יום שני, 10 במרץ 2014

הביצה שהתחפשה

לא יודעת מה אתכם, אבל פורים אצלי אף פעם לא סבב סביב התחפושת.
ברור שהתחפשתי, אבל אף פעם לא נכנסתי לטירוף סביב הנושא הזה.
תמיד היו לי תחפושות יחסית נוחות, משהו קל לתפעול, בלי יותר מידי איפור. חצי שעה של התארגנות בבוקר ויאללה לבית הספר...
אף פעם לא היתה לי שאיפה לזכות בשום תחרות תחפושות, דיי רחמתי על הילדים שהסתובבו כל היום עם תחפושת של מקרר או לוח שחמט ולא היו מסוגלים לשבת.
באמצע היום כבר הייתי מורידה את התחפושת כי מציתי את העניין. בקיצור, לא פריקית של תחפושות.

אז מה כן אהבתי בחג הזה?
מעצם העובדה שאני כותבת בלוג על אוכל, אתם יכולים לנחש שאהבתי את משלוחי המנות...
לאמא שלי היה עקרון שלמשלוח מנות לא מכניסים חטיפים מלוחים, כי הם סתם מבאסים את המשלוח ומתערבבים לא טוב עם כל המתוקים ולכן המוטיב ששלט במשלוח המנות שלי היה שוקולד, שוקולד ועוד קצת שוקולד.
מיטב השוקולדים הוכנסו בקפידה לצלחת ענקית: מקופלת, פסק זמן, קליק, אגוזי, טורטית, כיף כף, טוב טעם, נשיקולדה, מוגזם, עדשים צבעוניים...
כל מה שהיה ל"עלית" להציע באותה תקופה (תחילת שנות ה-90...), הופיע אצלי במשלוח.
תמיד הייתי מוסיפה גם ברכה מקושטת שעמלתי עליה שעות והיינו אורזות הכל בצלופן צבעוני, מדבקות וסרטים...
ואז הרגע הגדול היה מגיע! רגע ההגרלה למי אתן את משלוח המנות וממי אקבל...

כן, אני יודעת שכולם חושבים שהם היו מכינים משלוח מנות מושקע ומקבלים בתמורה משלוח מעפן, אבל אם זה היה נכון, אז כנראה שהיו בעולם רק משלוחי מנות מושקעים, לא?!
מישהו בכל זאת הכין בכל שנה משלוח מנות מעפן והמשלוח הזה היה מגיע בכל שנה, באורח פלא, דווקא אלי!
וכשאני אומרת מעפן, אני מתכוונת לצלחת קרטון בקוטר הקטן ביותר שניתן למצוא בסופר. בתוכה יושבת אוזן המן אחת שתופסת חצי צלחת (וכמובן ממולאת בפרג, כדי שבכלל לא יהיה מצב שאני אוכל אותה). לידה יושבים כמה מטבעות שוקולד שנשארו לאותו ילד/ה מחנוכה. אולי כמה קוביות שוקולד שנשארו מאיזו חפיסה פתוחה. וגולת הכותרת – שקית במבה קטנה שתוכנה פוזר מעל כל הכבודה ופירוריה הצהובים התערבבו להם עם פירורי אוזן המן וקוביות השוקולד...

מפח נפש שכזה אינו ניתן להכלה כשאת ילדה קטנה בת 6 או 7...

היתה שנה אחת שבה כמעט והתהפך מזלי...הוצאתי את פתק ההגרלה מהכובע, וראו איזה פלא, שמי כתוב, שחור על גבי לבן, על הפתק!!!
ליבי הלם בחוזקה...היתכן ששנה אחת אקבל את המשלוח שאני עצמי הכנתי? היתכן שפורים אחד בחיי לא יסתיים במפח נפש?

לא, לא...רק אגדות מסתיימות בצורה שכזאת.
במציאות המרה, ראתה המחנכת שהגרלתי את עצמי והתעקשה שאוציא מהכובע פתק אחר...
ושוב, כפי שההסטוריה אוהבת לחזור על עצמה, סיימתי את אותו פורים עם משלוח מנות מעפן...

סיפור זה, ידידיי, לא סופר לכם כך סתם. כמו בכל סיפור טוב, חייב להיות בו מוסר השכל.
המסר בסיפורי מופנה אליכם, ההורים שבקהל.
בבואכם השנה להכין עם ילדיכם את משלוח המנות, הזכרו בילדה הקטנה מהסיפור ושאלו את עצמכם:
האם אני רוצה להיות אחראי לעגמת נפש שתזכר לדראון עולם? האם השקעה של חצי שעה נוספת תוכל להפוך את משלוח המנות של ילדי ממעפן למושקע?

ואם ברצונכם להכין משלוח מנות יפה ומכובד, אך אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, קבלו מספר כללי "עשה ואל תעשה" במשלוח המנות:

אל תעשה:
הגודל כן קובע : משלוח מנות בכובע של ליצן אמנם מתאים לאווירת החג, אך אין מקום להכניס בו דבר. מוטב מגש חד-פעמי גדול ויפה...(כלל זה תופס, אגב, גם לשאר סוגי הכובעים אז אם חשבתם על כובע קאובוי, רדו מזה...)

לא לפרג: לא מכירה הרבה אנשים שאוהבים פרג, על אחת כמה וכמה, ילדים שאוהבים פרג...יש היום מבחר עצום של אזני המן במבחר מילויים מעולים ומקוריים. לכו עליהם...

ארוז זה לא בזבוז: ממתקים נמכרים בתוך אריזה. יש לזה סיבה! זה אסתטי, הגייני ושומר על טריות המוצר. אין שום סיבה שבעולם לפתוח את האריזה ולפזר את הממתקים ברחבי הצלחת. הצלחת הופכת מלאה בפירורים, זה נראה רע ולא טעים! נכון, אריזות תופסות יותר מקום ולכן תקנו צלחת גדולה!

עסקי אוויר: מכירים את זה שאתם קונים שקית תפוצ'יפס, למשל, פותחים אותה ומגלים שחצי ממנה מלא באוויר? תעשו טובה ואל תקנו אריזות כאלה למשלוח המנות שלכם. השקית תופסת את כל נפח הצלחת ולא משאירה מקום לדברים אחרים ואתם לא רוצים לתת אוויר במתנה, נכון?

ניצול שאריות: כבר אמרתי בעבר שאני בעד ניצול שאריות, אבל לא כשזה מגיע למשלוח מנות. זה לא כיף לקבל במשלוח משהו שברור לכולם שבעליו לא היה מעוניין בו ולכן העביר אותו הלאה. אל תתנו ממתקים לא טעימים שנשארו לכם ממשלוח המנות שקבלתם בעבודה, לא רעשנים מפלסטיק שקבלתם במתנה מהסופר ולא שוקולד פג תוקף שיושב לכם בארון מפורים שעבר...

עשה:
עשו זאת בעצמכם: תמיד כיף לקבל משהו שמישהו טרח לעשות במיוחד עבורכם. לא משנה אם זה מאפה שאפיתם לבד, ברכה מקושטת, מסיכה שהילד שלכם קישט בעצמו...העיקר שזה משהו שהשקעתם בו קצת עבודה ומחשבה. גם אם הילד שיקבל לא ידע להעריך את זה, ההורים שלו ידעו...

מה שאהוב עליך, עשה לחברך: חשבו עם הילד שלכם מה הוא היה שמח לקבל במשלוח המנות שלו והכניסו את מה שאמר למשלוח שהוא נותן. אם הילד שלכם אוהב משהו, סיכוי סביר שגם ילדים אחרים יאהבו...

בריא עושה אותי חולה: טרנד הבריאות לא פסח על משפחות רבות בארץ. הורים רבים מסבים את החטיפים של ילדיהם לחטיפים בריאים ואין שום רע בכך. אבל! רוב הילדים (אם לא כולם) עדיין יעדיפו שוקולד, ממתקים וחטיפים מתועשים על פני עוגת קישואים, שוקולד תמרים ואזני המן טבעוניות מקשיו. אנא שמרו את הבריאות לבית וצ'פרו ילדים של אחרים בממתקים אמיתיים.

השמחה שבנתינה: מרוב חומריות ועיסוק בכמויות מסחריות של מתוקים, שכחנו לרגע את המסר האמיתי שבמשלוח המנות. בעיני, מה שיפה במנהג הזה הוא הנתינה למישהו אחר. נכון שבתור ילדה התבאסתי כשקבלתי משלוח מנות לא מושקע, אבל זה לא מנע ממני להשקיע שנה אחרי שנה במשלוח המנות הבא. אבא שלי תמיד אמר לי "לעולם אל תעשי דברים מתוך ציפייה לתמורה", אז למדו את ילדיכם את השמחה שבנתינה מכל הלב. 

ולפני סיום, מילה על המתכון...
רציתי לתת מתכון שיוכל להכנס למשלוח המנות שלכם. באוזני המן כבר לא נותר מה לחדש. כל מילוי אפשרי, מלוח ומתוק כבר הומצא ונעשה, ולכן חפשתי משהו אחר...
ואז קראתי את הפוסט הבא על קונדיטורית בפריז שמכינה עוגיות עם ביצי שוקולד קטנות של "קינדר".
זה הזכיר לי את הסיפור המתוק על "הביצה שהתחפשה" ולכן, ברוח החג, החלטתי לחפש את הביצה שלי לביצת שוקולד ולתת לכם מתכון לעוגיות, שלדעתי, ישמחו כל ילד (וגם מבוגר).

מאחלת לכם אורה ושמחה וששון ויקר...



עוגיות ביצי קינדר


חומרים ל-18 עוגיות:
1/8 1 כוסות קמח (157 גר')
1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
120 גר' חמאה, בטמפ' החדר
1/4 כוס סוכר לבן
1/2 כוס דחוסה סוכר דמררה (חום בהיר)
1/2 כפית מלח (זה נשמע הרבה, אבל זה מאזן את המתיקות)
1/2 כפית תמצית וניל
1 ביצה גדולה
54 ביצי קינדר קטנות (324 גר' סה"כ) – שימו לב שלא מדובר בביצי ההפתעה הגדולות של קינדר, אלא ביצים שנקראות  Kinder Schoko- Bons.
ניתן להשיג אותן כמעט בכל סופר באזור הממתקים, באריזות של 125 גר'. 3 חבילות יספיקו לכם לכל כמות העוגיות (על כל עוגיה יש 3 ביצי שוקולד) ואת הביצים שישארו לכם ספייר, תוכלו לצרף למשלוח המנות או לאכול בעצמכם (:

הכנה:
  1. מחממים תנור לחום בינוני - 180 מעלות. מרפדים בנייר אפיה 2 תבניות תנור.
  2. בקערה קטנה, מערבבים את הקמח ואבקת הסודה לשתיה. מניחים בצד.
  3. בקערת המיקסר, שמים את החמאה ושני סוגי הסוכר. מערבלים בעזרת וו הגיטרה, במהירות בינונית עד שהתערובת הופכת בהירה וקרמית.
  4. מנמיכים את מהירות המיקסר, מוסיפים מלח, תמצית וניל וביצה. טורפים יחד כדקה, עד שהחומרים נטמעים היטב.
  5. מוסיפים את תערובת הקמח. טורפים רק עד איחוד (לא יותר מידי).
  6. לוקחים כף מהבצק ויוצרים ממנה כדור. ממשיכים כך עם כל העיסה (אני עשיתי זאת באמצעות כף קפיצית המתאימה לעוגיות, אבל בהחלט אפשר להשתמש בכף רגילה).
  7. מניחים בתבניות התנור במרווח גדול מאוד בין עוגיה אחת לשניה, לפחות 10 ס"מ רווח (אני יודעת שזה הרבה אבל העוגיות מתפשטות מאוד באפייה ואם אתם לא רוצים שהן יתחברו אחת לשניה, חייבים ליצור רווח גדול ביניהן). אם יש לכם כוח לחכות, שימו את התבניות לחצי שעה לפחות במקרר. זה אמור לגרום להם להתפשט פחות בתנור. אני אומרת "אמור" כי הטריק הזה מעולם לא הצליח לי בעוגיות שוקולד צ'יפס. הכי טוב זה פשוט לשמור על רווחים גדולים בין העוגיות...
  8. חשוב! לפני שאתם מכניסים את העוגיות לתנור, חלצו את ביצי השוקולד מעטיפותיהן ושימו את הביצים בקערה בצד. זה שלב חשוב כי כשהעוגיות יוצאות מהתנור, צריך לשים עליהן מייד את ביצי השוקולד, אחרת העוגיות יתקשו והביצים לא ידבקו.
  9. מכניסים תבנית אחת לתנור ואופים כ-8-10 דקות, עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בקצוות אבל עדיין רכות מאוד למגע.
  10. מוציאים מהתנור ומייד מניחים על כל עוגיה 3 ביצי שוקולד. לחצו בעדינות רבה על כל ביצה כדי "להדביק" אותה טוב יותר אל העוגיה. חום העוגיה ממיס מעט את הביצים וזה מה שגורם להן להידבק לבצק. אתם צריכים לעבוד מהר כי העוגיות מתקשות מהר.
  11. נותנים לעוגיות להצטנן על התבנית כ-2 דקות ואז מעבירים בזהירות לרשת צינון.
  12. מכניסים את התבנית השניה לתנור ואופים באותו אופן.
  13. שומרים את העוגיות במיכל אטום, בשכבה אחת! חשוב לא לשים אותן אחת על השניה כי ביצי השוקולד נשארות מעט רכות. העוגיות ישמרו כשבוע.
הערות:
  • אם לא בא לכם לקנות כזאת כמות גדולה של ביצי שוקולד, אתם יכולים לקנות חבילה אחת או שתיים ועל העוגיות שישארו ללא ביצי שוקולד, לפזר לאחר האפייה שוקולד צ'יפס.
  • אפשר לעשות עוגיות קטנות יותר ולשים רק ביצת שוקולד אחת על כל עוגיה.
  • אם אתם שמים את העוגיות במשלוח מנות, הזהרו לא לשים עליהן ממתקים אחרים כי ביצי השוקולד ימעכו. 

גרסא להדפסה















4 תגובות:

  1. גיל-גיל,
    אמיתי, משעשע ומרענן!
    הזדהיתי עם התוכן, ולא רק בתור ״אמא של״, אלא בתור אליה הילדה.......
    את העוגיות עדיין לא הכנתי,
    אין ספק שאכינן!
    חג שמח לכולכם,
    נשיקות לאביגיל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אליה היקרה, אם הייתי מקבלת משלוח מנות ממך, הייתי מאושרת (:
      חג שמח לכולכם!

      מחק
  2. כמה נכון ומדוייק וכמה נכנס עמוק לנשמה....ותיקון קל ומשמעותי לאמירת האבא:
    לעולם אל תצפו לתמורה בגין עשייה אלא אם מדובר במקום העבודה

    השבמחק
  3. בתור אמא של אני יכולה להעיד שהתיאור של גילי על משלוחי המנות הוא ממש מדוייק. אני לא יכולה לשכוח את הפנים המאוכזבים של גילי בכל פורים, כשהגיעה עם צלחת הפלסטיק המכוערת, שעליה זרוקים בערבוביה אוזן המן מתקופת האבן, קצת בייגלך ובמבה ואולי גם סוכריית טופי פירות (איכס). לא רק שהצלחת הזו שיקפה חוסר חשק להתאמץ, אלא גם, אם יורשה לי לומר, קמצנות מופלגת.
    וזה מזכיר לי, שלפני הרבה שנים חברת ועד אחוזת תזזית אצלנו בעבודה,החליטה על חלוקת משלוח מנות. כמובן שהכנתי משלוח לתפארת, עם כל הממתקים הראויים (יש חנות ממתקים נהדרת בנחלת בנימין פינת לוינסקי), והמשלוח הגיע למנהל המחלקה השמן מאד, שכל ממתק כזה היה רעל טהור עבורו. אין לי מושג אם הוא אכל אותו או חילק לאחרים, לא קבלתי תגובה.

    השבמחק