הביצה שהתחפשה

לא יודעת מה אתכם, אבל פורים אצלי אף פעם לא סבב סביב התחפושת.

ברור שהתחפשתי, אבל אף פעם לא נכנסתי לטירוף סביב הנושא הזה.

תמיד היו לי תחפושות יחסית נוחות, משהו קל לתפעול, בלי יותר מידי איפור. חצי שעה של התארגנות בבוקר ויאללה לבית הספר...

אף פעם לא היתה לי שאיפה לזכות בשום תחרות תחפושות, דיי רחמתי על הילדים שהסתובבו כל היום עם תחפושת של מקרר או לוח שחמט ולא היו מסוגלים לשבת.

באמצע היום כבר הייתי מורידה את התחפושת כי מציתי את העניין. בקיצור, לא פריקית של תחפושות.

אז מה כן אהבתי בחג הזה?

מעצם העובדה שאני כותבת בלוג על אוכל, אתם יכולים לנחש שאהבתי את משלוחי המנות...

לאמא שלי היה עקרון שלמשלוח מנות לא מכניסים חטיפים מלוחים, כי הם סתם מבאסים את המשלוח ומתערבבים לא טוב עם כל המתוקים ולכן המוטיב ששלט במשלוח המנות שלי היה שוקולד, שוקולד ועוד קצת שוקולד.

מיטב השוקולדים הוכנסו בקפידה לצלחת ענקית: מקופלת, פסק זמן, קליק, אגוזי, טורטית, כיף כף, טוב טעם, נשיקולדה, מוגזם, עדשים צבעוניים...

כל מה שהיה ל"עלית" להציע באותה תקופה (תחילת שנות ה-90...), הופיע אצלי במשלוח.

תמיד הייתי מוסיפה גם ברכה מקושטת שעמלתי עליה שעות והיינו אורזות הכל בצלופן צבעוני, מדבקות וסרטים...

ואז הרגע הגדול היה מגיע! רגע ההגרלה למי אתן את משלוח המנות וממי אקבל...

כן, אני יודעת שכולם חושבים שהם היו מכינים משלוח מנות מושקע ומקבלים בתמורה משלוח מעפן, אבל אם זה היה נכון, אז כנראה שהיו בעולם רק משלוחי מנות מושקעים, לא?!

מישהו בכל זאת הכין בכל שנה משלוח מנות מעפן והמשלוח הזה היה מגיע בכל שנה, באורח פלא, דווקא אלי!

וכשאני אומרת מעפן, אני מתכוונת לצלחת קרטון בקוטר הקטן ביותר שניתן למצוא בסופר. בתוכה יושבת אוזן המן אחת שתופסת חצי צלחת (וכמובן ממולאת בפרג, כדי שבכלל לא יהיה מצב שאני אוכל אותה). לידה יושבים כמה מטבעות שוקולד שנשארו לאותו ילד/ה מחנוכה. אולי כמה קוביות שוקולד שנשארו מאיזו חפיסה פתוחה. וגולת הכותרת – שקית במבה קטנה שתוכנה פוזר מעל כל הכבודה ופירוריה הצהובים התערבבו להם עם פירורי אוזן המן וקוביות השוקולד...

מפח נפש שכזה אינו ניתן להכלה כשאת ילדה קטנה בת 6 או 7...

היתה שנה אחת שבה כמעט והתהפך מזלי...הוצאתי את פתק ההגרלה מהכובע, וראו איזה פלא, שמי כתוב, שחור על גבי לבן, על הפתק!!!

ליבי הלם בחוזקה...היתכן ששנה אחת אקבל את המשלוח שאני עצמי הכנתי? היתכן שפורים אחד בחיי לא יסתיים במפח נפש?

לא, לא...רק אגדות מסתיימות בצורה שכזאת.

במציאות המרה, ראתה המחנכת שהגרלתי את עצמי והתעקשה שאוציא מהכובע פתק אחר...

ושוב, כפי שההסטוריה אוהבת לחזור על עצמה, סיימתי את אותו פורים עם משלוח מנות מעפן...

סיפור זה, ידידיי, לא סופר לכם כך סתם. כמו בכל סיפור טוב, חייב להיות בו מוסר השכל.

המסר בסיפורי מופנה אליכם, ההורים שבקהל.

בבואכם השנה להכין עם ילדיכם את משלוח המנות, הזכרו בילדה הקטנה מהסיפור ושאלו את עצמכם:

האם אני רוצה להיות אחראי לעגמת נפש שתזכר לדראון עולם? האם השקעה של חצי שעה נוספת תוכל להפוך את משלוח המנות של ילדי ממעפן למושקע?

ואם ברצונכם להכין משלוח מנות יפה ומכובד, אך אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, קבלו מספר כללי "עשה ואל תעשה" במשלוח המנות:

אל תעשה:

הגודל כן קובע : משלוח מנות בכובע של ליצן אמנם מתאים לאווירת החג, אך אין מקום להכניס בו דבר. מוטב מגש חד-פעמי גדול ויפה...(כלל זה תופס, אגב, גם לשאר סוגי הכובעים אז אם חשבתם על כובע קאובוי, רדו מזה...)

לא לפרג: לא מכירה הרבה אנשים שאוהבים פרג, על אחת כמה וכמה, ילדים שאוהבים פרג...יש היום מבחר עצום של אזני המן במבחר מילויים מעולים ומקוריים. לכו עליהם...

ארוז זה לא בזבוז: ממתקים נמכרים בתוך אריזה. יש לזה סיבה! זה אסתטי, הגייני ושומר על טריות המוצר. אין שום סיבה שבעולם לפתוח את האריזה ולפזר את הממתקים ברחבי הצלחת. הצלחת הופכת מלאה בפירורים, זה נראה רע ולא טעים! נכון, אריזות תופסות יותר מקום ולכן תקנו צלחת גדולה!

עסקי אוויר: מכירים את זה שאתם קונים שקית תפוצ'יפס, למשל, פותחים אותה ומגלים שחצי ממנה מלא באוויר? תעשו טובה ואל תקנו אריזות כאלה למשלוח המנות שלכם. השקית תופסת את כל נפח הצלחת ולא משאירה מקום לדברים אחרים ואתם לא רוצים לתת אוויר במתנה, נכון?

ניצול שאריות: כבר אמרתי בעבר שאני בעד ניצול שאריות, אבל לא כשזה מגיע למשלוח מנות. זה לא כיף לקבל במשלוח משהו שברור לכולם שבעליו לא היה מעוניין בו ולכן העביר אותו הלאה. אל תתנו ממתקים לא טעימים שנשארו לכם ממשלוח המנות שקבלתם בעבודה, לא רעשנים מפלסטיק שקבלתם במתנה מהסופר ולא שוקולד פג תוקף שיושב לכם בארון מפורים שעבר...

עשה:

עשו זאת בעצמכם: תמיד כיף לקבל משהו שמישהו טרח לעשות במיוחד עבורכם. לא משנה אם זה מאפה שאפיתם לבד, ברכה מקושטת, מסיכה שהילד שלכם קישט בעצמו...העיקר שזה משהו שהשקעתם בו קצת עבודה ומחשבה. גם אם הילד שיקבל לא ידע להעריך את זה, ההורים שלו ידעו...

מה שאהוב עליך, עשה לחברך: חשבו עם הילד שלכם מה הוא היה שמח לקבל במשלוח המנות שלו והכניסו את מה שאמר למשלוח שהוא נותן. אם הילד שלכם אוהב משהו, סיכוי סביר שגם ילדים אחרים יאהבו...

בריא עושה אותי חולה: טרנד הבריאות לא פסח על משפחות רבות בארץ. הורים רבים מסבים את החטיפים של ילדיהם לחטיפים בריאים ואין שום רע בכך. אבל! רוב הילדים (אם לא כולם) עדיין יעדיפו שוקולד, ממתקים וחטיפים מתועשים על פני עוגת קישואים, שוקולד תמרים ואזני המן טבעוניות מקשיו. אנא שמרו את הבריאות לבית וצ'פרו ילדים של אחרים בממתקים אמיתיים.

השמחה שבנתינה: מרוב חומריות ועיסוק בכמויות מסחריות של מתוקים, שכחנו לרגע את המסר האמיתי שבמשלוח המנות. בעיני, מה שיפה במנהג הזה הוא הנתינה למישהו אחר. נכון שבתור ילדה התבאסתי כשקבלתי משלוח מנות לא מושקע, אבל זה לא מנע ממני להשקיע שנה אחרי שנה במשלוח המנות הבא. אבא שלי תמיד אמר לי "לעולם אל תעשי דברים מתוך ציפייה לתמורה", אז למדו את ילדיכם את השמחה שבנתינה מכל הלב. 

ולפני סיום, מילה על המתכון...

רציתי לתת מתכון שיוכל להכנס למשלוח המנות שלכם. באוזני המן כבר לא נותר מה לחדש. כל מילוי אפשרי, מלוח ומתוק כבר הומצא ונעשה, ולכן חפשתי משהו אחר...

ואז קראתי את הפוסט הבא על קונדיטורית בפריז שמכינה עוגיות עם ביצי שוקולד קטנות של "קינדר".

זה הזכיר לי את הסיפור המתוק על "הביצה שהתחפשה" ולכן, ברוח החג, החלטתי לחפש את הביצה שלי לביצת שוקולד ולתת לכם מתכון לעוגיות, שלדעתי, ישמחו כל ילד (וגם מבוגר).

מאחלת לכם אורה ושמחה וששון ויקר...

עוגיות ביצי קינדר

הבצק מבוסס על המתכון של מרת'ה סטיוארט

חומרים ל-18 עוגיות:

1/8 1 כוסות קמח (157 גר')

1/4 כפית אבקת סודה לשתיה

120 גר' חמאה, בטמפ' החדר

1/4 כוס סוכר לבן

1/2 כוס דחוסה סוכר דמררה (חום בהיר)

1/2 כפית מלח (זה נשמע הרבה, אבל זה מאזן את המתיקות)

1/2 כפית תמצית וניל

1 ביצה גדולה

54 ביצי קינדר קטנות (324 גר' סה"כ) – שימו לב שלא מדובר בביצי ההפתעה הגדולות של קינדר, אלא ביצים שנקראות  Kinder Schoko- Bons.

ניתן להשיג אותן כמעט בכל סופר באזור הממתקים, באריזות של 125 גר'. 3 חבילות יספיקו לכם לכל כמות העוגיות (על כל עוגיה יש 3 ביצי שוקולד) ואת הביצים שישארו לכם ספייר, תוכלו לצרף למשלוח המנות או לאכול בעצמכם (:

הכנה:

1. מחממים תנור לחום בינוני - 180 מעלות. מרפדים בנייר אפיה 2 תבניות תנור.
2. בקערה קטנה, מערבבים את הקמח ואבקת הסודה לשתיה. מניחים בצד.
3. בקערת המיקסר, שמים את החמאה ושני סוגי הסוכר. מערבלים בעזרת וו הגיטרה, במהירות בינונית עד שהתערובת הופכת בהירה וקרמית.
4. מנמיכים את מהירות המיקסר, מוסיפים מלח, תמצית וניל וביצה. טורפים יחד כדקה, עד שהחומרים נטמעים היטב.
5. מוסיפים את תערובת הקמח. טורפים רק עד איחוד (לא יותר מידי).
6. לוקחים כף מהבצק ויוצרים ממנה כדור. ממשיכים כך עם כל העיסה (אני עשיתי זאת באמצעות כף קפיצית המתאימה לעוגיות, אבל בהחלט אפשר להשתמש בכף רגילה).
7. מניחים בתבניות התנור במרווח גדול מאוד בין עוגיה אחת לשניה, לפחות 10 ס"מ רווח (אני יודעת שזה הרבה אבל העוגיות מתפשטות מאוד באפייה ואם אתם לא רוצים שהן יתחברו אחת לשניה, חייבים ליצור רווח גדול ביניהן). אם יש לכם כוח לחכות, שימו את התבניות לחצי שעה לפחות במקרר. זה אמור לגרום להם להתפשט פחות בתנור. אני אומרת "אמור" כי הטריק הזה מעולם לא הצליח לי בעוגיות שוקולד צ'יפס. הכי טוב זה פשוט לשמור על רווחים גדולים בין העוגיות...
8. חשוב! לפני שאתם מכניסים את העוגיות לתנור, חלצו את ביצי השוקולד מעטיפותיהן ושימו את הביצים בקערה בצד. זה שלב חשוב כי כשהעוגיות יוצאות מהתנור, צריך לשים עליהן מייד את ביצי השוקולד, אחרת העוגיות יתקשו והביצים לא ידבקו.
9. מכניסים תבנית אחת לתנור ואופים כ-8-10 דקות, עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בקצוות אבל עדיין רכות מאוד למגע.
10. מוציאים מהתנור ומייד מניחים על כל עוגיה 3 ביצי שוקולד. לחצו בעדינות רבה על כל ביצה כדי "להדביק" אותה טוב יותר אל העוגיה. חום העוגיה ממיס מעט את הביצים וזה מה שגורם להן להידבק לבצק. אתם צריכים לעבוד מהר כי העוגיות מתקשות מהר.
11. נותנים לעוגיות להצטנן על התבנית כ-2 דקות ואז מעבירים בזהירות לרשת צינון.
12. מכניסים את התבנית השניה לתנור ואופים באותו אופן.
13. שומרים את העוגיות במיכל אטום, בשכבה אחת! חשוב לא לשים אותן אחת על השניה כי ביצי השוקולד נשארות מעט רכות. העוגיות ישמרו כשבוע.

הערות:

• אם לא בא לכם לקנות כזאת כמות גדולה של ביצי שוקולד, אתם יכולים לקנות חבילה אחת או שתיים ועל העוגיות שישארו ללא ביצי שוקולד, לפזר לאחר האפייה שוקולד צ'יפס.
• אפשר לעשות עוגיות קטנות יותר ולשים רק ביצת שוקולד אחת על כל עוגיה.
• אם אתם שמים את העוגיות במשלוח מנות, הזהרו לא לשים עליהן ממתקים אחרים כי ביצי השוקולד ימעכו. 

גרסא להדפסה

הרהורים על טבעונות

בואו נדבר קצת על טבעונות...

יש לי הרבה מחשבות לאחרונה על הנושא הזה...

למעשה אני נמצאת בדיסוננס גדול עם עצמי מכיוון שאידאולוגית, אני בהחלט מאמינה בתפיסת העולם הטבעונית.

אני אוהבת מאוד בעלי חיים, אני מאמינה שבעלי החיים לא נועדו לשרת את צרכי האדם, אני מודעת לעובדה שבעלי חיים מוחזקים ומומתים באופן אכזרי רק כדי שלבני האדם יהיה מה לאכול/ ללבוש/ או כל שימוש אחר שהאדם עושה בבעלי החיים לצרכיו.

מצד שני, הויתור הטוטאלי על אכילת כל סוגי הבשר, מוצרי החלב והביצים (דווקא על דבש אין לי בעיה לוותר), נראה לי כמעט בלתי אפשרי.

וגם אם הייתי מוותרת על כל אלו, האם כאן עובר הגבול?

מה לגבי בגדים, נעליים, חגורות, ארנקים, תיקים, רהיטים...האם גם על אלו אני מוכנה לוותר כי הם עשויים מעור של בעלי חיים?

ומה לגבי מוצרים קוסמטיים שנוסו על בעלי חיים?

ומה לגבי תרופות? האם אסרב לקבל טיפול רפואי כלשהו כיוון שנוסה על בעלי חיים?

אז איפה עובר הגבול? אילו ויתורים בחיים שלי אני מוכנה לעשות למען בעלי החיים?

התחלתי לקרוא קצת על הנושא, וכמובן שלא ניתן לקרוא על טבעונות מבלי להיתקל באיש ובתופעה – גארי יורופסקי. 

האמת שעד היום רק שמעתי עליו ולא שמעתי אותו. מודה גם שלא ממש רציתי להקשיב להרצאות שלו.

אני לא אוהבת אנשים קיצוניים שמשתמשים באלימות כדי להעביר את המסרים שלהם ומעודדים אחרים לאלימות.

מצד שני, ההרצאות שלו השפיעו על כל כך הרבה אנשים להפוך לטבעונים שפחדתי, באיזשהו מקום, להיות מושפעת בעצמי.

בסוף, החלטתי לאזור אומץ ולצפות בהרצאה שלו שמוגדרת כ"הרצאה הטובה ביותר שתראו אי פעם" (אני לא שמה לינק להרצאה כדי שלא אחשב לרגע כיחצנית של האיש. אם מעניין אתכם, תמצאו אותה בקלות בגוגל).

מודה שהפסקתי לצפות אחרי מספר דקות, ברגע שהתחילו תמונות מזעזעות של בעלי חיים המיועדים לשחיטה. זה היה יותר מדי בשבילי...

אני יודעת שזה הדבר הכי צבוע בעולם לדעת מה עוברים בעלי החיים אותם אני אוכלת (או אוכלת את מה שהם מייצרים) ולהמשיך לאכול אותם, תוך הדחקה מוחלטת.

עם זאת, בחלק של ההרצאה של גרי יורופסקי שכן הספקתי לראות, הוא נותן בעצמו את הסיבות שבגללן בני אדם ממשיכים לאכול בשר ומוצרים מן החיי. ארבע הסיבות, לתפיסתו, הן:

1. הרגל

2. מסורת

3. נוחות

4. טעם

מסכימה לחלוטין שאלו הסיבות שהופכות את הויתור על אכילת בשר ומוצרים מן החי לכל כך קשה עבורי.

אני רגילה לאכול אותם כל חיי, נוח לי להשיג אותם (בניגוד לכל התחליפים שקשה להשיג וגם יקר מאוד לרכוש) ומעל לכל - הטעם...

אין מה לעשות, בשר ומוצרים מן החי זה פשוט טעים...

על בשר אני עוד מסוגלת איכשהו לוותר. גם ככה אני לא צרכנית גדולה של בשר ולא אוכלת בכלל דגים ופירות ים. אבל להתחיל לוותר על חלב ומוצריו?! על ביצים??!!!

כמעט כל קינוח שאני אוהבת, יורד אוטומטית מהפרק. שתיית קפה, שזו אחת מהנאות החיים בעיניי, הופכת לחוויה מבאסת (וכל מי שטעם חלב סויה או שקדים יודע שאני צודקת...ואל תגידו לי לשתות קפה בלי חלב כי זה באמת כבר יוביל אותי למחשבות אובדניות...) כל פשטידה, מאפה, אפילו רוב הפסטות יורדים מן הפרק...ויכולתי להמשיך ולפרט עוד ועוד...

אז אם אתם טבעונים, בטח תתחילו להגיד לי שיש היום המון תחליפים ושההנאה שלכם מאוכל לא פחתה, אבל צר לי חברים...

כתחקיר לפוסט הזה, הסתכלתי על אין ספור מתכונים טבעוניים ושום דבר שתגידו לא ישכנע אותי שעוגת שוקולד על בסיס אבוקדו טעימה כמו עוגת שוקולד על בסיס חמאה וביצים, או שעוגת "גבינה" מקרם קשיו מרגישה בדיוק כמו הדבר האמיתי, או שלא אבחין בהבדל בין שניצל עוף לטופו מטוגן בפירורי לחם...

אין מה לעשות, מעבר לטבעונות מחייב בעיני ירידה משמעותית בהנאה מאוכל ומכיוון שזו אחת מהנאות החיים הגדולות ביותר שלי, המעבר נראה לי קשה מנשוא.

עכשיו בטח תשאלו – "אבל האם הנאת החיים שלך שווה יותר מחייהם של בעלי החיים?"

אז התשובה שלי היא - לא! היא לא שווה יותר! ברור לי שהסיבה שאני לא טבעונית היום היא סיבה אנוכית בלבד, אבל לוותר על שילוב כל כך חזק של הרגל, מסורת, נוחות וטעם זה כל כך קשה...

אז מה אני עושה עם זה לעזאזל??!!!

יש כמה שינויים שאני רוצה לעשות בתזונה שלי, אבל עליהם אספר לכם כבר בהזדמנות אחרת כי חפרתי יתר על המידה לפוסט אחד...

אבל החלטתי שאם, בינתיים, אני לא הופכת לטבעונית, לפחות אקדיש את הפוסט הזה לטבעונים שביניכם.

עשיתם החלטה אמיצה בעיני. אולי פעם יהיה לי את האומץ לעשות אותה גם...

ומכיוון שנראה לי שההקרבה הגדולה ביותר בטבעונות היא המתוקים, החלטתי לתת לכם מתכון לקינוח שאולי לא יהיה טעים בדיוק באותה מידה שחמאה, חלב, שמנת וביצים יכולים להיות, אבל לפחות יהיה טעים...

היה לי חשוב לתת מתכון שאת כל מרכיביו תמצאו בסופר רגיל ולא בחנויות טבע למיניהן, שיהיה פשוט להכנה, לא ממרכיבים מוזרים (סלק ואבוקדו בקינוח? לא בבית ספרי...) וטעים גם למי שלא טבעוני. תאמינו לי שזה היה אתגר לא פשוט...

שעות של נבירה באינטרנט ופסילת אינספור מתכונים, ניסוי של שני קינוחים שלא היו מספיק טעימים ,לדעתי, כדי שמי שאינו טבעוני יבחר להכין אותם. כמעט כבר אמרתי נואש, אך לבסוף נמצא המתכון המנצח...

מדובר בעוגיות טבעוניות מחמאת בוטנים עם שוקולד צ'יפס!

הן כל כך מהירות להכנה שתוך חצי שעה בלבד יהיה לכם מגש ריחני, אחרי שגם הספקתם לשטוף כלים ולסדר את המטבח!

(כמעט) לא מרגישים שהעוגיות האלו הן ללא מוצרי חלב או ביצים, הן ממש יציבות ולא מתפרקות (מה שלא כך כך צפוי ללא שימוש בביצים), הן (יחסית) בריאות כי בכל זאת יש בהן שמן במקום חמאה, מייפל במקום סוכר ואפשר אפילו להכין אותן מקמח כוסמין או קמח מלא (למרות שאני לא עשיתי את זה. בכל זאת, כמה בריאות אפשר לסבול בקינוח אחד?!)

בקיצור, אין לכם שום תירוץ לא לנסות אותן, גם אם טבעונות לא חלפה מעולם בראשכם...

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס טבעוניות

מבוסס על מתכון מהבלוג המעולה Cookbooks 101, שבו עוד שלל מתכונים טבעוניים למעוניינים.

חומרים ל-24 עוגיות

1 כוס קמח (אני השתמשתי בקמח חיטה רגיל. אפשר להשתמש גם בקמח כוסמין או קמח מלא המיועד לאפייה. נראה לי שגם שילוב של 1/2 כוס קמח רגיל + 1/2 כוס קמח מלא יעבוד טוב)

1/2 כפית אבקת סודה לשתייה

1/4 כפית מלח

1/2 כוס חמאת בוטנים טבעית

1/2 כוס סירופ מייפל אמיתי (אני יודעת שזה מוצר לא זול אבל אין מה להשוות בינו לבין החיקויים אז שווה להשקיע)

30 גרם שמן קנולה או כל שמן צמחי אחר חסר טעם

1/2 כפית תמצית וניל

1/4 כוס שוקולד צ'יפס פרווה

הכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה.
2. בקערה בינונית, מערבבים את הקמח, סודה לשתייה ומלח.
3. בקערה נפרדת גדולה יותר, מערבבים את חמאת הבוטנים, סירופ המייפל, השמן ותמצית הוניל (ממליצה לעשות את זה בעזרת מטרפה, זה הכי יעיל וקל, אבל אין בעיה לעשות זאת גם עם כף עץ).
4. שופכים את תערובת הקמח אל תערובת חמאת הבוטנים. מערבבים כמעט עד איחוד אבל כשעדיין יש עוד שאריות קמח לא מעורבב. נותנים לתערובת לנוח 5 דקות. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ונותנים עוד ערבוב מהיר, כדי לאחד את החומרים.  
5. מגלגלים את התערובת לעיגולים קטנים, בגודל של עגבניית שרי, ומניחים על תבנית האפייה (העוגיות לא מתפשטות יותר מדי באפייה ולכן אין צורך לשים אותן ברווחים מאוד גדולים אחת מהשנייה).
6. בעזרת גב מזלג, לוחצים בעדינות על כל עוגיה, ליצירת דוגמא של פסים (אם לא בא לכם, אפשר סתם לשטח אותן בלחיצה עדינה עם כף היד).
7. אופים 10-11 דקות, לא יותר! אם אופים יותר מדי, העוגיות יצאו יבשות. כשמוציאים אותן מהתנור הן יחסית חיוורות, עדיין רכות למגע אך יציבות. אל תגעו בהן כ-5 דקות ואז העבירו בעדינות לרשת צינון.
8. שומרים בכלי אטום בטמפ' החדר.

הערות:

• רוצים עוגיה עוד יותר בריאה? אפשר לוותר על השוקולד צ'יפס.  אבל, נו באמת...
• אם משתמשים בקמח כוסמין או חיטה מלאה, העוגיות יצאו כהות יותר.
• לרגישים לגלוטן – נראה לי שהעוגיות האלו יכולות לעבוד גם עם קמח נטול גלוטן. אם מישהו מעז לנסות, שיספר לי איך יצא...

גרסא להדפסה 

Pink Valentine

ולנטיינ'ז דיי...

מה אתם חושבים על היום הזה?

האם אתם מאלו שחושבים שלא צריך לחגוג חגים של נוצרים?

או מאלו שחושבים שזה יום שנועד לאמלל את אלו שטרם מצאו בן/בת זוג?

או אולי מאלו שחושבים שזאת עוד מסחטת כסף של העולם הקפיטליסטי?

אולי אתם דווקא מאלו ששנה מראש כבר משריינים מקום במסעדה הכי נחשבת בעיר וקונים לאהוב/ת לבכם בונבוניירה בצורת לב?

או מאלו שמחפשים תמיד סיבה למסיבה ולכן חוגגים גם את ולנטיינ'ז, גם את ט"ו באב וגם את חג האהבה הטיבטי? (אל תרוצו לגוגל לחפש, המצאתי את זה...)

האמת היא שאין לי ממש דעה על היום הזה וגם לא שום יחס מיוחד.

בעקרון, אני ממש בעד למצוא סיבות לחגוג אהבה וממש נגד לשלם על זה 300 ש"ח לסועד כמחיר מנימאלי (נשבעת שבדקתי ויש דבר כזה...)

אני בעד מחוות קטנות שבאות מהלב ולכן אם אני כבר עושה משהו ביום הזה, סביר שהוא יהיה קשור בלבשל משהו...

אז חיפשתי רעיון למתכון שיכול להתאים ליום הזה אבל לא משהו קיצ'י עם לבבות. מה שכן, רציתי שזה יהיה משהו ורוד! כן, ורוד! 

ולא, אני לא ילדה בת ארבע שהדמות המוערצת עליה היא תותית, והצבע והאהוב עלי אינו ורוד ואף לא היה בילדותי, וגם את בתי הקטנה אני משתדלת להלביש בכמה שפחות ורוד...

אז למה אוכל ורוד?

הנה וידוי - שמי גילי ויש לי משיכה בלתי מוסברת למאכלים ורודים...

מוורוד טבעי של תותים ופטל ועד הוורוד המלאכותי ביותר שיכולים לייצר צבעי המאכל הלא בריאים ביותר...

אני תמיד אוספת מתכונים לקינוחים ורודים ואף פעם לא מכינה, כי אין באמת סיבה לגיטימית להכין לאנשים מבוגרים מאכלים ורודים...

והנה, מצאתי לי סיבה לגיטימית להכין משהו ורוד! ולנטיינ'ז דיי!

אז חשבתי וחשבתי איזה קינוח ורוד להכין לכבוד ולנטיינ'ז דיי ובלי כל קשר לעניין, רציתי כבר זמן רב להכין עוגה בחושה ולימונית שזכורה לי לטובה מקורס הקונדיטוריה שעשיתי לפני מספר שנים.

ואז באחד משיטוטיי בבלוגי הבישול החביבים עלי, נתקלתי במתכון הזה והוא היה כל כך ורוד ויפיפה ופתאום כל חלקי הפאזל התחברו להם יחדיו.

אכין את העוגה הלימונית שרציתי ואשדרג אותה בזיגוג ורוד ובפרוסות מזוגגות של תפוז אדום!

וכך נוצר לו רעיון לקינוח ורוד שמתאים לולנטיינ'ז דיי ומצד שני, מתאים גם לשאר ימות השנה כי בסך הכל מדובר בעוגה בחושה. הוא גם עונתי כי עכשיו יש בסופרים תפוזי דם בשפע וגם ניתן להמיר את התפוז שבו ללימון ולהמשיך לעשות גם כשנגמרת עונת התפוזים. הוא גם ורוד ומצד שני, אין בו שימוש בצבע מאכל...בקיצור, מושלם!

אז הנה עוגה ליום האהבה שמשלבת הרבה אהבות שלי: אהבה לעוגות בחושות, אהבה לוורוד (רק באוכל, כן?), אהבה לתפוזי דם (שהם אחד הפירות היפים שנבראו) ואהבה לבעלי שהוא הטועם הראשון של כל המתכונים שלי ואהב מאוד גם את העוגה הזאת...

אז תחגגו או לא תחגגו את ולנטיינ'ז דיי, אבל את העוגה הזאת תכינו למישהו שאתם אוהבים...

ולסיום, אחד משירי האהבה הקסומים ביותר...

עוגת הדרים ורודה

העוגה מבוססת על מתכון מקורס הקונדיטוריה שעשיתי ב"אסטלה", עם שינויים שלי.

הקישוט מבוסס על המתכון הזה, מתוך אחד הבלוגים האהובים עלי- Annie's Eats

חומרים לעוגה בקוטר 24 ס"מ

עוגה:

225 גר' חמאה בטמפ' החדר

1 כוס אבקת סוכר (120 גר')

גרידה מתפוז דם אחד ומלימון אחד (כ-5 גר')

3 ביצים

3/4 1 כוסות קמח (255 גר')

1 שקית אבקת אפייה (10 גר') – שימו לב שהשקית שלכם אכן מכילה 10 גר'. בגרמניה, למשל, יש יותר אבקת אפייה בכל שקית אז לא להתבלבל...

150 גר' שמנת חמוצה (אני השתמשתי ב-10% שומן אבל אפשר גם יותר)

מיץ מחצי תפוז דם וחצי לימון (38 גר')

זיגוג ורוד:

1 כוס אבקת סוכר (120 גר')

2-3 כפות מיץ מתפוז דם (לי הספיק חצי תפוז)

אם אתם רוצים ציפוי בצבע ורוד בהיר, השתמשו ב-2 כפות, ואם בורוד יותר כהה- השתמשו ב-3 כפות (אני השתמשתי ב-1/2 2 כפות)

תפוזים מזוגגים:

1 תפוז דם קטן

1/2 כוס סוכר

1/2 כוס מים

הכנה:

לעוגה:

1. מחממים תנור לחום בינוני - 170 מעלות. משמנים תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ ומרפדים את התחתית בנייר אפייה. 
2. מקציפים במהירות גבוהה במיקסר עם מקצף בלון, חמאה רכה ואבקת סוכר, לקבלת תערובת קרמית ואחידה.
3. שוברים את הביצים לקערה נפרדת. מוסיפים את הביצים בהדרגה ומקציפים עד קבלת מסה אחידה ותפוחה. עם הוספת הביצים, התערובת נראית כאילו היא "התפרקה" (קצת כמו גרגרי קוטג'), אבל אחרי כמה דקות של הקצפה היא חוזרת להיות הומוגנית, אז אל תתייאשו והמשיכו להקציף עד שהתערובת חוזרת לעצמה. 
4. מוסיפים את גרידת התפוז והלימון ומערבלים.
5. מערבבים בקערה נפרדת קמח עם אבקת אפייה.
6. מורידים את מהירות המיקסר למהירות נמוכה ומוסיפים לסירוגין את תערובת הקמח והנוזלים (מיץ הדרים + שמנת חמוצה) ומערבבים רק עד קבלת מסה אחידה. אני עושה זאת כך: 1/3 מכמות הקמח, 1/2 מכמות הנוזלים (1/2 מהמיץ וחצי מהשמנת החמוצה), שוב 1/3 קמח, שוב הנוזלים ובסוף ה-1/3 האחרון של הקמח. 
7. מכניסים לתנור ואופים כ-40-45 דק' עד שקיסם שמוכנס למרכז העוגה יוצא יבש.
8. מצננים לחלוטין. אם אתם רוצים שהחלק העליון של העוגה יהיה ישר, ניתן להפוך את העוגה על צלחת הגשה ולהסיר את נייר האפייה שהיה בתחתית התבנית. 

לתפוזים המזוגגים:

1. שוטפים ומייבשים את תפוז הדם. חותכים אותו לחצי לרוחב ואז בעזרת סכין קטנה וחדה, חותכים לפרוסות דקות ככל האפשר. ממליצה לעבוד עם הסכין כמו שמנסרים עם מסור, בתנועות קטנות בקו ישר מלמעלה למטה עד שמגיעים עם הסכין אל קרש החיתוך עליו מונח התפוז. 
2. מוציאים מפרוסות התפוז את הגרעינים בעזרת קצה הסכין או בעזרת קיסם. 
3. שמים במחבת בינונית את המים והסוכר ומערבבים. מחממים אותם על אש בינונית-גבוהה עד שהסוכר נמס במים. 
4. שמים את פרוסות התפוז בשכבה אחת (אסור שהתפוזים יעלו אחד על השני), בתוך סירופ הסוכר.
5. מורידים את האש לבינונית-נמוכה ונותנים לסירופ לבעבע בעדינות כ-20 דקות. לאחר 10 דקות, הופכים את התפוזים לצידם השני כדי ששני הצדדים יקבלו זיגוג סוכר. 
6. מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר. אם לא משתמשים מיד, יש לשמור את התפוזים יחד עם הסירופ בתוך מיכל אטום במקרר.

לזיגוג הורוד:

1. בקערה קטנה, שמים את אבקת הסוכר ומיץ התפוז. טורפים במטרפה עד קבלת תערובת אחידה. אם יוצא סמיך מידי, ניתן להוסיף עוד מיץ תפוזים. אם יוצא דליל מידי, ניתן להוסיף עוד אבקת סוכר.
2. כאשר העוגה הצטננה לגמרי, שופכים את הזיגוג על פני העוגה ומורחים אותו, בעדינות ובאופן שווה, בעזרת מרית.
3. בעזרת מזלג, מוציאים את התפוזים המזוגגים מהסירופ ומנערים אותם קלות כדי להיפטר מעודפי הסירופ. מקשטים את פני העוגה בתפוזים המזוגגים.
4. נותנים לעוגה לעמוד כמה דקות כדי שהזיגוג יתייצב ואז מגישים. 
5. חשוב! אם מכינים  את קישוט התפוזים המזוגגים, מומלץ להגיש את העוגה ביום ההכנה. לאחר יום, הנוזלים של התפוזים מתחילים להרטיב את הזיגוג הורוד והוא נראה פחות יפה. אם עושים רק את הזיגוג הורוד, ללא התפוזים, העוגה תשמר לכם 2-3 ימים בטמפרטורת החדר, בכלי אטום. ניתן גם לשמור יותר זמן במקרר אבל מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר.

הערות:

• הזיגוג הורוד והתפוזים המזוגגים הם בשביל היופי והרושם ולכן ניתן בקלות לוותר עליהם ואז נשארתם עם עוגה בחושה טעימה וקלה מאוד להכנה. עם זאת, הם ממש לא מסובכים להכנה ועושים "וואו" גדול, אז אני כן ממליצה לעשות את האקסטרה מאמץ ולהכין גם אותם.
• אם רוצים עוגה לימונית ולא עוגת הדרים, ניתן לוותר על גרידת התפוז ומיץ התפוזים ולהוסיף במקומם עוד גרידת לימון ועוד מיץ לימון. גם בזיגוג ניתן לוותר על מיץ התפוז ולשים במקומו אותה כמות של מיץ לימון. במקרה זה הזיגוג יהיה לבן ולא ורוד כמובן...
• אני הכנתי את העוגה בתבנית עגולה אבל אפשר להכין גם באינגליש קייק או אפילו בתבנית שקעים כמאפינס (ואז לשים פרוסת תפוז מזוגגת אחת על כל מאפין...וואו זה יצא מהמם! עכשיו אני מצטערת שלא עשיתי את זה בעצמי...)
• אפשר בכלל להשתמש בזיגוג הורוד הזה לכל מיני דברים – ציפוי לקאפקייקס, לעוגיות ועוד. זה ממש ילהיב ילדים (יותר נכון ילדות) וזה ללא צבע מאכל!!!

גרסא להדפסה