יום שבת, 7 בפברואר 2015

על סלט חצילים וגעגוע

זכרונות מסבתא שלי:

הולכות יחד לסופר השכונתי לקנות "גבינה כחושה" ולצפות בקרפיונים המחשבים קיצם לאחור, בבריכת הדגים.

נוסעות יחד לרמת גן, לקנות לה בגדים ובדרך מאכילות את היונים בכיכר רמב"ם.

מטיילות סביב האגם ב"גבעה הלבנה".

"קופצות" יחד לשכנים - מר וגברת פסקריו, היא - בשביל לפטפט ואני - בשביל לקבל ממתקים.

קציצות פילה דג ברוטב עגבניות, עם המון עלי דפנה, שהייתה מכינה במיוחד עבורי בכל יום שישי (כי לא אהבתי לאכול שום דבר אחר), ומרוב שהכינה, אינני מסוגלת לאכול מהן עד עצם היום הזה.

סבתא הולכת לישון צהריים עם סבא ובינתיים, בת דודתי ואני מודדות בסתר את חזיות הענק שלה ואת הנעליים עם העקב.

הביטויים הייחודיים רק לה: "חת'כת בשר", "מיץ-מים", "מרק זהב", "זה חטא שלא לחטוא" ועוד ועוד...

מרשה לי לראות "שושלת" ו"מוצ"ש" עד מאוחר, למרות שאמא ואבא לא מרשים.

מכינה "פריסמק" - סלט חצילים קלויים, מתובל בהרבה פלפל חריף, שום וחומץ ושמה אותו בצנצנת זכוכית ענקית, שימתין בסבלנות עד להגשה לצד הגפליטעפיש.

כל כך הרבה זכרונות מסבתא שלי האהובה.
לפני שלוש שנים בדיוק, הלכה לעולמה, כבר לא רואה ולא זוכרת.
אבל אני זוכרת הכל - רגעים, שירים, סיפורים, תמונות, ריחות והמון טעמים...

את ה"פריסמק", אותו סלט חצילים מדובר, לא אכלתי בילדותי (כאמור, בעייתית באוכל...),
אבל הוא נחשב אז וגם היום, למעדן משפחתי אהוב. 
דודה שלי, ממשיכה להכין אותו במומחיות רבה, בדיוק כמו של סבתא.

זהו מאכל ייחודי למשפחה שלנו.

אין כמעט מידע עליו באינטרנט. מצאתי רק מתכון לסלט חצילים רומני שקראו לו "פריסמק", אבל זה ממש לא אותו סלט.
מישהי באיזה פורום של "תרבות הלאדינו", סיפרה שאמה היתה מכינה אותו, אבל אנחנו בכלל אשכנזים...
בקיצור, אף אחד לא יודע מהיכן התגלגל המאכל הזה אל שולחננו, אבל שום ארוחת חג אינה שלמה בלעדיו, לצד הגפילטעפיש (שאצלנו הוא מלוח ולא מתוק, אשכנזים קצת מוזרים אנחנו...)

רק בשנים האחרונות, קבלתי קצת שכל והתחלתי לאכול חצילים ואז גם גיליתי את גדולתו של הפריסמק.

קסמו טמון בפשטותו. רק חצילים קלויים עם פלפל ירוק חריף, חומץ, שום כתוש, סוכר ומלח.
אך השילוב יוצר מעדן מנצח, שאי אפשר להפסיק לאכול, על לחם או חלה או סתם כך בכפית.

כמובן שאין כאן מידות מדויקות, כיוון שסבתא שלי, כמו רוב הסבתות, לא נהגה לעבוד על פי מתכונים, הכל מהראש.

גם דודה שלי מכינה הכל לפי הרגש והטעם ולכן הוא יוצא בכל פעם קצת שונה.
פעם יותר חריף, פעם יותר מתקתק, אבל תמיד טעים-טעים, או כמו שאומרים אצלנו בכל חג מחדש - 
"הפריסמק השנה...משהו!"


"פריסמק" - סלט חצילים קלויים של סבתא שלי

תודה לדודה שלי על המתכון

חומרים ל-6-8 מנות:

3 חצילים בינוניים
1-2 פלפלים ירוקים חריפים, חתוכים גס כולל הגרעינים
2-3 שיני שום גדולות, כתושות
2 כפיות חומץ
1-1.5 כפיות מלח
1 כפית סוכר
פלפל שחור גרוס

הכנה:

  1. קולים את החצילים: הכי טוב לעשות בשיטת הסבתות: לנקב את החצילים מעט במזלג, להניח על רשת מעל להבת הכיריים ולקלות מכל הצדדים עד שהקליפה משחירה ומתקמטת והחצילים רכים מאוד מבפנים. בשיטה זו החצילים מקבלים את הטעם השרוף והנהדר, אבל הכיריים מתלכלכים וזה קצת "פצ'קריי" (כמו שסבתא שלי היתה אומרת). 
  2. השיטה הנקייה יותר (ולא פחות טובה, לדעתי): לחמם את התנור לחום מקסימלי. לנקב את החצילים מעט במזלג, לשים אותם על תבנית התנור, מרופדת בנייר אלומיניום ולכסות אותם בנייר אלומיניום נוסף. לאפות 20 דק'. להפוך אותם לצידם השני ולאפות עוד 20 דק'. להסיר את נייר האלומיניום ולאפות עוד כ-10 דק', עד שהחצילים רכים מאוד מבפנים. 
  3. מצננים את החצילים ומרוקנים את תוכנם בעזרת כף, לתוך קערה. 
  4. מוסיפים את הפלפל החריף (ממליצה לשים אחד ואז לטעום. אם רוצים יותר חריף, להוסיף עוד אחד).
  5. טוחנים יחד קלות בבלנדר מוט. 
  6. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים. טועמים ומשפרים תיבול.
  7. מגישים קר או בטמפ' החדר. נשמר במקרר כשבוע, בכלי אטום.

הערות:
  • התיבול של הסלט הזה תלוי מאוד בטעמכם האישי. אני נתתי כאן את הגרסה שלי, אבל אתם מוזמנים להוסיף/ להחסיר כל אלמנט בתיבול, ע"פ העדפתכם.
  • שימו לב שבסלט אין טיפת שומן. הידד!  

גרסה להדפסה















תגובה 1:

  1. מקסים וצובט בלב. ינוסה בהקדם. פשטידת הקשואים של מרגנית (עם כל הכבוד לקובי בר) נוסתה מייד עם פרסומה וזכתה לתשואות במשרד, ורק אני חשבתי שלא יצא לי טעים כמו שלה. אומרים שילד תמיד יהיה קשור לאוכל של אמא, אבל הולך ומתברר שבמקרה שלי הכוונה היא לאמא שלך...

    השבמחק