצמים כ-2 דק', תוך ערבוב, עד שהרוטב מסמיך מעט. 
8. מוסיפים את רצועות חזה העוף המטוגנות ומערבבים, כך שהרוטב יצפה את כל העוף. טועמים ומוסיפים מלח ופלפל לפי הצורך.
9. מגישים על אורז לבן. 

הערות:

• בגלל חמאת הבוטנים, הרוטב מתגבש לאחר שהוא מתקרר. כדי להחזיר לרוטב את המרקם הקטיפתי, יש לחמם אותו. אם הוא סמיך מידי, ניתן להוסיף מעט מים. 
• אפשר לפזר מעל שברי בוטנים מומלחים / שקדים קלויים / פקאנים מסוכרים / פלפל צ'ילי אדום קצוץ
• אפשר להוסיף למנה גם ירקות מוקפצים.

גרסה להדפסה

לאכול, או לא לאכול? זאת השאלה...

דיאלוג אופייני ביני לבין בתי בת השנתיים וחצי:

אני (בקול נלהב): את יודעת מה הכנתי לך לארוחת הערב היום?

היא: מה?

אני (בקול נלהב עוד יותר): לביבות קישואים / פשטידת פטריות / לזניה עם פלפלים / מרק ירקות וכו' וכו' וכו' (השלימו את החסר...)

היא: לא רוצה!

אני (בקול מיואש): למה???

היא: לא אוהבת!

אני (בקול נרגז): אבל אף פעם לא טעמת את זה!

היא: לא אוהבת!

אני (בקול תחנונים): אבל בבקשה רק תטעמי. את לא חייבת לאכול אם את לא אוהבת, רק תטעמי...

היא: אבל אני לא אוהבת!!!

אני (לאחר אינספור ניסיונות שכנוע שעלו בתוהו): אז מה את כן רוצה לאכול?

היא: פתיתים!

שירים את ידו, מי שלא ניהל מעולם דיאלוג מסוג זה עם הילדים שלו...

מממ...אף אחד לא מרים יד...תארתי לעצמי...נו טוב, לפחות אני בחברה טובה...

אז מה אפשר לעשות כשהילדים שלנו לא מוכנים לטעום שום דבר ש"מריח" להם כמו משהו בריא?

נכון! לרמות אותם!

סתם...אני ממש לא דוגלת ברמאות כלפי ילדים, אבל תודו שאם אתם מוצאים דרך להכניס משהו "בריא" לתוך אוכל שהם אוהבים, בלי שהם ישימו לב לכך

ובסוף הם מלקקים את האצבעות, אתם חשים טיפ-טיפה של גאווה...

כל המחשבות הללו עלו לי, כאשר הכריזו ב"מנטקה" שחומר הגלם החודש הוא אבוקדו.

קינוח עם אבוקדו???!!! מודה שזה עורר בי רפלקס הקאה מיידי.

בעוונותי, אינני חובבת אבוקדו, בלשון המעטה.

זה לא בדיוק הטעם שלו, הרי יש לו טעם דיי ניטראלי.

יש לי בעיקר בעיה עם המרקם והצבע...

שניהם דיי מגעילים אותי ואני לא יודעת מה מביניהם גרוע יותר (אם, במקרה, תהיתם ממי ירשה בתי את הבררנות באוכל...)

בכל אופן, אני דיי נמנעת מאכילת אבוקדו ובטח שלא יעלה על הדעת שאוכל קינוחים מאבוקדו.

התגובה הראשונה שלי היתה שבאתגר החודש, לא אשתתף...

ואז בעלי, חובב אבוקדו מושבע, שכנע אותי שכל החוכמה היא להכין משהו מחומר גלם שאני לא אוהבת, כאן בדיוק טמון האתגר...

אז החלטתי להתמודד עם הפוביה שלי מאבוקדו ולהכין קינוח שהבת שלי תשמח לאכול, בלי לדעת שהכנסתי בו אבוקדו, שהיא כמובן "לא אוהבת".

אז מה ילדים הכי אוהבים לאכול?

התלבטתי בין שתי תשובות: פנקייקים או שוקולד.

בסוף החלטתי לא להתלבט - פנקייקים עם שוקולד!

וכן, יש בהם גם אבוקדו, אבל הוא לא מורגש - לא בצבע ו(כמעט) לא בטעם.

הוא רק נותן את ערכו התזונתי ומעניק לפנקייקים עסיסיות...ממש להיות עם ולהרגיש בלי!

מיותר לציין שהבת שלי טרפה אותם, מבלי להניד עפעף...Score!!! 

רוצים עוד מתכונים אדירים, על אף שיש בהם אבוקדו? הכנסו לאתר של "מנטקה". חברי הבלוגרים "הפציצו" החודש במתכונים יצירתיים במיוחד...

פנקייק שוקו - אבוקדו (!)

מבוסס על המתכון הזה, מהבלוג Nom Eat Nom, עם קצת שינויים שלי:

חומרים ל-7-8 פנקייקים עבים בקוטר כ-11 ס"מ:

1 כוס קמח רגיל

1/2 כוס אבקת קקאו

1 כפית קינמון טחון (אופציונלי)

1/4 כוס סוכר דמררה (חום בהיר)

קורט מלח

3 כפיות אבקת אפייה

1 כוס רוויון (אפשר גם חלב, אבל עדיף רוויון)

1 ביצה

1 כפית תמצית וניל איכותית

1 אבוקדו בשל, מעוך היטב

50 גר' שוקולד צ'יפס מריר או חלב

מעט חמאה לשימון המחבת

להגשה: סירופ מייפל/ קצפת ותותים/ סירופ שוקולד/ נוטלה או כל תוספת אחרת שאוהבים

הכנה:

1. מנפים את הקמח והקקאו לקערה. מוסיפים את הקינמון, הסוכר, המלח ואבקת האפייה.
2. בקערה נפרדת, טורפים יחד את הרוויון, הביצה, ותמצית הוניל.
3. שופכים את החומרים הרטובים לקערת החומרים היבשים. מוסיפים את האבוקדו המעוך ומערבבים רק עד שהחומרים היבשים נטמעים ברטובים (המנעו מערבוב יתר). מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים קלות.
4. מחממים מחבת קטנה על להבה קטנה. שמים מעט חמאה ומחכים שתימס.
5. בעזרת מצקת, יוצקים מהבלילה למחבת. מטגנים כ-2 דק', עד שהפנקייק מתייצב מעט בשוליים. הופכים ומטגנים כ-1.5- 2 דק' נוספות. ממשיכים כך עם שאר הבלילה. מידי פעם מוסיפים קצת חמאה למחבת, כדי שהבלילה לא תדבק.
6. עורמים את הפנקייקים בערמה, כדי לשמור על חומם. מגישים חם. 

הערות:

• בגלל האבוקדו, הבלילה של הפנקייקים הללו, יותר סמיכה מבלילה של פנקייקים רגילים. מאותה סיבה, לא יופיעו בועיות אוויר על הפנקייק, בזמן ההכנה, כמו שקורה בפנקייקים רגילים. אל דאגה, הם עדיין יצאו תפוחים ואווריריים. 
• יש הרבה ניסוי וטעיה בהכנת פנקייקים, כיוון שחום המחבת משפיע מאוד על התוצאה הסופית וכל להבה מתנהגת בצורה שונה. אני ממליצה לעבוד עם להבה נמוכה, כיוון שלהבה גבוהה שורפת את הפנקייק מבחוץ ומשאירה אותו "נא" מבפנים. עשו ניסוי על הפנקייק הראשון, חיתכו אותו באמצע ותראו אם נאפה מספיק מבפנים. אם לא, הנמיכו את הלהבה ונסו שוב.  
• לא ניסיתי, אך נראה לי שאפשר להכין את הפנקייקים גם ללא קקאו, אך אז יראו את החתיכות הקטנות והירוקות של האבוקדו. אם זה לא מפריע לכם, אתם יכולים לנסות. הוסיפו 1/2 כוס קמח נוספת, במקום הקקאו.

גרסה להדפסה

פסח, מצה ומרור

לאחרונה, יצא לי לחשוב, איזה חג מוזר הוא פסח.

יותר נכון, כמה מוזר להסביר על החג הזה, למי שלא מכיר אותו.

ניסינו להסביר לגננת הגרמניה של בתי את מנהגי החג: מה זה חמץ? למה לא אוכלים אותו בפסח? סיפור יציאת מצריים וכו'...

בחיי, זה נשמע כל כך מוזר... היא ניסתה להיראות כאילו היא מבינה, אבל בטח חשבה שאנחנו לא נורמאלים...

ובכלל, בואו נודה בזה - החג הזה מוזר גם מבחינה קולינארית.

תחשבו למשל על קערת הסדר:

מרור - אם אתם מעדות המזרח, נדונתם לאכול עלים מרים או חסרי טעם מסוג כלשהו. אם אתם מעדות אשכנז, תאלצו לאכול גם מרור וגם חזרת ששורפת את הסינוסים.

מקסימום, יוסיפו לכם קצת סלק לסיפור. לפחות ישפר קצת את הצבע...

כרפס - לרוב, סלרי או תפוח אדמה. כמובן חסרי טעם. אמנם טובלים אותם במי מלח, אבל זה עדיין נשאר תפל ביותר. 

שלא נדבר על זה שתפוח האדמה לרוב קר ואין דבר מבאס יותר מתפוח אדמה תפל וקר...

ביצה - שוב, קרה וחסרת טעם. נטבלת במי מלח רק כדי שמישהו יוכל לספר בפעם המי יודע כמה,

כי המנהג של טבילת ביצים במי מלח, מסמל את הליכתם של בני ישראל בים סוף, כאשר המים הגיעו להם עד ה...

זרוע - לרוב מדובר ברגל של בקר, עוף או כבש. לשמחת כולנו, את התענוג הזה לא אוכלים...

חרוסת - אחרונה ולא הכי חביבה, החרוסת...על פניו, נחשבת ל"היי-לייט" של צלחת הסדר, אבל כמו שאומרים: "באין ציפור שיר..."

בפועל, גם זה לא הכי טעים. נכון, זה יותר טעים ממרור, אבל ביננו, נוטלה על מצה זה יותר טעים...

והצבע והמרקם...נו, אין מה להוסיף. מספיק לדעת שהחרוסת מסמלת את הטיט שהדביק את הלבנים במצרים. יש כאן מישהו בקהל שאוהב לאכול טיט?!

ואם כבר במוזר עסקינן, מה תגידו על מצה? חתיכת דיקט חסרת טעם וחוסמת מעיים שכמותה.

אולי נחמד לאכול אותה בפעם הראשונה, אחרי שנה שלא נראתה במחוזותינו.

אבל, כמה ימים של מצות, גורמים אפילו לפיתה בת שבוע להשמע אטרקטיבית.  

ועל הקינוחים של פסח באמת שאין מה להרחיב את הדיבור.

השילוב בין פרווה לכשר לפסח, משאיר מעט מאוד מקום לדמיון, בטח שלא לטעם

(למרות שאם בכל זאת בא לכם, הכנתי בשנה שעברה קינוח שהוא גם כשר לפסח, גם פרווה, גם ללא גלוטן וגם טעים. בחיי, נס חג הפסח...הכנסו לכאן)

יכולתי להמשיך ולהפליג בתאורי האוכל המוזר של פסח, אך בכל זאת, ארוחת החג מתקרבת ואני לא רוצה להוציא לכם את התיאבון מראש. 

עדיף שתגיעו לארוחה ותאבדו אותו שם (;

לאור כל הנאמר לעיל, השנה החלטתי למרוד!

אין לי כוח לחשוב על מרק או מנה עיקרית או קינוח שיתאים לפסח. יותר מידי מגבלות, יותר מידי כאב ראש...

מצד שני, בתור בעלת בלוג בישול, אני חשה מחויבות לספק מתכון שיוכל להתאים לארוחת החג.

אז החלטתי להתחכם -

אתן מתכון שאינו "פסחי" קלאסי, אבל יכול להתאים גם לפסח.

הוא נראה מאוד יפה וחגיגי, אבל לוקח כמה דקות הכנה ולכן יכול להיות גם יומיומי.

ניתן להכין את רובו מראש (פלוס ענק בארוחת חג ובאירוח בכלל...)

יש בו כמה מרכיבים שמאפיינים מאוד את פסח (רמז: סלק, אגוזים...), אבל הוא יכול להתאים לכל ארוחה באשר היא.

הוא יכול להיות גם חלבי וגם פרווה.                                               

הוא צמחוני ויכול להיות גם טבעוני...

אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת, קבלו אותו -

סלט ירוק ואביבי עם סלק מוחמץ וגבינת עיזים (או בלי גבינה, אם תרצו).

יש בו עוד המון דברים טובים - בצל מטוגן, תפוח ירוק, אגוזי מלך ורוטב קליל שמכינים בשניה.

למי מכם שאינו חובב סלק - גם אני לא חובבת ומבטיחה לכם שבסלט הזה אתם תאהבו אותו.

העובדה שהוא מוחמץ, משנה ומעדנת מאוד את טעמו ה"אדמתי" והצבע הבוהק שלו, עושה את כל הסלט.

אז חג שמח לכולם! מקווה שלא ביאסתי עם תיאורי האוכל הכה-לא-אטרקטיבי.

נו מילא, לפחות יש קניידלעך (:

סלט ירוק עם סלק מוחמץ וגבינת עיזים

המתכון נלקח מחוברת מתכונים של סופרמרקט גרמני, השראה נמצאת לפעמים במקומות לא צפויים (:

חומרים ל-4 מנות:

1 בצל סגול / רגיל גדול, מקולף וחתוך לפרוסות דקות

3/4 כוס סלק אדום מוחמץ קנוי – חתוך לרצועות או חצאי עיגולים

1 תפוח ירוק, לא מקולף, חתוך לקוביות

150 גר' גבינת עיזים רכה (כמו "פרומעז"), חתוכה לפרוסות

100 גר' חסה או עלים ירוקים מכל סוג שאוהבים, או תערובת של שניהם, שטופים, יבשים וקרועים לפיסות בגודל נוח לאכילה

60 גר' אגוזי מלך, קצוצים גס (אפשר לקלות במחבת יבשה, אך לא חובה)

לרוטב:

2 כפות שמן זית

2 כפות חומץ בלסמי

1 כפית סוכר

מלח ופלפל שחור

הכנה:

1. מחממים מעט שמן זית במחבת קטנה. מטגנים את רצועות הבצל, על אש נמוכה, עד שהן מתרככות מאוד ומזהיבות. מניחים בצד להתקרר.
2. מכניסים את כל חומרי הרוטב לצנצנת קטנה ומשקשקים היטב, עד שנוצר רוטב אחיד.
3. שמים את כל מרכיבי הסלט בקערה, למעט אגוזי המלך והרוטב.
4. לפני ההגשה, שופכים את הרוטב ומערבבים. מפזרים מעל את אגוזי המלך הקלויים.

הערות:

• אפשר כמובן לוותר על גבינת העיזים. זה יהיה טעים גם בלי (למרות שקצת פחות...)
• אפשר להכין את הסלט במנות אישיות (כמו בתמונות שלי). אז, מסדרים עלי חסה שלמים בתחתית הצלחת ומפזרים מעליהם את שאר מרכיבי הסלט.
• אם אתם בגרמניה ומעוניינים להכין את הסלט הזה, תמצאו את הסלק המוחמץ במחלקת החמוצים והשימורים של כל סופר. זה נקרא Rote Bete in Scheiben (אני השתמשתי בזה). 

גרסה להדפסה