יום שלישי, 29 באפריל 2014

Mi casa es su casa

הי לכולם וסליחה על ההעדרות הממושכת.
כפי שספרתי בפוסט הקודם, ביליתי את חג הפסח בישראל וזו גם הסיבה להעדרותי.
מכיוון שהיה פסח, לא יכולתי להגשים את רצוני לאכול מנה הגונה של פלאפל בפיתה עם כל התוספות, אבל זו, פחות או יותר, המגבלה היחידה שהיתה בתל-אביב מבחינת כשרות.
שאר המסעדות המשיכו למכור חמץ מכל הבא ליד ואני נהניתי מכל רגע...

כמה מילים על האוכל בארץ.
אמנם אינני אובייקטיבית ואולי אלו אף הגעגועים לארץ הקודש המדברים מגרוני (או שמא מבטני), אבל הייתי בלא מעט מדינות ויבשות ברחבי העולם ואני יכולה להגיד בפה מלא (תרתי משמע), שהאוכל בארץ הוא המוצלח ביותר!
השילוב בין חומרי גלם מעולים, מגוון אין סופי של עדות ועמים ובעיקר הצורך הבלתי פוסק (אפילו אובססיבי) של הישראלים לחדש ולאתגר את עצמם כל הזמן, יוצר עולם קולינארי שלא קופא על שמריו לרגע.

אני חושבת שהישראלים השכילו, יותר מכל עם אחר, לשלב את המאכלים אותם הכירו מבית אמא (או אבא) עם מסעותיהם בעולם הגדול, שחשפו אותם לטעמים וחומרי גלם לא מוכרים, ולהביא לארץ את הטוב ביותר מכל העולמות.
זה אמנם הופך את המטבח הישראלי לקשה מאוד להגדרה (נסו לחשוב על אוכל שהוא באמת ישראלי אותנטי, לא ערבי ולא עדתי ותשארו, פחות או יותר, עם פתיתים ובמבה...)
אבל הוא מטבח כל כך עשיר ומגוון שאין לו אח ורע בעולם כולו.

בגרמניה זה בדיוק להיפך. כאן אין הפתעות. תכנסו למסעדה גרמנית מסורתית ותקבלו את אותו שניצל עם צ'יפס, אותו סטייק חזיר עם תפוחי אדמה, אותה נקניקייה עם קטשופ קארי וכו' וכו'.
רוצים אוכל איטלקי? לא תופתעו לגלות שבכל התפריטים מופיע אותו ספגטי בולונז, אותה פסטה קרבונרה ואותה פיצה נפוליטנה.
חשקה נפשכם באוכל סיני? מיטב להיטי האייטיז יזנקו לצלחתכם: אגרול ברוטב חמוץ-מתוק זרחני, נודלס מוקפצות עם ירקות ובקר/חזיר/עוף, אננס מטוגן בטמפורה...קיצר, הבנתם את הרעיון.
ברור שגם כאן יש מסעדות שף ואפשר למצוא אוכל חדשני יותר, אבל זה נדיר בהרבה וכמובן יעלה בהתאם.

לעומת זאת, בארץ בכלל ובמדינת תל-אביב בפרט, אין רגע דל.
העושר כל כך גדול שבחמישה ימים בלבד הספקתי לאכול במסעדה מקסיקנית (טאקרייה), אסייתית (האנוי), ביסטרו יווני - ים תיכוני (אוזריה), מעדניה- מסעדה (דליקטסן), מוסד קולינארי ותיק (אורנה ואלה) ומסעדת שף (חדר אוכל). כל אחת מהן הציעה חוויית אכילה יחודית, עיצוב מרהיב ומעל הכל - אוכל מקורי, יצירתי, טרי, טעים ואפילו לא שובר את הכיס (מגמה מבורכת שהולכת וצוברת תאוצה, כן ירבו...)

חשבתי שהפוסט הנוכחי יעסוק בביקורת מסעדות, אבל בסוף החלטתי שעל כל אחת מהמסעדות הנ"ל כבר כתבו אין ספור ביקורות וסקירה קצרה בגוגל תניב עבורכם שלל תוצאות מוצלחות משלי. במקום זה, החלטתי לקחת השראה מאחת המסעדות בהן אכלתי ולהכין לכם שתי גרסאות משלי למאכל אהוב ומוכר שיכול להיות תוך כמה דקות בלבד, ארוחת הערב הקרובה שלכם.

המאכל עליו אני מדברת הוא קסדייה (Quesadilla).
קצת רקע:
הקסדייה היא מאכל מקסיקני עממי ופשוט המורכב מטורטיה (העשויה מקמח חיטה או קמח תירס), הממולאת, באופן מסורתי, בגבינות ובמרכיבים אחרים כמו ירקות ו/או סוגי בשר שונים. מקפלים את הטורטיה לחצי וקולים קלות במחבת להמסת הגבינות. 
מעין טוסט מקסיקני, אם תרצו.

את ההשראה למתכון לקחתי ממסעדת טאקרייה, בה זללתי "קסדייה פויו פלאנצ'ה" הממולאת בחזה עוף במרינדת צ'יפוטלה, גבינה, כוסברה, בצל ירוק וחלפניו ומוגשת עם סלסת עגבניות שרופות ושמנת חמוצה בצד. טעים-טעים!

היופי בקסדייה הוא מגוון האפשרויות הבלתי נדלה של מילויים שאפשר להכניס לתוכה. רק זכרו שאת הקסדייה קולים מעט מאוד זמן על המחבת, רק כדי שהגבינה תימס, ולכן, כל תוספת שתרצו להכניס, צריכה להיות מבושלת/מטוגנת/אפויה מראש או כזאת שזקוקה לצריבה קלה בלבד כדי להיות מוכנה.
ברגע שקלטתם את העקרון הפשוט הזה, כל האפשרויות פתוחות בפניכם.

אני בחרתי להכין קסדייה אחת בטעמים מקסיקנים קלאסיים (פלפלים, שעועית לבנה או אדומה ופלפלי חלפניו) ואחת בטעמים מערביים לחלוטין (שלושה בצלים וגבינת מוצרלה).
אתם מוזמנים לנסות כל תרכובת אחרת שעולה בדעתכם.

אגב, ב-5.5 חוגגים האמריקאים חג בשם Cinco de Mayo שכולו חגיגה לתרבות ולמורשת המקסיקנית בארה"ב, אז אם בא לכם להרגיש קצת מקסיקו, קנו חבילת טורטיות והתחילו בפייסטה...

קסדייה מקסיקנית - עם פלפלים, שעועית וחלפניו


חומרים ל-2 מנות:
1/2 פלפל אדום, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 פלפל צהוב, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 בצל סגול, קצוץ לקוביות קטנות
1/2 כוס שעועית לבנה או אדומה משימורים, מעוכה במזלג
מלח ופלפל שחור
חופן כוסברה קצוצה (לא חובה)
4 כפות גבינה צהובה מגוררת – מומלץ צ'דר, אבל כל גבינה אחרת תתאים גם
פלפלי חלפניו כבושים ופרוסים – הכמות ע"פ הטעם (אני שמתי כ-3 פרוסות על כל טורטיה ויצא מעט ספייסי, לא חריף מאוד)
2 טורטיות מקמח חיטה או תירס
מעט שמן לטיגון ולמריחה על הקסדייה (אפשר שמן זית או אחר)
הכנה:
  1. מחממים מעט שמן במחבת. מטגנים את הפלפלים והבצל עד ריכוך קל. מוסיפים את השעועית המעוכה ומערבבים. מוסיפים מלח ופלפל שחור ע"פ הטעם. מוסיפים כוסברה קצוצה אם רוצים, מערבבים ומורידים מהאש.
  2. בעזרת מברשת, מורחים מעט שמן על צד אחד של כל טורטייה. זה הצד שיבוא במגע עם המחבת.
  3. מקפלים כל טורטייה לחצי ופותחים חזרה. מפזרים את הגבינה המגוררת על מחצית כל טורטייה (2 כפות גבינה על כל טורטייה), אך משאירים קצת שוליים כדי שהגבינה לא תפרוץ החוצה בזמן הקלייה.
  4. מפזרים מעל הגבינה מחצית מכמות תערובת הפלפלים והשעועית. מפזרים מעל פרוסות של חלפיניו כבוש. חוזרים על הפעולה עם הטורטייה השנייה.
  5. מקפלים כל טורטייה לחצי ומהדקים עם הידיים מעט.
  6. מחממים מחבת גדולה (אין צורך לשמן את התבנית כי הטורטיות משומנות). מניחים את הטורטיות במחבת, כשהצד המשומן כלפי מטה. קולים במשך כדקה (הטורטייה צריכה להשחים יפה) ואז הופכים לצד השני וקולים שוב (בדרך כלל, הצד השני נקלה מהר יותר אז הזהרו לא לשרוף).
  7. מורידים מהאש ואוכלים מייד, בליווי סלסת עגבניות שרופות (מתכון בהמשך) ושמנת חמוצה.



קסדייה שלושת הבצלים

חומרים ל-2 מנות:
1 כרישה שטופה וחתוכה לעיגולים דקים, החלק הלבן בלבד
1/2 בצל סגול פרוס דק
2 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק – החלק הלבן + החלק הירוק
1 כדור מוצרלה (125 גר'), פרוס דק (אפשר גם מוצרלה מגוררת)
מלח ופלפל שחור
2 טורטיות מקמח חיטה או תירס
מעט שמן לטיגון ולמריחה על הקסדייה (אפשר שמן זית או אחר)
הכנה:
  1. מחממים מעט שמן במחבת. מטגנים את הכרישה, הבצל הסגול והחלק הלבן של הבצל הירוק (את החלק הירוק שומרים לאחר כך). הבצלים צריכים להתרכך. אם הם נחרכים לכם מהר מידי, אפשר להוסיף טיפונת מים למחבת וכך הם יקבלו קצת אידוי ולא ישרפו.
  2. מוסיפים מלח ופלפל שחור ע"פ הטעם. מורידים מהאש.
  3. בעזרת מברשת, מורחים מעט שמן על צד אחד של כל טורטייה. זה הצד שיבוא במגע עם המחבת.
  4. מקפלים כל טורטייה לחצי ופותחים חזרה. מפזרים את גבינת המוצרלה על מחצית כל טורטייה (חצי כדור גבינה לכל טורטייה), אך משאירים קצת שוליים כדי שהגבינה לא תפרוץ החוצה בזמן הקלייה.
  5. מפזרים מעל הגבינה, מחצית מכמות תערובת הבצל. מפזרים מעל, מחצית מהבצל הירוק הקצוץ. חוזרים על הפעולה עם הטורטייה השנייה.
  6. מקפלים כל טורטייה לחצי ומהדקים עם הידיים מעט.
  7. מחממים מחבת גדולה (אין צורך לשמן את התבנית כי הטורטיות משומנות). מניחים את הטורטיות במחבת, כשהצד המשומן כלפי מטה. קולים במשך כדקה (הטורטייה צריכה להשחים יפה) ואז הופכים לצד השני וקולים שוב (בדרך כלל, הצד השני נקלה מהר יותר אז הזהרו לא לשרוף).
  8. מורידים מהאש ואוכלים מייד, בליווי שמנת חמוצה.
 




להגשה:

סלסת עגבניות שרופות

המתכון מבוסס על המתכון הזה

חומרים:
5 עגבניות בשלות, חצויות ומרוקנות ממיץ
2 בצלים מקולפים וחתוכים לרבעים
5 שיני שום גדולות, בקליפתן
1/4 כוס שמן זית
1 כפית רסק עגבניות
1 פלפל חלפיניו כבוש (לא חובה, אפשר להוסיף איזו חריפות שרוצים: צ'ילי יבש או טרי, פפריקה אדומה חריפה וכו')
2 כפות מיץ לימון
קורט מלח
2 כפות כוסברה קצוצה (לא חובה)
2 כפות בזיליקום קצוץ (לא חובה)

הכנה:
  1. מחממים תנור למצב גריל, על החום הגבוה ביותר. ניתן להכין שלב זה גם על גריל פחמים. משמנים את העגבניות, הבצלים והשום בשמן זית ומניחים על תבנית אפיה או על הגריל. צולים כ-20 דק', עד שהירקות חרוכים (כמעט שרופים) ומקררים.
  2. קוצצים את הבצל והעגבניות דק. ניתן גם לרסק בבלנדר, אבל לא עד למצב חלק לגמרי. סוחטים את השום מתוך הקליפה ומוסיפים. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים.
  3. מגישים מייד או שומרים במקרר כיומיים. אפשר לבשל את הסלסה ובכך להאריך את חיי המדף שלה לכשבוע.
הערות:
  • את הקסדייה יש לאכול מיד עם הכנתה, כשהגבינה נמסה וחמה, ולכן הכינו את כל המצרכים ובצעו את כל הקיצוצים והחיתוכים מראש. רק אחרי שהכל מוכן למילוי, מלאו את הקסדייה ושלחו אותה לקלייה קלה במחבת.
  • כדי שהטורטיות לא יתייבשו לכם אחרי שפתחתם את האריזה, אני מציעה לשמור אותן במקפיא. כשרוצים לאכול, פשוט שולפים מהמקפיא ואחרי דקות ספורות בטמפ' החדר, הטורטיה חוזרת למצבה המקורי ומוכנה לשימוש.
  • למי שיש טוסטר משולשים – נראה לי שאפשר בקלות להכין בו את הקסדייה וכך היא תצא מפוספסת וקראנצ'ית כמו טוסט.
  • אני הייתי תחת האשליה שטורטייה זה דבר לא משמין כי זו בסך הכל חתיכת בצק דקה, אך מסתבר שיש בה קרוב ל-200 קלוריות (שווה ערך לכ-3 פרוסות לחם), אז שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם, אחרי שתבלסו איזה 2-3 כאלו...

גרסה להדפסה



יום רביעי, 9 באפריל 2014

שפוך חיבתך על הגויים

פחות או יותר באותו זמן שיהודי העולם חוגגים את חג הפסח, חוגגים להם נוצרי העולם את חג הפסחא (Easter, בלעז).
גילוי נאות – עד כה, לא ידעתי דבר וחצי דבר על פסחא, למעט העובדה שהוא קשור בכל מיני ארנבים וביצים מקושטות, אז החלטתי לחקור מעט את הנושא ולהביא בפניכם את הממצאים.
אתם יכולים לקרוא לזה שעור קטן בתאולוגיה לקראת החג הבא עלינו לטובה...

אז ככה, חג הפסחא מציין בכלל את תחייתו של ישו, לאחר צליבתו המצערת בירושלים.
השבוע הקודם לחג הפסחא נקרא "השבוע הקדוש". הוא מתחיל ביום ראשון שלפני הפסחא (נקרא "יום ראשון של הדקלים" כיוון שע"פ האמונה, קבלו אנשי ירושלים את ישו בכניסתו לעיר בכיסוי דרכו בענפי דקלים, כמנהג כבוד לאח"מים באותם זמנים). יום ראשון שלאחר מכן הוא יום הפסחא, שבו קם ישו לתחייה (בין לבין קרו לישו כמה דברים לא נעימים כמו הסעודה האחרונה, משפטו בפני הסנהדרין וכמובן צליבתו, אך בואו לא נכנס לזה ברשותכם...)
האירופאים החביבים נוהגים לאריך את החג ליומיים כי הם אוהבים מאוד את החופשות שלהם.
לעומתם, האמריקאים חוגגים רק יום אחד כי מישהו צריך להחזיק על גבו את כלכלת העולם, לא?

מכיוון שכל ארוע צליבתו של ישו הוא כנראה נושא קצת פחות אטרקטיבי לחג בימינו אנו, נוהגים כיום לשלב בחגיגות גם טקסים ומשחקים לכבוד תחילת האביב.
שימו לב למספר מנהגים משעשעים, יותר ופחות, שהתפתחו בארצות שונות. למשל:
·         הזכות של נשים להכות את בעליהן ולהיפך! (האם ארגוני הנשים אשרו את המנהג הזה?!)
·         הדלקת מדורות לשם שריפתו של יהודה איש קריות (אם ממילא ישו קם לתחייה, למה לנטור טינה ליהודה איש קריות עד עצם היום הזה, לא?)
·         ו...משחקי כדוריד (מה??? כנראה סתם תרוץ שהגיע האביב ואפשר לראות נשים מקפצות בלבוש מינימלי...שוב, איפה ארגוני הנשים?!)

אבל המנהג המרכזי והמוכר יותר הוא כל נושא הביצים והארנבים, ואני אפרט...
אגדות הילדים מספרות שארנבת חג הפסחא (Easter Bunny) מחלקת לילדים ביצים ושאר ממתקים בסלסלות קש, הממתינות להם בבוקר יום הפסחא.
מקור סיפור הארנבת הוא כנראה גרמני פגאני, לכבוד אלה בשם "אוסטרה (Eostre) שסמלה את בוא האביב והיתה מצוירת לעיתים עם ראש של ארנבת וביצים שסמלו פיריון (ומכאן שם החג בגרמנית – Ostern).
אנקדוטה משעשעת: מכיוון שבאוסטרליה נחשבת הארנבת ל"מכת טבע" שהורסת את החקלאות, נעשה ניסיון להחליף אותה בחיית הכיס האוסטרלית, הוולבי. 
אין לי עדויות האם הניסיון הצליח או כשל...

בכל מקרה, כאן בגרמניה, נושא הארנבים והביצים חזק מאוד.
כל החנויות מלאות באינספור ארנבים בכל הצבעים והמינים וביצים מפלסטיק, משוקולד או כל חומר אפשרי אחר. הגרמנים גם נוהגים לתלות ביצים צבעוניות על עצים או שיחים בחצרות הבתים, בהחלט מכניס לאווירת החג...

מתכוננים לאיסטר בעיירה Eutin

אז אחרי שהחכמנו קצת באדיבותה של ויקיפדיההגיע הזמן להזכר כי יהודיה כשרה אנוכי ועל אף שביצים משוקולד, קורצות לי בהרבה מביצים במי מלח, עדיין אני חוגגת את חג הפסח ולא את הפסחא.

אז כיוון שפסח מתקרב בצעדי ענק, פניתי אליכם בפייסבוק, קוראי הנאמנים, ושאלתי איזה מתכון תרצו לקבל לכבוד החג: מנה ראשונה, עיקרית או שמא קינוח?
למרות שרק 5 אנשים ענו לשאלתי (כן, אתם שם שלא עניתם, בושו לכם!) אבל כל החמישה אמרו פה אחד – קינוח!
אז מי אני שאסרב...

האתגר היה לא קל מכמה סיבות:
1.      יש לא מעט אנשים שאוכלים בליל הסדר קינוח פרווה. מודה שאני לא נמנית עליהם, אבל מכבדת את החלטתם ובאה השנה לקראתם.
2.      החלטתי שהקינוח יהיה ללא גלוטן לכבוד חולי הצליאק והנמנעים מגלוטן, שאמנם פסח הוא דיי החג שלהם, אך עדיין מוצרים רבים מכילים קמח מצה שאינם יכולים לאכול ולכן החלטתי ללכת גם לקראתם.
3.      יש הרבה אנשים טבעונים...טוב, חלאס! אי אפשר לרצות את כולם בקינוח מסכן אחד...לטבעונים כבר הקדשתי קינוח בפוסט הזהאז סורי חבר'ה, פעם אחרת...עם זאת, הקרם בקינוח כן טבעוני, אז אתם יכולים לעשות "מיקס אנד מאץ'" עם מתכון אחר...רואים? בכל זאת באתי קצת לקראתכם...

בקיצור, לא קלה היא, לא קלה דרכנו, אך הפתרון נמצא!
קבלו קינוח טעים בטירוף, ניתן להכנה מראש ולא מסובך, כשר לפסח, פרווה, ללא גלוטן ועם הרבה ביצים (בכל זאת אזכור קטן לפסחא)...
אגב, מי שרוצה את הקינוח שלו חלבי, אין שום בעיה! קראו בחלק של ההערות כיצד לעשות זאת.

אז שיהיה לכם חג שמח ונהדר. אני אבלה אותו בארץ הקודש, איזה כיף לי!!!
ואם אתם מכינים את הקינוח הזה לסדר או לשאר ימות החג, אנא שלחו לי תמונה. מה אכפת לכם לעשות לי את החג?...



עוגות סופלה שוקולד אישיות עם קרם שוקולד קוקוס – כשר לפסח, פרווה וללא גלוטן!

עוגות הסופלה מבוססות על המתכון הזה, של קרין גורן, עם שינויים שלי.
קרם השוקולד מבוסס על המתכון הזהמתוך הבלוג הטבעוני The Vlog.co.il.

חומרים ל-10 מנות אישיות:
לעוגות סופלה שוקולד אישיות:
300 גר' שוקולד מריר פרווה, קצוץ גס
150 גר' מרגרינה או "מחמאה"
125 מ"ל קרם קוקוס (שימו לב שאתם קונים קרם קוקוס ולא חלב קוקוס. בקרם יש אחוזי שומן גבוהים יותר)
6 ביצים בטמפ' החדר
3/4 כוס סוכר

לקרם שוקולד קוקוס (אפשר גם לעשות חצי כמות ולשים פחות קרם על כל עוגה):
500 גר' שוקולד מריר פרווה, קצוץ גס
500 קרם קוקוס (שוב, קרם ולא חלב)

לקישוט:
תותים חתוכים לקוביות קטנות

הכנה:
    עוגות סופלה שוקולד אישיות:
  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מסדרים על תבנית התנור, 10 תבניות סופלה אישיות בנפח 185 מ"ל כל אחת (כמו אלו שאתם רואים כאן בתמונות). אין צורך לשמן את התבניות!
  2. בכלי מותאם למיקרוגל, ממיסים בעדינות את השוקולד והמרגרינה (או ה"מחמאה"). מומלץ לחמם כ-40 שניות, לערבב בעזרת מטרפה ולהחזיר למיקרו לעוד סיבוב. כך עד שהשוקולד והמרגרינה נמסים.
  3. מוציאים מהמיקרו ומערבבים פנימה את קרם הקוקוס. מניחים בצד להצטננות קלה.
  4. מקציפים במיקסר את הביצים והסוכר במשך 10 דק' במהירות מקסימלית (יש להקציף את הביצים בשלמותן, לא להפריד לחלמונים וחלבונים). צריך להיווצר קצף סמיך ובהיר.
  5. מקפלים פנימה את תערובת השוקולד המומס.
  6. מחלקים את התערובת בין התבניות האישיות. ממלאים כמעט עד סוף התבנית (כ-3/4 גובה). 
  7. אופים כ-35-40 דק', עד שהעוגות תפוחות ומתחילות להסדק וקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.
  8. מוציאים מהתנור ומניחים להצטננות מלאה. העוגות שוקעות במרכזן וכך זה צריך להיות! לא להבהל...
קרם שוקולד קוקוס:
  1. מניחים את השוקולד הקצוץ בקערה חסינת חום.
  2. בסיר קטן, על אש בינונית- נמוכה, מביאים את קרם הקוקוס עד כמעט רתיחה (כשרק מתחילות להיווצר בועיות קטנות בשולי הסיר) ומורידים מהאש.
  3. שופכים את קרם הקוקוס החם על השוקולד הקצוץ וממתינים כדקה. מערבבים בעזרת מטרפה עד שהקרם הופך חלק והומוגני. מצננים מחוץ למקרר.
  4. מעבירים למקרר לכשעתיים.
  5. במיקסר או במיקסר ידני, מקציפים את הקרם בעדינות לקבלת מרקם מוסי (הזהרו לא להקציץ יותר מידי, שלא יצא קרם קשה).
  6. מזלפים את הקרם בשקע שנוצר בכל עוגה.
  7. שומרים במקרר מכוסה עד ההגשה. כדי לא לפגוע בזילוף של קרם השוקולד אך בכל זאת להשאיר את העוגות מכוסות, אני מציעה לקחת מגש עם מכסה לעוגה, לשים עליו את העוגות האישיות ולכסות במכסה.
  8. לפני ההגשה, מפזרים את קוביות התותים ומגישים.
הערות:
  • לא רוצים פרווה? אני האחרונה שאעצור בעדכם...פשוט החליפו את המרגרינה בחמאה ואת קרם הקוקוס (גם בסופלה וגם בקרם) בשמנת מתוקה והרי לכם קינוח חלבי, עדיין כשר לפסח ועדיין ללא גלוטן! חגיגה!
  • אין לכם כוח או כלים מתאימים להכנת מנות אישיות? אין שום בעיה, אפו את הסופלה בתבנית עוגה קפיצית משומנת בקוטר 24 ס"מ. זמן האפייה יתארך ל-50-55 דק'.
  • יש לכם כוח למנות אישיות אבל אין לכם כלים מתאימים? יש בסופרים תבניות אלומיניום חד-פעמיות. אולי נראות קצת פחות יפה, אבל בהחלט יעשו את העבודה...
  • לא אוהבים טעם של קוקוס? בעיני, בקושי מבחינים בטעמו כי השוקולד דומיננטי בהרבה, אז אין לכם מה לדאוג...
  • ניתן להכין את הקינוח יום-יומיים מראש ולשמור מכוסה במקרר. את התותים כדאי לפזר יותר סמוך למועד ההגשה כדי שלא יגירו נוזלים. 
  • אני מודה שמדובר בקינוח קצת כבד. אם בא לכם משהו קצת יותר קליל, החליפו את קרם השוקולד קוקוס בכדור סורבה קוקוס (או כל טעם אחר שאתם אוהבים) או כדור גלידה בכל טעם שאתם אוהבים (אם אתם מעדיפים את הגרסא החלבית). 
  • עוד רעיון - אם רוצים מנה אישית קטנה יותר, ניתן לאפות את העוגות בכוסיות אספרסו. לא ניסיתי אבל נראה לי שיכול לצאת מצויין...

        גרסא להדפסה