יום רביעי, 2 ביולי 2014

Kieler Woche

"לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב", כך כתב יהודה הלוי.
השבוע הרגשתי כך, יותר מתמיד.
לאור ארועי השבועות האחרונים בישראל וסיומם הטרגי, החיים בגרמניה נראו סוריאליסטים מאי פעם.
בעיקר נוכח החגיגות שהתרחשו מתחת לחלוני. 
מזמינה אתכם להצטרף אלי לניתוק קצר מהמציאות. 
מי יתן וגם אצלנו תהיה פעם מציאות אחרת. כזאת שמתקיימת מפסטיבל לפסטיבל...

_________________________________________________________________________________

כבר סיפרתי לכם בעבר שאני גרה בעיר בצפון גרמניה שנקראת Kiel.
ברוב ימות השנה, קיל היא עיר קצת מנומנמת.
לא קורים בה דברים מעניינים במיוחד ובטח שאינה נחשבת כאטרקציה תיירותית ראשונה במעלה.
אבל יש שבוע אחד בשנה שבו קיל הופכת לאטרקציה, אפילו עולמית.
השבוע הזה נקרא Kieler Woche
זהו שבוע בו מתקיים בקיל ארוע שייט בינלאומי שמושך אליו כ-3 מיליון תיירים מרחבי הגלובוס והוא נחשב לפסטיבל הקיץ הגדול ביותר בצפון אירופה.



ה-Kieler Woche מתקיים תמיד בשבוע האחרון של חודש יוני.
הסיבה ההסטורית לכך היא שב-23 ליוני 1882, התקיים בקיל מרוץ של 20 יאכטות שזכה להצלחה רבה ועל כן נחגג הפסטיבל באותו תאריך, מאז ועד היום.
השבוע הזה (שלמעשה הורחב ל-9 ימים), עמוס באירועים מכל הסוגים: תחרויות שייט, הופעות וקונצרטים, אירועי תרבות וספורט וכמובן, כמות אינסופית של אוכל.
השנה הצטרף לחגיגה גם המונדיאל, אז השמחה כפולה ומכופלת.




מכיוון שאנחנו גרים באחד האזורים המרכזיים של העיר, "התמזל מזלנו" להיות במרכז העניינים בשבוע הזה.
הבית שלנו ממוקם ממש מעל מפרץ קטן ולכן נבנתה, ממש מתחת לחלון ביתנו, מגלשה עצומה.
המגלשה הזו משמשת לתחרות קפיצה למים...

כן, כן, מידי ערב (ולילה), אנשים משוגעים על גלשנים המחוברים לסקייטבורד או משוגעים אחרים על אופניים, קופצים, לקול שאגות הקהל, ישר אל תוך המים.
הארוע המלבב מלווה במוזיקה רועשת וכרוז שלא מפסיק "לפרשן" את המתרחש.
לעיתים מלוות הקפיצות גם בזיקוקים ולהבות אש שמתפרצות מהמגלשה לאחר שהקופץ ביצע את קפיצתו.
אני מודה שמדובר בארוע דיי מגניב. הבעיה שזה מגניב פעם אחת. אולי פעמיים.
אחרי תשעה לילות רצופים של הדבר הזה, כשאני רק רוצה להניח את ראשי במיטה ולישון, התענוג הופך למפוקק יותר ויותר.


זו המקפצה...ניתן להבחין ברוכב האופניים המזנק מטה
וזו אטרקציה קולנית נוספת מתחת לחלוני
חוץ מקפיצות משוגעות ממקפצות, נפתחו מתחת לחלון ביתנו גם עשרות, אם לא מאות, דוכני מזון, המוכרים מכל הבא ליד.
נקניקיות, צ'יפס מכל הסוגים (רגיל, מתובל, מסולסל, מקורזל...מה שתרצו...), תירס חם (בים, בם, בם), סנדוויצ'ים ממולאים פרוסות שינקן או אחרים הממולאים בגבינות או בדגים.
יש גם דוכנים של ממתקים מסורתיים (הם מתים פה על כל מיני אגוזים ושקדים מסוכרים ואינסוף סוכריות גומי מכל הסוגים, הצבעים והמינים), דוכנים של סופגניות מטוגנות בשמאלץ (לא לאוכלי הכשר שביניכם) והמון המון גלידה (משוגעים פה על גלידה "אמריקאית", זו הרכה שיוצאת ממכונה, כמו במקדונלד'ס).

חוץ מכל המאכלים המסורתיים, יש סוגים שונים של אוכל בינלאומי.
פיצה ופסטות, מוקפצים אסייתיים, המבורגרים ו-Pulled Pork. אוכל הודי, פקיסטני, תורכי, יווני, סקנדינבי, פולני...
ואין שכחנו את השתיה? בירות מכל סוג וגודל, קוקטיילים, מיצי פירות, ברד...
התעייפתם כבר? גם אני...וזה רק על "קצה המזלג", תאמינו לי...


נתחי סלמון נצלים על האש
פאדג'!
מבחר קוקטיילים
תוצרת מקומית - תותים
אתם בטח כבר מזילים עכשיו ריר מול המסך, אז הרשו לי לצנן מעט את התלהבותכם.
רוב האוכל, אינו טעים כמו שהוא נשמע או נראה.
אין מה לעשות, בגרמניה לא יודעים לבשל ורוב האוכל בינוני ומטה.
רוב הסיכויים ששיטוט קצר ברחבי העיר וטעימה מדגמית ממספר מאכלים שונים, תחזיר אתכם הביתה עם בחילה קלה וצרבת.

אבל למרות כל הקיטורים שלי (ואתם לא יכולים להאשים אותי, לא ישנתי טוב כבר שבוע...), מדובר בחוויה!
כיף לראות את העיר המנומנמת, מקבלת קצת "צבע בלחיים".
פתאום שומעים ברחוב המון שפות ולא רק גרמנית.
יש מוזיקה וריקודים בכל מקום, אנשים שמחים ונהנים...מה רע?

אז לכבוד האירועים, רציתי להכין לכם משהו שיהיה קשור ל-Kieler Woche וכמובן שאין מאכל מסורתי ואהוב יותר על הגרמנים מאשר נקניקיות!
עלי להודות שאינני חובבת גדולה של נקניקיות (למרות שהנקניקיות שמוכרים פה ברחוב טעימות מאוד), אבל בגרמניה התנהג כגרמני...

אז מצאתי מתכון שיהיה אהוב על כולם - גדולים כקטנים. הוא יכול לשמש כארוחת ערב או כנשנוש נחמד ליד הבירה (ילך מעולה עם גמר המונדיאל...)
שבוע קיל שמח לכולכם וכמובן Prost


מיני מאפינס תירס ונקניקיות

המתכון לקוח מהבלוג: Iowa Girl Eats

חומרים ל-48 מיני מאפינס:
1/2 כפית אבקת סודה לשתייה
1 כוס קמח תירס רגיל (לא אינסטנט)
1 כוס קמח לבן 
1/2 כפית מלח
120 גר' חמאה מומסת
1/2 כוס סוכר
2 ביצים
1 כוס ריוויון
8-10 נקניקיות, חתוכות לחתיכות בגודל ביס של כ-1ס"מ (נקניקיות מכל סוג שאתם אוהבים)

הכנה:
  1. מחממים תנור ל-190 מעלות. משמנים תבנית מיני מאפינס בספריי שמן.
  2. בקערה, מערבבים את החומרים היבשים: אבקת סודה לשתיה, קמח תירס, קמח רגיל ומלח.
  3. בקערה נפרדת, מערבבים את החמאה המומסת עם הסוכר, עד איחוד. מוסיפים את הביצים וטורפים עד איחוד. מוסיפים את הריוויון וטורפים עד איחוד.
  4. שופכים את החומרים הרטובים אל תערובת החומרים היבשים ומערבבים רק עד איחוד.
  5. מחלקים את התערובת בין השקעים, עד 3/4 מגובהם. 
  6. "מטביעים" חתיכת נקניקיה במרכז כל שקע, כך שהחלק העליון של הנקניקיה מבצבץ במרכז המאפין.
  7. אופים כ-12-15 דק' או עד שהמאפינס מקבלים גוון זהוב. מוציאים מהתנור. ממתינים כ-5-10 דק' ואז מוציאים מהתבנית ומגישים. מומלץ לאכול חם.
  8. אם נשארו שאריות, מאפסנים אותן בקופסא אטומה במקרר ומחממים אותן לפני ההגשה. אפשר גם להקפיא, להפשיר ולחמם לפני ההגשה.
  9. מומלץ להגיש עם קטשופ או עם סלסה מקסיקנית. 

הערות:
  • מכיוון שמדובר בחטיף, מומלץ מאוד להכין בתבנית שקעים למיני מאפינס כי הכי כיף לאכול חטיף בגודל ביס. אם אין לכם, יש בחנויות המתמחות מנג'טים קשיחים מקרטון למיני מאפינס. אפשר להכין גם בכאלו (שימו לב שיהיו קשיחים ולא מנג'טים רגילים מנייר שלא יחזיקו מעמד ללא תמיכה של תבנית שקעים). 
  • אם אתם ממש מתעקשים, אפשר להכין בתבנית מאפינס רגילה אבל אז צריך להגדיל את חתיכות הנקניקיה. בעיני זה יראה פחות אסטטי, אבל הטעם ישאר מצוין...
  • רוצים צמחוני? אין בעיה להכין גם ללא הנקניקיה אבל אז מדובר במאפינס תירס רגילים (אם כי מצוינים בפני עצמם). אם אתם רוצים להכניס קצת עניין, הכניסו גרגירי תירס שלמים לבלילה. 

גרסא להדפסה




אין תגובות:

פרסום תגובה