יום שבת, 21 בפברואר 2015

חצי נחמה

אוכל מנחם, או בלעז – Comfort Food.
ע"פ ויקיפדיה – מדובר באוכל מסורתי, שמספק לסועד ערך נוסטלגי או סנטימנטלי ולרוב מאופיין בערך קלורי גבוה ובהכנה פשוטה יחסית.
בפועל, אני חושבת שהשם אומר הכל - אוכל שמספק לנו נחמה.

שמעתי את אביעד קיסוס, באחד השידורים של תוכנית הרדיו שלו ושל טל ברמן, אומר, שלפעמים כל מה שאתה צריך בחיים זו קערת פירה נימוח, שתוכל לבכות לתוכה.
מסכימה לגמרי!
לפעמים (יותר נכון - רוב הזמן), אין דבר מנחם יותר מאוכל.
ורצוי כזה שיהיה פחמימתי, עשיר ומה לעשות - משמין (כי תודו שאף אחד עוד לא שאב נחמה מפריכית אורז או מסלט חסה, נכון?)
כמובן שהאמריקאים הם מלכי ה-Comfort Food, כי מה ינחם את האומה השמנה בעולם, אם לא אוכל משמין?
בין המאכלים המנחמים ביותר את האמריקאים (רשימה חלקית בלבד) :
  • פרייד צ'יקן
  • צ'יזבורגר
  • צ'יפס
  • פאי פקאן
  • מרק עוף (כן, לא רק נחמה יהודית...)
  • וכמובן, היהלום שבכתר, אולי המאכל המנחם ביותר שיש – Mac & Cheese
כי באמת, תגידו לי אתם, מה יכול לנחם יותר, מתבנית מהבילה של פסטה הנאפית ברוטב עשיר של חמאה, חלב וגבינת צ'דר מגוררת ואם לא דיי בכך, שכבה עליונה ומתפצפצת של פירורי לחם המטוגנים אף הם, איך לא, בחמאה?...
אני חושבת שנסתם לי עורק, רק מלכתוב על זה...

אני מתה על "מק אנד צ'יז", אבל מודה שאני מכינה אותו לעיתים רחוקות מאוד וגם אז, רק כשמגיעים אורחים.
אין סיכוי שפצצת הקלוריות הזאת תשב אצלי בבית, כך סתם.
אני יכולה בקלות לחסל תבנית שלמה לבד ואולי לקבל באופן רגעי את כל הנחמה שבעולם, אבל כשהמשקל יקרוס, בסופו של דבר, מכובד משקלי, הרבה נחמה לא תישאר לי...

אם כך, תוכלו לשער כמה שמחתי, כשנתקלתי באחד משיטוטי ברשת, במתכון ל"מק אנד צ'יז" שעשוי מ...גזר!
גזר???!!!! האם גזר יכול להוות תחליף הולם לחמאה, חלב וגבינה מגוררת?!
נשמע כל כך מופרך שהייתי חייבת לנסות...
מכיוון שרק גזר היה נשמע לי קצת משעמם בפה, החלטתי להוסיף גם בצל ושום, אבל לא להוסיף שום ערך קלורי נוסף – לא חמאה, לא חלב, אפילו לא פירורי לחם...
נראה מה יצא מהדבר הזה...

שורה תחתונה – יצא ממש טעים!
באופן מפתיע, השילוב בין גזר, בצל, שום וגבינה מגוררת, יצר רוטב סמיך ועשיר שמזכיר בטעמו רוטב שמנת - בטטה, רק ללא שמנת וללא בטטה.

ברור שזה לא מנחם בדיוק כמו "מק אנד צ'יז", אבל אני חייבת להודות שאכלתי רבע תבנית, בלי לשים לב בכלל...
גם יצאתי מנוחמת וגם במחצית (או אפילו פחות) מהקלוריות!  ולזה אני קוראת - "חצי נחמה" (:

אם יש לכם ילדים קצת פחות בררנים באוכל מהילדה שלי, אני בטוחה שהם ימותו על זה.
בזמן שהם יחשבו שהם אוכלים "מק אנד צ'יז", אתם תדעו שנתתם להם ירקות במסווה. מה רע?

אז יאללה, רוצו להכין ולהתנחם (ועדיף שתכינו מראש כמות כפולה)...



"מק אנד צ'יז" גזר


מבוסס על המתכון הזה מהבלוג Last Ingredient, עם שינויים שלי:

חומרים ל-4 מנות (תבנית פיירקס / קרמיקה בגודל 16*25 ס"מ):
1 בצל גדול, מקולף וחתוך לקוביות
2-3 שיני שום, קצוצות
1 כף שמן לטיגון
500 גר' גזר, מקולף וחתוך לקוביות
1 כפית מלח
3/4 כוס מים
250 גר' פסטה קצרה, מכל סוג שאוהבים (אני השתמשתי בפוזילי)
3/4 כוס גבינת צ'דר מגוררת (או כל גבינה צהובה מגוררת אחרת)
פלפל שחור טחון
מעט גבינת פרמזן, לפיזור מלמעלה

הכנה:
  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית.
  2. בסיר קטן, מחממים את כף השמן ומטגנים קלות את הבצל ואת השום. 
  3. מוסיפים את הגזרים, 1/2 כפית מלח והמים. מביאים לרתיחה על אש בינונית. מנמיכים את האש ומבשלים עם מכסה, כ-20 דק', עד שהגזר רך לגמרי. 
  4. במקביל – מרתיחים סיר גדול עם מים. כשהמים רותחים מוסיפים הרבה מלח ומבשלים את הפסטה לדרגת אל-דנטה (ע"פ הוראות ההכנה על השקית). מסננים את המים ומחזירים את הפסטה לסיר.
  5. בעזרת בלנדר מוט, טוחנים את הגזר, הבצל והשום (כולל המים). טועמים ואם יש צורך, מוסיפים את 1/2 כפית המלח הנוספת ואת הפלפל השחור הטחון.
  6. שופכים את הרוטב שנוצר, על הפסטה שבסיר. מוסיפים את גבינת הצ'דר המגוררת ומערבבים עד שכל הפסטה מצופה ברוטב.
  7. מעבירים לתבנית ומשטחים. מפזרים מעל גבינת פרמזן מגוררת.
  8. אופים בתנור כ-20 דק', עד שהגבינה נמסה והחלק העליון משחים מעט. מגישים חם.
הערות:

  • לתוספת קראנצ'יות, אפשר לפזר מלמעלה גם כף פירורי לחם. 

גרסה להדפסה



יום שבת, 7 בפברואר 2015

על סלט חצילים וגעגוע

זכרונות מסבתא שלי:

הולכות יחד לסופר השכונתי לקנות "גבינה כחושה" ולצפות בקרפיונים המחשבים קיצם לאחור, בבריכת הדגים.

נוסעות יחד לרמת גן, לקנות לה בגדים ובדרך מאכילות את היונים בכיכר רמב"ם.

מטיילות סביב האגם ב"גבעה הלבנה".

"קופצות" יחד לשכנים - מר וגברת פסקריו, היא - בשביל לפטפט ואני - בשביל לקבל ממתקים.

קציצות פילה דג ברוטב עגבניות, עם המון עלי דפנה, שהייתה מכינה במיוחד עבורי בכל יום שישי (כי לא אהבתי לאכול שום דבר אחר), ומרוב שהכינה, אינני מסוגלת לאכול מהן עד עצם היום הזה.

סבתא הולכת לישון צהריים עם סבא ובינתיים, בת דודתי ואני מודדות בסתר את חזיות הענק שלה ואת הנעליים עם העקב.

הביטויים הייחודיים רק לה: "חת'כת בשר", "מיץ-מים", "מרק זהב", "זה חטא שלא לחטוא" ועוד ועוד...

מרשה לי לראות "שושלת" ו"מוצ"ש" עד מאוחר, למרות שאמא ואבא לא מרשים.

מכינה "פריסמק" - סלט חצילים קלויים, מתובל בהרבה פלפל חריף, שום וחומץ ושמה אותו בצנצנת זכוכית ענקית, שימתין בסבלנות עד להגשה לצד הגפליטעפיש.

כל כך הרבה זכרונות מסבתא שלי האהובה.
לפני שלוש שנים בדיוק, הלכה לעולמה, כבר לא רואה ולא זוכרת.
אבל אני זוכרת הכל - רגעים, שירים, סיפורים, תמונות, ריחות והמון טעמים...

את ה"פריסמק", אותו סלט חצילים מדובר, לא אכלתי בילדותי (כאמור, בעייתית באוכל...),
אבל הוא נחשב אז וגם היום, למעדן משפחתי אהוב. 
דודה שלי, ממשיכה להכין אותו במומחיות רבה, בדיוק כמו של סבתא.

זהו מאכל ייחודי למשפחה שלנו.

אין כמעט מידע עליו באינטרנט. מצאתי רק מתכון לסלט חצילים רומני שקראו לו "פריסמק", אבל זה ממש לא אותו סלט.
מישהי באיזה פורום של "תרבות הלאדינו", סיפרה שאמה היתה מכינה אותו, אבל אנחנו בכלל אשכנזים...
בקיצור, אף אחד לא יודע מהיכן התגלגל המאכל הזה אל שולחננו, אבל שום ארוחת חג אינה שלמה בלעדיו, לצד הגפילטעפיש (שאצלנו הוא מלוח ולא מתוק, אשכנזים קצת מוזרים אנחנו...)

רק בשנים האחרונות, קבלתי קצת שכל והתחלתי לאכול חצילים ואז גם גיליתי את גדולתו של הפריסמק.

קסמו טמון בפשטותו. רק חצילים קלויים עם פלפל ירוק חריף, חומץ, שום כתוש, סוכר ומלח.
אך השילוב יוצר מעדן מנצח, שאי אפשר להפסיק לאכול, על לחם או חלה או סתם כך בכפית.

כמובן שאין כאן מידות מדויקות, כיוון שסבתא שלי, כמו רוב הסבתות, לא נהגה לעבוד על פי מתכונים, הכל מהראש.

גם דודה שלי מכינה הכל לפי הרגש והטעם ולכן הוא יוצא בכל פעם קצת שונה.
פעם יותר חריף, פעם יותר מתקתק, אבל תמיד טעים-טעים, או כמו שאומרים אצלנו בכל חג מחדש - 
"הפריסמק השנה...משהו!"


"פריסמק" - סלט חצילים קלויים של סבתא שלי

תודה לדודה שלי על המתכון

חומרים ל-6-8 מנות:

3 חצילים בינוניים
1-2 פלפלים ירוקים חריפים, חתוכים גס כולל הגרעינים
2-3 שיני שום גדולות, כתושות
2 כפיות חומץ
1-1.5 כפיות מלח
1 כפית סוכר
פלפל שחור גרוס

הכנה:

  1. קולים את החצילים: הכי טוב לעשות בשיטת הסבתות: לנקב את החצילים מעט במזלג, להניח על רשת מעל להבת הכיריים ולקלות מכל הצדדים עד שהקליפה משחירה ומתקמטת והחצילים רכים מאוד מבפנים. בשיטה זו החצילים מקבלים את הטעם השרוף והנהדר, אבל הכיריים מתלכלכים וזה קצת "פצ'קריי" (כמו שסבתא שלי היתה אומרת). 
  2. השיטה הנקייה יותר (ולא פחות טובה, לדעתי): לחמם את התנור לחום מקסימלי. לנקב את החצילים מעט במזלג, לשים אותם על תבנית התנור, מרופדת בנייר אלומיניום ולכסות אותם בנייר אלומיניום נוסף. לאפות 20 דק'. להפוך אותם לצידם השני ולאפות עוד 20 דק'. להסיר את נייר האלומיניום ולאפות עוד כ-10 דק', עד שהחצילים רכים מאוד מבפנים. 
  3. מצננים את החצילים ומרוקנים את תוכנם בעזרת כף, לתוך קערה. 
  4. מוסיפים את הפלפל החריף (ממליצה לשים אחד ואז לטעום. אם רוצים יותר חריף, להוסיף עוד אחד).
  5. טוחנים יחד קלות בבלנדר מוט. 
  6. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים. טועמים ומשפרים תיבול.
  7. מגישים קר או בטמפ' החדר. נשמר במקרר כשבוע, בכלי אטום.

הערות:
  • התיבול של הסלט הזה תלוי מאוד בטעמכם האישי. אני נתתי כאן את הגרסה שלי, אבל אתם מוזמנים להוסיף/ להחסיר כל אלמנט בתיבול, ע"פ העדפתכם.
  • שימו לב שבסלט אין טיפת שומן. הידד!  

גרסה להדפסה