אי שם בשנות התשעים, כשהייתי בבית הספר היסודי, פרצה שביתה של המורים.
לרוב, שביתות מסתיימות די מהר, אבל השביתה הזאת הייתה ארוכה.
כל כך ארוכה שבאיזשהו שלב, החליטו ההורים שהמצב לא יכול להימשך כך וחייבים למצוא דרך להעסיק את הילדים, כדי שהם יוכלו לחזור לעבודה.
הוחלט להתארגן לפי שכונות המגורים וכל משפחה תהיה "בית מארח" ליום אחד.
ביום זה יעסיק אחד ההורים את ילדי הכיתה מאותה שכונה ושאר ההורים יוכלו ללכת בשקט לעבודתם.
הסידור הזה היה די נחמד לנו הילדים (מתארת לעצמי שההורים רצו להתאבד...)
אינני זוכרת אצל מי היינו ומה בדיוק עשינו, אבל דבר אחד אני זוכרת היטב...
אחת הילדות מהכיתה אירחה בביתה.
אמא שלה הפעילה אותנו במהלך היום ולקראת סוף המפגש, היא החליטה לצ'פר אותנו ולכבד את כולם בג'לי.
אמא שלה הפעילה אותנו במהלך היום ולקראת סוף המפגש, היא החליטה לצ'פר אותנו ולכבד את כולם בג'לי.
נשמע נחמד, לא?
אז זהו, שלא...
אני הייתי ילדה בעייתית מאוד באוכל.
לא אהבתי את רוב המאכלים שילדים נוהגים לאהוב, ובין השאר מאוד מאוד לא אהבתי ג'לי.
לא אהבתי את רוב המאכלים שילדים נוהגים לאהוב, ובין השאר מאוד מאוד לא אהבתי ג'לי.
הצבע הזרחני והמרקם הרוטט הרתיעו אותי מאוד ולא יכולתי להעלות על דעתי שאטעם מהדבר הזה.
מכיוון שהייתי ילדה ביישנית, לא העזתי להגיד לאותה אמא שאני לא אוהבת ג'לי.
במקום זה, לחשתי לחברתי, שהייתה אמורה ללכת איתי הביתה, שאני לא מרגישה טוב ואנחנו חייבות ללכת משם. עכשיו!!!
היא כמובן לא הבינה מה קורה לי וניסתה לשכנע אותי להישאר, אבל אני התעקשתי, עד שהיא נאותה לבוא איתי.
כמובן שאותה אמא ניסתה לומר שאולי רק נאכל את הג'לי ואז נלך, אבל אני כבר נסתי על נפשי וגררתי את חברתי יחד איתי.
אני זוכרת שהיא היתה ממש מאוכזבת שלא הספיקה לאכול מהג'לי.
היא זכרה לי את זה לעוד שנים רבות אחר כך...
היא זכרה לי את זה לעוד שנים רבות אחר כך...
עברו להן השנים ואני עדיין לא אוהבת ג'לי.
עמדתי כבר פחות קיצונית לגביו, אבל זה בהחלט לא משהו שאוכל מבחירה חופשית.
והנה, בעת שאני מחפשת מתכון לעוגת גבינה לשבועות, נפלו עיני על מתכון מתוך ספר שקיבלתי במתנה מחברות ליום הולדתי האחרון ונקרא German Baking Today.
הספר אמנם באנגלית, אבל הוא מכיל שלל מתכונים לעוגות גרמניות פופולריות.
אחת מהן היא עוגת גבינה קרה, ללא אפייה, שהחומר המייצב במלית שלה הוא לא פחות מאשר...
ניחשתם נכון...ג'לי!
מכיוון שהג'לי נכנס כאן לתערובת הגבינה ולא נאכל בצורתו המקורית והרוטטת, החלטתי לתת לו צ'אנס.
והאמת? זו "יציאה" ממש גאונית להשתמש בו כחומר מייצב, במקום להשתמש בג'לטין (שאני באופן אישי די שונאת לעבוד איתו...)
העוגה סופר קלה להכנה, יציבה ונחתכת ממש בקלות ומאוד מאוד טעימה!
אני לא מאמינה שמישהו ינחש שאחד המרכיבים בה הוא ג'לי...
הבעיה היחידה שהיתה לי היא שהג'לי בגרמניה שונה מהג'לי בישראל.
מסתבר שבגרמניה צריך הרבה פחות אבקה של ג'לי על אותה כמות מים.
(אני משערת שזה בגלל סוג הג'לטין שבו משתמשים, כי בארץ משתמשים בג'לטין כשר. אעשה לכם טובה ולא אסביר לכם ממה ג'לטין מופק...)
הייתי זקוקה לעזרה;
מישהו מהארץ שיכין את המתכון כדי שאדע איך להתאים אותו לג'לי הישראלי.
חברתי האהובה טל התנדבה בשמחה למשימה ועל כך אני מוקירה לה תודה ענקית ומעניקה לה את צל"ש הבלוג!
אבל, מסתבר שלמצוא ג'לי בטעם לימון בארץ זו משימה לא פשוטה.
למרות שראיתי באינטרנט שיש ג'לי כזה של חברת "מיימונ'ס", הג'לי לא נמצא (והיא הגדילה וחיפשה גם בתל אביב וגם בבאר שבע!)
לאור זאת, הוחלט להמיר לג'לי בטעם תות.
מכאן הדרך כבר היתה חלקה יותר.
טל הכינה את העוגה והיא יצאה לה לא פחות ממדהימה!
שוב תודה יקירה שלי!
לאור הניסוי, הכנתי את העוגה בשנית והפעם עם ג'לי תות.
המסקנה: שתי הגרסאות כל כך מוצלחות שלא ידעתי במה לבחור...
החלטתי לתת לכם את שתי האפשרויות ואתם תבחרו לפי טעמכם ו/או הג'לי הנמכר במקום מגוריכם.
מאחלת לכם חג שבועות שמח וטעים טעים!
אבל, מסתבר שלמצוא ג'לי בטעם לימון בארץ זו משימה לא פשוטה.
למרות שראיתי באינטרנט שיש ג'לי כזה של חברת "מיימונ'ס", הג'לי לא נמצא (והיא הגדילה וחיפשה גם בתל אביב וגם בבאר שבע!)
לאור זאת, הוחלט להמיר לג'לי בטעם תות.
מכאן הדרך כבר היתה חלקה יותר.
טל הכינה את העוגה והיא יצאה לה לא פחות ממדהימה!
שוב תודה יקירה שלי!
לאור הניסוי, הכנתי את העוגה בשנית והפעם עם ג'לי תות.
המסקנה: שתי הגרסאות כל כך מוצלחות שלא ידעתי במה לבחור...
החלטתי לתת לכם את שתי האפשרויות ואתם תבחרו לפי טעמכם ו/או הג'לי הנמכר במקום מגוריכם.
מאחלת לכם חג שבועות שמח וטעים טעים!
אז מה תבחרו - תות? |
או לימון?עוגת גבינה לימונית או תותית, ללא אפייה
המתכון תורגם מהספר German Baking Today, עם שינויים קטנים שלי
חומרים לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ:
(* לקוראי בגרמניה - ראו מתכון עם כמויות שונות בסעיף ההערות למטה)
לתחתית:
180 גר' בישקוטים (עוגיות הספוג שמשתמשים בהן להכנת טירמיסו)
120 גר' חמאה מומסת
או
170 גר' ביסקוויטים "פתי בר"
100 גר' חמאה מומסת
למלית:
200 מ"ל (7/8 כוס) מים רותחים
200 גר' גבינת שמנת עם אחוזי שומן גבוהים, בטמפ' החדר
100 גר' סוכר לבן (1/2 כוס)
2 כפות מיץ לימון (מכחצי לימון)
500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה, קרה מאוד
לקישוט:
לעוגה לימונית: מעט פירורי בישקוטים או ביסקוויטים
לעוגה תותית: תותים חתוכים לפרוסות
הכנה:
תחתית:
מלית:
הערות:
200 מ"ל (7/8 כוס) מים רותחים
200 גר' גבינת שמנת עם אחוזי שומן גבוהים, בטמפ' החדר
120 גר' סוכר לבן (1/2 כוס + 2 כפות)
1 שקית (8 גר') סוכר וניל
2 כפות מיץ לימון (מכחצי לימון)
500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה, קרה מאוד
מכינים לפי ההוראות במתכון הנ"ל
גרסה להדפסה |
לימון? |
או תות? |
לא הבנתי איך לא רואים את הג'לי בתוך התערובת? המלית היתה אמורה להיות בצבע ורדרד, נכון?
השבמחקחייבת להודות שזה חתיכת שיחוק הרעיון! אגב, לפני כמה שנים אוסם הוציאה מוצר נהדר שנעלם מהר מהמדפים, כנראה שלא היה לו ביקוש במטבח הביתי. זה היה גם סוג של ג'לי שקוף, נטול טעם וצבע, הוא נועד רק להענקת גלזורה לעוגה. המוצר הזה היה מתאים בול לעוגה.
העוגה עם הג'לי תות אכן יוצאת טיפה וורדרדה. זאת עם ג'לי הלימון יוצאת ממש לבנה. בעיני שתיהן יפות, אבל אני לא אובייקטיבית (; נשמע מעניין המוצר של אוסם, מעניין למה ירד כה מהר מהמדפים...
מחקתודה על התשובה! אני אנסה עם ג'לי של מרמולייט, יש להם בטעם אננס שהוא יחסית בהיר.
מחקנשמע לי מצוין! בכל מקרה הטעם של הג'לי לא מאוד דומיננטי כי הג'לי משמש בעיקר כמייצב בעוגה. בהצלחה! אשמח לשמוע איך יצא
מחק