הי לכולם
וסליחה על ההעדרות הממושכת.
כפי
שספרתי בפוסט הקודם, ביליתי את חג הפסח בישראל וזו גם הסיבה להעדרותי.
מכיוון
שהיה פסח, לא יכולתי להגשים את רצוני לאכול מנה הגונה של פלאפל בפיתה עם כל
התוספות, אבל זו, פחות או יותר, המגבלה היחידה שהיתה בתל-אביב מבחינת כשרות.
שאר
המסעדות המשיכו למכור חמץ מכל הבא ליד ואני נהניתי מכל רגע...
כמה
מילים על האוכל בארץ.
אמנם
אינני אובייקטיבית ואולי אלו אף הגעגועים לארץ הקודש המדברים מגרוני (או שמא מבטני),
אבל הייתי בלא מעט מדינות ויבשות ברחבי העולם ואני יכולה להגיד בפה מלא (תרתי משמע),
שהאוכל בארץ הוא המוצלח ביותר!
השילוב
בין חומרי גלם מעולים, מגוון אין סופי של עדות ועמים ובעיקר הצורך הבלתי פוסק
(אפילו אובססיבי) של הישראלים לחדש ולאתגר את עצמם כל הזמן, יוצר עולם קולינארי
שלא קופא על שמריו לרגע.
אני
חושבת שהישראלים השכילו, יותר מכל עם אחר, לשלב את המאכלים אותם הכירו מבית אמא
(או אבא) עם מסעותיהם בעולם הגדול, שחשפו אותם לטעמים וחומרי גלם לא מוכרים, ולהביא
לארץ את הטוב ביותר מכל העולמות.
זה אמנם הופך את המטבח הישראלי לקשה מאוד להגדרה
(נסו לחשוב על אוכל שהוא באמת ישראלי אותנטי, לא ערבי ולא עדתי ותשארו, פחות או
יותר, עם פתיתים ובמבה...)
אבל הוא מטבח כל כך עשיר ומגוון שאין לו אח ורע בעולם
כולו.
בגרמניה
זה בדיוק להיפך. כאן אין הפתעות. תכנסו למסעדה גרמנית מסורתית ותקבלו את אותו
שניצל עם צ'יפס, אותו סטייק חזיר עם תפוחי אדמה, אותה נקניקייה עם קטשופ קארי וכו'
וכו'.
רוצים אוכל איטלקי? לא תופתעו לגלות שבכל התפריטים מופיע אותו ספגטי בולונז,
אותה פסטה קרבונרה ואותה פיצה נפוליטנה.
חשקה נפשכם באוכל סיני? מיטב להיטי
האייטיז יזנקו לצלחתכם: אגרול ברוטב חמוץ-מתוק זרחני, נודלס מוקפצות עם ירקות
ובקר/חזיר/עוף, אננס מטוגן בטמפורה...קיצר, הבנתם את הרעיון.
ברור שגם
כאן יש מסעדות שף ואפשר למצוא אוכל חדשני יותר, אבל זה נדיר בהרבה וכמובן יעלה
בהתאם.
לעומת
זאת, בארץ בכלל ובמדינת תל-אביב בפרט, אין רגע דל.
העושר כל
כך גדול שבחמישה ימים בלבד הספקתי לאכול במסעדה מקסיקנית (טאקרייה), אסייתית
(האנוי), ביסטרו יווני - ים תיכוני (אוזריה), מעדניה- מסעדה (דליקטסן), מוסד
קולינארי ותיק (אורנה ואלה) ומסעדת שף (חדר אוכל). כל אחת מהן הציעה חוויית אכילה
יחודית, עיצוב מרהיב ומעל הכל - אוכל מקורי, יצירתי, טרי, טעים ואפילו לא שובר את
הכיס (מגמה מבורכת שהולכת וצוברת תאוצה, כן ירבו...)
חשבתי
שהפוסט הנוכחי יעסוק בביקורת מסעדות, אבל בסוף החלטתי שעל כל אחת מהמסעדות
הנ"ל כבר כתבו אין ספור ביקורות וסקירה קצרה בגוגל תניב עבורכם שלל תוצאות
מוצלחות משלי. במקום
זה, החלטתי לקחת השראה מאחת המסעדות בהן אכלתי ולהכין לכם שתי גרסאות משלי למאכל
אהוב ומוכר שיכול להיות תוך כמה דקות בלבד, ארוחת הערב הקרובה שלכם.
המאכל
עליו אני מדברת הוא קסדייה (Quesadilla).
קצת רקע:
הקסדייה
היא מאכל מקסיקני עממי ופשוט המורכב מטורטיה (העשויה מקמח חיטה או קמח תירס),
הממולאת, באופן מסורתי, בגבינות ובמרכיבים אחרים כמו ירקות ו/או סוגי בשר שונים. מקפלים את
הטורטיה לחצי וקולים קלות במחבת להמסת הגבינות.
מעין טוסט מקסיקני, אם תרצו.
את
ההשראה למתכון לקחתי ממסעדת טאקרייה, בה זללתי "קסדייה פויו פלאנצ'ה" הממולאת בחזה עוף במרינדת צ'יפוטלה, גבינה,
כוסברה, בצל ירוק וחלפניו ומוגשת עם סלסת עגבניות שרופות ושמנת חמוצה בצד.
טעים-טעים!
היופי
בקסדייה הוא מגוון האפשרויות הבלתי נדלה של מילויים שאפשר להכניס לתוכה. רק זכרו
שאת הקסדייה קולים מעט מאוד זמן על המחבת, רק כדי שהגבינה תימס, ולכן, כל תוספת שתרצו
להכניס, צריכה להיות מבושלת/מטוגנת/אפויה מראש או כזאת שזקוקה לצריבה קלה בלבד כדי
להיות מוכנה.
ברגע
שקלטתם את העקרון הפשוט הזה, כל האפשרויות פתוחות בפניכם.
אני
בחרתי להכין קסדייה אחת בטעמים מקסיקנים קלאסיים (פלפלים, שעועית לבנה או אדומה
ופלפלי חלפניו) ואחת בטעמים מערביים לחלוטין (שלושה בצלים וגבינת מוצרלה).
אתם
מוזמנים לנסות כל תרכובת אחרת שעולה בדעתכם.
אגב,
ב-5.5 חוגגים האמריקאים חג בשם Cinco de Mayo שכולו חגיגה
לתרבות ולמורשת המקסיקנית בארה"ב, אז אם בא לכם להרגיש קצת מקסיקו, קנו חבילת
טורטיות והתחילו בפייסטה...
קסדייה מקסיקנית - עם פלפלים, שעועית וחלפניו
חומרים ל-2 מנות:
1/2 פלפל אדום, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 פלפל צהוב, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 בצל סגול, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 כוס שעועית לבנה או אדומה משימורים, מעוכה במזלג
מלח ופלפל שחור
חופן כוסברה קצוצה (לא חובה)
4 כפות גבינה צהובה מגוררת – מומלץ צ'דר, אבל כל גבינה אחרת תתאים גם
פלפלי חלפניו כבושים ופרוסים – הכמות ע"פ הטעם (אני שמתי כ-3
פרוסות על כל טורטיה ויצא מעט ספייסי, לא חריף מאוד)
2 טורטיות מקמח חיטה או תירס
מעט שמן לטיגון ולמריחה על הקסדייה (אפשר שמן זית או אחר)
הכנה:
- מחממים מעט שמן במחבת. מטגנים את הפלפלים והבצל עד ריכוך קל. מוסיפים את השעועית המעוכה ומערבבים. מוסיפים מלח ופלפל שחור ע"פ הטעם. מוסיפים כוסברה קצוצה אם רוצים, מערבבים ומורידים מהאש.
- בעזרת מברשת, מורחים מעט שמן על צד אחד של כל טורטייה. זה הצד שיבוא במגע עם המחבת.
- מקפלים כל טורטייה לחצי ופותחים חזרה. מפזרים את הגבינה המגוררת על מחצית כל טורטייה (2 כפות גבינה על כל טורטייה), אך משאירים קצת שוליים כדי שהגבינה לא תפרוץ החוצה בזמן הקלייה.
- מפזרים מעל הגבינה מחצית מכמות תערובת הפלפלים והשעועית. מפזרים מעל פרוסות של חלפיניו כבוש. חוזרים על הפעולה עם הטורטייה השנייה.
- מקפלים כל טורטייה לחצי ומהדקים עם הידיים מעט.
- מחממים מחבת גדולה (אין צורך לשמן את התבנית כי הטורטיות משומנות). מניחים את הטורטיות במחבת, כשהצד המשומן כלפי מטה. קולים במשך כדקה (הטורטייה צריכה להשחים יפה) ואז הופכים לצד השני וקולים שוב (בדרך כלל, הצד השני נקלה מהר יותר אז הזהרו לא לשרוף).
- מורידים מהאש ואוכלים מייד, בליווי סלסת עגבניות שרופות (מתכון בהמשך) ושמנת חמוצה.
קסדייה שלושת הבצלים
חומרים ל-2 מנות:
1 כרישה שטופה וחתוכה לעיגולים דקים, החלק הלבן בלבד
1/2 בצל סגול פרוס דק
2 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק – החלק הלבן + החלק הירוק
1 כדור מוצרלה (125 גר'), פרוס דק (אפשר גם מוצרלה מגוררת)
מלח ופלפל שחור
2 טורטיות מקמח חיטה או תירס
מעט שמן לטיגון ולמריחה על הקסדייה (אפשר שמן זית או אחר)
הכנה:
- מחממים מעט שמן במחבת. מטגנים את הכרישה, הבצל הסגול והחלק הלבן של הבצל הירוק (את החלק הירוק שומרים לאחר כך). הבצלים צריכים להתרכך. אם הם נחרכים לכם מהר מידי, אפשר להוסיף טיפונת מים למחבת וכך הם יקבלו קצת אידוי ולא ישרפו.
- מוסיפים מלח ופלפל שחור ע"פ הטעם. מורידים מהאש.
- בעזרת מברשת, מורחים מעט שמן על צד אחד של כל טורטייה. זה הצד שיבוא במגע עם המחבת.
- מקפלים כל טורטייה לחצי ופותחים חזרה. מפזרים את גבינת המוצרלה על מחצית כל טורטייה (חצי כדור גבינה לכל טורטייה), אך משאירים קצת שוליים כדי שהגבינה לא תפרוץ החוצה בזמן הקלייה.
- מפזרים מעל הגבינה, מחצית מכמות תערובת הבצל. מפזרים מעל, מחצית מהבצל הירוק הקצוץ. חוזרים על הפעולה עם הטורטייה השנייה.
- מקפלים כל טורטייה לחצי ומהדקים עם הידיים מעט.
- מחממים מחבת גדולה (אין צורך לשמן את התבנית כי הטורטיות משומנות). מניחים את הטורטיות במחבת, כשהצד המשומן כלפי מטה. קולים במשך כדקה (הטורטייה צריכה להשחים יפה) ואז הופכים לצד השני וקולים שוב (בדרך כלל, הצד השני נקלה מהר יותר אז הזהרו לא לשרוף).
- מורידים מהאש ואוכלים מייד, בליווי שמנת חמוצה.
להגשה:
סלסת עגבניות שרופות
המתכון מבוסס על המתכון הזה
חומרים:
5 עגבניות בשלות, חצויות ומרוקנות ממיץ
2 בצלים מקולפים וחתוכים לרבעים
5 שיני שום גדולות, בקליפתן
1/4 כוס שמן זית
1 כפית רסק עגבניות
1 פלפל חלפיניו כבוש (לא חובה, אפשר להוסיף איזו חריפות שרוצים: צ'ילי יבש או טרי, פפריקה אדומה חריפה וכו')
2 כפות מיץ לימון
קורט מלח
2 כפות כוסברה קצוצה (לא חובה)
2 כפות בזיליקום קצוץ (לא חובה)
הכנה:
- מחממים תנור למצב גריל, על החום הגבוה ביותר. ניתן להכין שלב זה גם על גריל פחמים. משמנים את העגבניות, הבצלים והשום בשמן זית ומניחים על תבנית אפיה או על הגריל. צולים כ-20 דק', עד שהירקות חרוכים (כמעט שרופים) ומקררים.
- קוצצים את הבצל והעגבניות דק. ניתן גם לרסק בבלנדר, אבל לא עד למצב חלק לגמרי. סוחטים את השום מתוך הקליפה ומוסיפים. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים.
- מגישים מייד או שומרים במקרר כיומיים. אפשר לבשל את הסלסה ובכך להאריך את חיי המדף שלה לכשבוע.
הערות:
- את הקסדייה יש לאכול מיד עם הכנתה, כשהגבינה נמסה וחמה, ולכן הכינו את כל המצרכים ובצעו את כל הקיצוצים והחיתוכים מראש. רק אחרי שהכל מוכן למילוי, מלאו את הקסדייה ושלחו אותה לקלייה קלה במחבת.
- כדי שהטורטיות לא יתייבשו לכם אחרי שפתחתם את האריזה, אני מציעה לשמור אותן במקפיא. כשרוצים לאכול, פשוט שולפים מהמקפיא ואחרי דקות ספורות בטמפ' החדר, הטורטיה חוזרת למצבה המקורי ומוכנה לשימוש.
- למי שיש טוסטר משולשים – נראה לי שאפשר בקלות להכין בו את הקסדייה וכך היא תצא מפוספסת וקראנצ'ית כמו טוסט.
- אני הייתי תחת האשליה שטורטייה זה דבר לא משמין כי זו בסך הכל חתיכת בצק דקה, אך מסתבר שיש בה קרוב ל-200 קלוריות (שווה ערך לכ-3 פרוסות לחם), אז שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם, אחרי שתבלסו איזה 2-3 כאלו...