יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

כבר הסתיו עכשיו

"כבר הסתיו עכשיו
את לא צריכה סיבה להיות עצובה"
אמרו "תיסלם" וצדקו...

כשהסתיו בעיצומו, זו סיבה מספקת לטפח עצבות קלה בלב, לא?
השנה, התחילו העצים להאדים מוקדם מהרגיל (בסוף אוגוסט, במקום בסוף ספטמבר) וכל עלה שמתעופף לו אל הקרקע, עושה לי תחושה חמוצה בלב, 
שהנה הנה מתקרב לו החורף הקר והאפור של צפון גרמניה.  





גם הימים הולכים ומתקצרים.
בקיץ ירדה כאן החשיכה בסביבות 22:30-23:00 והזריחה החלה בסביבות 4:00 בבוקר.
עכשיו, ב-7:00 בבוקר עוד חושך מוחלט ומתחיל שוב להחשיך בסביבות 18:30.

וזה עוד כלום לעומת מה שיקרה פה בחורף - זריחה אחרי 8:00 ושקיעה באזור 16:30...אבוי!!!
לקום כשבחוץ חושך מצריים וקור מקפיא, זו אחת התחושות המבאסות בעולם.
כמה אכזר הוא הטבע, שמוכרח לשלב בין חושך לכפור?
אם לפחות בחורף היה אור עד מאוחר ובקיץ היה מחשיך מוקדם, אני חותמת לכם שהיאוש בעולם היה קטן משמעותית.

אבל זה המצב ואפשר לפחות להתנחם בעובדה שזו התקופה היפה ביותר בשנה, כשכל העצים נצבעים בצבעים מרהיבים של צהוב, כתום, חום, אדום, ורוד ומה שביניהם.




הגרמנים מעודדים את עצמם בכל מיני שווקי סתיו, שצצים להם בסופי השבוע.
מוכרים בהם סחורה עונתית, כגון: דלעות (בעיקר לקישוט, אך גם למאכל), זרי פרחים בצבעי הסתיו - שתולים על הדלת או מקשטים בהם את הבתים, ריבות שנרקחו מפירות הקיץ ועבודות יד שונות הקשורות יותר ופחות לסתיו.





אז לכבוד כל החגיגה הכתמתמה הזאת בחוץ, החלטתי להכין מנת ירקות סתוית, שגם מנצלת את שפע הדלעות שהגיעו לחנויות ומאירות את העולם בכתום עז.

"הקפצתי" לעזרה את ידידתי משכבר הימים - נייג'לה לוסון והתבססתי על מנה גאונית שלה מהספר "נייג'לה נותנת ביס" (Neigella Bites, בלעז). 
המנה המקורית נקראת "מאפה כפול של תפוחי אדמה וגבינת חלומי".
בעיני, השם אינו משקף את המתכון.
במתכון המקורי, מדובר במנת ירקות, הכוללת: בטטה, תפוחי אדמה, פלפלים בצבעים שונים, בצל ושום, הנצלים יחד בתנור. 
לקראת תום האפייה, מצרפים אליהם גבינת חלומי שנמסה לה מעל ומוסיפה מליחות וטקסטורה.
מאותן מנות גאוניות, שכמה שהן פשוטות להכנה, כך הן טעימות.

החלטתי להתבסס על הרעיון הזה, אך להכין את המנה מירקות כתומים וצהובים בלבד.
יצאה מנה כתומה ונהדרת, שמכניסה מעט אור שמש לימים קודרים וקרים.

וליושבים בציון, שוודאי מקללים אותי על הגיגי הסתיו, בזמן שהם עדיין מזיעים באוקטובר, חכו לחורף ותראו מי יצחק אחרון...

נ.ב.
רוצים רעיונות מגניבים לקישוט דלעות? הכנסו לבלוג הנפלא הזה...



חגיגת ירקות סתוית 

מבוסס על מתכון של נייג'לה לוסון מהספר Neigella Bites, עם שינויים שלי

חומרים לתבנית תנור גדולה:
1 בצל גדול
1 דלורית
500 גר' דלעת
1 בטטה גדולה
2 תפוחי אדמה בינוניים
2 גזרים
1 פלפל צהוב/ כתום גדול
1/2 ראש שום, מופרד לשיניים לא מקולפות
1/2 כוס שמן זית
מלח ופלפל שחור גרוס
150 גר' גבינת חלומי, פרוסה לפרוסות דקות

הכנה:

  • מחממים את התנור ל-200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה.
  • מקלפים את הבצל, הדלורית, הדלעת, הבטטה, תפוחי האדמה והגזרים. מוציאים את הגרעינים מהדלורית, הדלעת והפלפל. חותכים את כל הירקות, למעט הגזר, לקוביות בגודל כ-2.5 ס"מ. את הגזרים חותכים לטבעות בעובי כ-1 ס"מ (כי הם מתרככים לאט יותר מהשאר). 
  • שמים את כל הירקות (כולל שיני השום), בקערה גדולה ומוסיפים 1/2 כוס שמן זית, מלח ופלפל שחור גרוס. מערבבים היטב, כך שכל הירקות יהיו מצופים בשמן הזית.
  • מעבירים את הירקות לתבנית התנור ומפזרים בשכבה אחידה בתבנית.
  • אופים כ-45 דק', עד שהירקות רכים ומשחימים מעט בקצוות.
  • מוציאים את התבנית מהתנור ומעבירים את התנור למצב גריל.
  • מפזרים את פרוסות החלומי על הירקות ומחזירים לחלק העליון של התנור. אופים עוד 10-15 דק' נוספות, עד שהגבינה נמסה ומשחימה מעט.
  • מגישים מיד, הישר מתבנית האפייה. 

הערות:

  • אפשר להחליף את גבינת החלומי בגבינת פטה או לוותר עליה בכלל (למרות שחבל...)
  • מומלץ בחום להכפיל כמויות, כי קשה להפסיק לאכול מזה. אם אתם מכפילים ורוצים לחסוך זמן תנור, הפעילו את התנור על תוכנית הטורבו ב-180-190מעלות ואפו את שתי התבניות במקביל, עד שהירקות מתרככים ומשחימים מעט. הוציאו את התבניות מהתנור והעבירו אותו למצב גריל בחום גבוה. פזרו פרוסות חלומי על תבנית אחת והכניסו לתנור להמסה והשחמה. הוציאו מהתנור וחזרו על אותה הפעולה עם התבנית השנייה. 

גרסה להדפסה



יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

מתוק התפוח

עונת התפוחים בעיצומה.
בכל אזור כפרי בגרמניה וגם סתם בחצרות הבתים ואפילו בשולי האוטוסטרדות, יש עכשיו תפוחים.
אין בעיני פרי יפה יותר מתפוח והמראה של עץ המכוסה כולו תפוחים ורדרדים - ירקרקים, הוא עוצר נשימה.





לפני מספר שבועות, הוזמנו לארוע "תפוחי" במיוחד - הכנת מיץ תפוחים טבעי, בביתה של גננת, שהיא חברה טובה של הגננת של בתי.
אותה גננת מגדלת כמה עצי תפוחים עתיקים בחצרה ובכל שנה, מזמינה חברים למלאכת הכנת המיץ.
כשכר לעמל, יוצא כל משתתף עם בקבוקי מיץ תפוחים טרי, שזה עתה נסחט.
מי אנחנו שנסרב להצעה מפתה שכזאת?

התמזל מזלנו ומזג האויר האיר לנו פנים (25 מעלות ושמש נעימה באמצע ספטמבר, זה לא עניין של מה בכך) וכך התאספנו, חבורה של הורים וילדים משני הגנים, למלאכת סחיטת המיץ.

מדובר במלאכה בעלת מספר שלבים:

הכל מתחיל בקטיף התפוחים מן העץ, אותו כבר עשו לפני בואנו.
מדובר בתפוחים בשלים ביותר, שלא לומר – על סף ריקבון (חלקם כבר עברו את הסף...),
אבל כנראה שאלו התפוחים המתוקים ביותר ולכן גם המתאימים ביותר למיץ:



את התפוחים שוטפים ומשפשפים, להורדת לכלוך גס:


לאחר מכן, חותכים לחתיכות גסות ומורידים את החלקים שכבר הרקיבו:


את התפוחים החתוכים מעבירים למכשיר ידני, שקוצץ את התפוחים, על מנת שיהיה קל יותר לסחוט אותם:


בסוף הקיצוץ, התפוחים נראים כך:



מעבירים את התפוחים הקצוצים למכשיר נוסף, אשר בעזרת מכבש, סוחט את התפוחים.
מיץ התפוחים נשפך לתוך דלי ומועבר, לאחר מכן, לבקבוקים.




ולבסוף...שותים ונהנים (:



במידה ורוצים לשמר את המיץ לאורך זמן, יש לבשל אותו ורק אז להכניס לבקבוקים, אך מכיוון שהיבול השנה לא היה כה רב, המיץ ניתן לנו בצורתו הטבעית.
ואיזה מיץ! מעולם לא טעמתי מיץ תפוחים כל כך מתוק! אחרי ששתינו ממנו כמה כוסות, כבר התחלנו למהול אותו במים, כדי להפחית קצת את המתיקות.

אך מכיוון שלא ניתן לעשות אירוע עם שתיה בלבד, חייבים גם לאכול משהו.
הגננת שלנו הכינה עוגת תפוחים והיא היתה כל כך טעימה ועסיסית, שהייתי חייבת לבקש את המתכון ולשתף אתכם.
יש לציין שתרגמתי אותו בעצמי מגרמנית (בעזרתה האדיבה של אמא שלי). מקווה שאתם מעריכים את ההשקעה...

מדובר בעוגה ביתית ופשוטה מאוד להכנה, תוך כחצי שעה היא כבר תהיה בתנור ותפזר ריח משכר של תפוחים וקינמון בכל הבית. 
יש לה טעם ממכר, שעושה חשק ליישר ממנה עוד חתיכה ועוד חתיכה.
בקיצור, עוגה מושלמת לליווי התה או הקפה שלכם. 


עוגת שטרויזל תפוחים

מתכון גרמני של הגננת של בתי, עם שינויים שלי

חומרים לתבנית 24 או 26:
לעוגה:
100 גר' חמאה, בטמפ' החדר
4 גר' (1 כפית) סוכר וניל
100 גר' סוכר
2 ביצים M
50 גר' קמח תפוחי אדמה או קורנפלור
150 גר' קמח לבן רגיל
8 גר' אבקת אפייה 
2 כפות חלב 
1/2 קילו תפוחים מסוג גרני סמית, מקולפים, מגולענים וחתוכים לקוביות בגודל בינוני (כ-3 תפוחים גדולים)
1/2 או 1 כפית קינמון (על פי טעמכם)

לשטרויזל:
100 גר' קמח
100 גר' סוכר
100 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות 

הכנה:
העוגה:

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות, משמנים את התבנית ומרפדים את התחתית בנייר אפייה.
  2. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים את החמאה עם סוכר הוניל לתערובת קרמית, ללא גושים.
  3. מוסיפים את הסוכר, הביצים, קמח תפוחי האדמה/ קורנפלור, קמח רגיל, אבקת אפייה וחלב ומערבלים, רק עד איחוד (המנעו מערבול יתר). 
  4. מעבירים את המלית לתבנית האפייה ומשטחים באופן אחיד.
  5. בקערה נפרדת, מערבבים את קוביות התפוחים עם הקינמון.
  6. מפזרים את התפוחים על המלית, בשכבה אחידה.

השטרויזל:

  1. מערבבים בקערה בינונית את הקמח והסוכר. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בעזרת הידיים, עד שמתקבל בצק פירורי. 

ההרכבה:

  1. מפזרים את השטרויזל על שכבת התפוחים ומכניסים לתנור. מומלץ לשים תבנית תנור ריקה מתחת לרשת התנור עליה מונחת תבנית העוגה, למניעת טפטופים על תחתית התנור. 
  2. אופים 40-45 דק', עד שפירורי השטרויזל משחימים וקיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא יבש. 
  3. מוציאים מהתנור ומצננים.
  4. העוגה תשמר יום-יומיים מחוץ למקרר, כאשר היא מכוסה היטב. לאחר מכן, מומלץ להכניס למקרר ולחמם מעט לפני ההגשה. 
  5. מומלץ להגיש עם גלידת וניל או קצפת. 

הערות:

  • לא חייבים להשתמש בתפוחים מסוג גרני סמית, אפשר כל סוג אחר שאוהבים. 
  • ניתן להמיר את התפוחים בכל פרי אחר: שזיפים, אפרסקים, דובדבנים ועוד. 
  • אם אתם לא אוהבים קינמון, אפשר לוותר עליו בכלל. אפשר גם להוסיף לו תבלינים נוספים, כגון: ציפורן, ג'ינג'ר טחון, אגוז מוסקט וכד'.
  • אפשר להוסיף אגוזים קצוצים (פקאנים/ אגוזי מלך) ו/או צימוקים לשכבת התפוחים.

גרסה להדפסה 



יום שישי, 10 באוקטובר 2014

מהונגריה באהבה

"בני-אדם אוכלים כדי לחיות. הונגרי, אם הוא בן-אדם, חי כדי לאכול" 
יוסף (טומי) לפיד

הציטוט הזה לקוח מתוך ספרם של טומי לפיד ורות סירקיס - "פפריקה",
אשר מביא ממיטב המתכונים ההונגריים ומתובל בסיפוריו המשעשעים של טומי לפיד (ז"ל), כמו שרק הוא ידע לכתוב.
אמנם אינני הונגריה, אך עם שחי לפי המוטו הזה, הוא עם כלבבי.

לפני מספר שנים, ביקרתי עם בעלי בבודפשט, בירת הונגריה, ומלבד העובדה שמדובר בעיר יפיפיה עם היסטוריה מעניינת, הדבר שהרשים אותי שם ביותר, היה האוכל...
לא משנה איפה אכלנו, אם היתה זו מסעדה זולה או יקרה, הכל היה כל כך טעים!

זכורות לי לטוב שתי מסעדות במיוחד.
האחת, היא מוסד ידוע ומוכר בכל ספר תיירים – Gundel
ועל השניה, קבלנו המלצה מפקיד במלון והיא נקראת Rezkakas Bistro.

בשתיהן תרגישו כאילו נלקחתם אחורה במסע בזמן.
המלצרים מסתובבים בחליפות ומתנהגים על פי כל כללי הטקס.
המנות מוגשות כשהן מכוסות ב"קלוש" נירוסטה מבריק, ששומר על חומן.
ברקע מנגנת להקת נגנים.
והאוכל – הונגריה הקלאסית הישנה והטובה.
מנות קלאסיות כמו מרק גולאש משובח, כבד אווז בצורות הגשה שונות, פפריקש, נודלי (בצקניות מתפוחי אדמה. כל כך טעים...) ועוד רבים וטובים.
יש גם קינוחים עשירים, כמו שרק ההונגרים יודעים להכין: בלינצ'ס ממולאים אגוזים ברוטב שוקולד, שטרודל תפוחים, עוגת הז'רבו המפורסמת ועוד ועוד.
כפי שציינתי, בשתי המסעדות, הארוחה מלווה במוזיקה חיה. בגונדל האזנו לפסנתרן, שניגן רק לנו, כי היינו לבד במסעדה.
ברזקקש, זכינו למופע מוזיקלי של להקת נגנים, כשה"שוס" היה נגינה על מסור! (כן, כן, מה שאתם שומעים...)
לא מאמינים לי? יש לי אפילו קטע וידאו, כהוכחה...


חשוב לציין, כי בשתי המסעדות מכינים גם אוכל מודרני יותר ולא רק מנות קלאסיות (שקורצות, ודאי, בעיקר לתיירים).
בקיצור, אם אתם חובבי אוכל, אמצו את בודפשט כיעד הטיול הבא שלכם.
אישית, נהניתי שם יותר מהאוכל, מאשר בפריז או בברצלונה (וסליחה לצרפתים ולספרדים, שכה תופסים מהאוכל של עצמם...)

אגב, את רוב ההמלצות לטיול לקחנו מהאינטרנט, אבל לקחנו איתנו גם את מדריך התיירים של טומי לפיד -"מדריך לפיד למרכז אירופה".
זהו ספר עתיק יומין, שבמקרה היה להורים של בעלי, וכמובן שאינו מעודכן מבחינת קניות, מסעדות וכד', אבל האהבה של טומי לפיד לבודפשט, עיר הולדתו, וסגנון הכתיבה המצחיק והייחודי שלו, שווים יותר מכל מדריך תיירים מעודכן, אך חסר נשמה. 

אז למה אני מדברת כל כך הרבה על הונגריה ועל האוכל שלה?
הכל התחיל בכלל מהאתגר החודשי של "מנטקה". חומר הגלם הפעם היה אגוזי פקאן.
בהתחלה קצת נלחצתי, כי מדובר באגוזים שאינם נפוצים כלל בגרמניה. משום מה, הגרמנים מתים על כל סוגי האגוזים ורק פקאן אין בנמצא. 
האם מדובר בגזענות כלפי פקאנים?! אין לדעת...

אבל אחרי בירור קצר, הצלחתי למצוא פקאנים בסופר עצום שיש בו (כמעט) הכל.
הם אמנם עולים פה 3.70 יורו ל-100 גר' (כמעט 18 שקלים לכמות דיי קטנה...), אבל גם בארץ הם לא ממש זולים...
וחוץ מזה, העיקר שיש פקאן!

אז התחלתי לנבור במתכונים ולחפש מתכון מעניין שיתן כבוד לפקאן.
נתקלתי במתכון הזהלעוגיות הונגריות, שבמקור ממולאות במלית אגוזי מלך.
הכותבת הפליגה בשבחן של העוגיות הללו ואני נזכרתי כמה אני אוהבת אוכל הונגרי.
החלטתי לנסות אותן, אבל עם מלית אגוזי פקאן.

הניסוי הוכתר בהצלחה! מדובר בעוגיות מעולות!
בבצק יש גבינת שמנת, מה שהופך אותו לטעים בצורה בלתי רגילה. המלית הפקאנית מוסיפה מתיקות וטעם אגוזי מהמם והשילוב יוצר עוגיות מצויינות שרק בא לאכול מהן עוד ועוד.
כדאי גם שתאכלו מהן עוד ועוד, כי הן מאבדות מפריכותן לאחר יומיים-שלושה (למרות שהן ממשיכות להיות טעימות). 
עם זאת, הן כל כך טעימות, שלא נראה לי שתספיקו לשמור אותן במשך כל כך הרבה זמן.

לעוד מתכונים מלהיבים עם פקאן, הכנסו ל"כחומר ביד הבלוגר"...

עוגיות הונגריות במילוי פקאן

מבוסס על המתכון הזה.

חומרים לכ-30 עוגיות:
לבצק:
1/8 1 כוסות קמח
1/4 כפית מלח
113 גר' גבינת שמנת שמנה (אני השתמשתי ב"פילדלפיה"), בטמפ' החדר
120 גר' חמאה, בטמפ' החדר
לגלגול - 1/4 כוס סוכר לבן

למלית פקאן:
113 גר' אגוזי פקאן, טחונים דק במעבד מזון
1/2 כוס סוכר
1/4 כוס חלב רותח
30 גר' חמאה מומסת

הכנה:
הבצק:
  1. בקערה בינונית, מערבבים את הקמח והמלח ומניחים בצד.
  2. במיקסר, בעזרת וו הבלון, מקציפים יחד את גבינת השמנת והחמאה במהירות גבוהה, עד שהתערובת אחידה וקרמית (כ-3-5 דק'). גורפים מידי פעם את דפנות הקערה כדי למנוע גושים.
  3. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בהדרגה את תערובת הקמח. הבצק צריך להיות רך, אך לא דביק.
  4. מחלקים את הבצק לשניים ומשטחים כל חלק על ניילון נצמד לצורת דסקית. מצננים בפריזר כשעה – שעה וחצי, עד שהבצק קר ונוח לרידוד.
המלית:
  1. מערבבים בקערה בינונית את חומרי המלית, עם מחצית מכמות החלב הרותח. התערובת צריכה להיות סמיכה, אך ניתנת למריחה. אם התערובת אינה ניתנת למריחה, מוסיפים את יתרת החלב הרותח (לי הספיקה מחצית כמות החלב).
להרכבת העוגיות:
  1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה.
  2. פורסים נייר אפייה נוסף על משטח העבודה ומפזרים עליו מחצית מכמות הסוכר.
  3. מוציאים מהפריזר דסקית אחת של הבצק ומפזרים עליה מעט קמח משני הצדדים. שמים את הבצק על נייר האפייה עם הסוכר ומרדדים לעיגול דק (כ-3-4 מ"מ). מומלץ לקמח את המערוך מידי פעם, כדי שלא ידבק לבצק.
  4. חותכים בעזרת חותכן בצק או סכין דקה את קצוות הבצק, כך שיווצר ריבוע ואז חותכים את הריבוע לריבועים קטנים, בגודל של 5X5 ס"מ. שמים את שאריות הבצק בפריזר כדי שיתקררו שוב.
  5. שמים כחצי כפית מהמילוי בפינה של כל ריבוע. מתחילים לגלגל מהפינה בה נמצא המילוי עד הפינה שמולה. לוחצים בעדינות על הבצק תוך כדי גלגול. תופסים את הגליל שנוצר משני קצותיו ולוחצים על כל קצה, תוך כדי "כיפוף" הגליל לצורה של חצי סהר.
  6. חוזרים על הפעולה עם הדסקית השניה של הבצק, אליה מצרפים את שאריות הבצק מהדסקית הקודמת.
  7. שמים את הגלילים בזהירות על תבנית התנור המרופדת בנייר אפייה. חשוב שיהיו ברווחים של כ-3 ס"מ לפחות, אחד מהשני, כי הם מתפשטים באפייה.
  8. אופים 12-14 דק' או עד שקצוות הגלילים מקבלות צבע זהוב ועולה מהתנור ריח מעלף של עוגיות. המרכז של כל גליל יתפח מעט.
  9. מוציאים מהתנור ונותנים לעוגיות להתקרר כמה דקות. לאחר מכן, מעבירים אותן בזהירות לרשת צינון.
  10. מאפסנים בכלי אטום לחלוטין, כדי לשמור על פריכות העוגיות.   
הערות:
  • האם שמתם לב שאין בעוגיות ביצים בכלל? אם אתם או מישהו שאתם מכירים, רגישים לביצים – העוגיות הללו הן פתרון מצוין!
  • בעבודה עם כל סוגי האגוזים, חשוב מאוד להקפיד על טריותם. כשאינם טריים, יש להם טעם מעט מעופש. לכן,השתדלו לקנות על משקל ולא משקיות סגורות מהסופר. אם זה לא אפשרי, בדקו היטב את תוקף האגוזים שבשקית הסגורה.
  • אפשר להכין את המלית מראש ולהקפיא עד השימוש. כשרוצים להשתמש, מפשירים לטמפ' החדר.
  • אם לא בא לכם מלית של אגוזי פקאן, נראה לי שכל אגוז יהיה פה מוצלח; אגוזי מלך (כמו במתכון המקורי), לוז (נשמע לי מעולה!), מקדמיה ואפילו שילוב ביניהם.  
  • אם נשאר לכם בצק שכבר לא מספיק לקריצת ריבועים נוספים, אפו גם אותו, ללא מלית הפקאן. יוצאות עוגיות טעימות ממש, גם ללא המלית.
  • לאחר הכנת העוגיות, נשארתי עם עודפי מלית. אכלנו אותה כממרח על לחם והיה מעולה! 

גרסה להדפסה