דו-קיום קולינרי

כשהייתי בגן חובה, הגן שלי היה בקשר עם גן ילדים מטייבה.

אנחנו הגענו לביקור אצלם בטייבה והם באו לביקור אצלנו בתל-אביב.

אני זוכרת שלקראת הביקורים, למדנו שירים ששילבו ערבית ועברית והיינו מלאי התרגשות לקראת בואם אלינו ולקראת בואנו אליהם.

מהביקורים עצמם אני לא זוכרת הרבה, בכל זאת הייתי בת ארבע או חמש, אבל הם זכורים לי כחוויה חיובית, שונה ומרגשת.

ולמה אני מספרת לכם את זה עכשיו?

כי התקופה האחרונה, על שלל ארועיה הקשים, גרמה לי לחשוב כמה הדברים השתנו מאז אותם ימים.  

האפשרות שבתי תבקר היום בגן ילדים בטייבה או בכל ישוב ערבי אחר, נראית כה תלושה מהמציאות ובלתי מושגת...

רמות השנאה והאלימות בין יהודים לערבים (כולל ערבים ישראלים), הגיעו לשיאים שליליים חדשים

ולי זה רק גרם לחשוב על אותם ילדי גן מתל-אביב ומטייבה, שלא ידעו כלום על סכסוך או טרור או גזענות ורק שרו אחד לשני "מעה סלמה" ו"שלום עליכם".

אל דאגה, זה לא הולך להיות פוסט פוליטי. זה בלוג בישול וכזה גם ישאר.

אבל חשבתי שיהיה נחמד וקצת אופטימי, לעשות מחווה קטנה לדו-קיום הזה.

אם לא בין אנשים, אז לפחות בצלחת...

החלטתי לקחת את אחד המאכלים הכי ישראלים שיש (וגם אחד האהובים עלי במיוחד) - פתיתים

ולשלב אותו עם שני מאכלים ערבים אהובים עלי במיוחד - מג'דרה וכרובית בטחינה.

אמנם כבר נעשו מג'דרות בכל כך הרבה גרסאות - עם אורז, עם בורגול, עם פריקה, עם פתיתים.

עם עדשים ירוקות, כתומות או שחורות.

עם כרובית, בלי בכרובית...

בקיצור - הכל כבר נעשה, אבל זאת הגרסה הפרטית שלי והיא לא מבוססת על מתכון ספציפי, אלא פשוט מהראש.

בסוף יצאה מנה משביעה, בריאה, פשוטה להכנה, מתאימה גם לצמחונים וגם לטבעונים ובעיקר, כל כך טעימה, שיכולתי לאכול את כל הסיר בעצמי (ובקושי התאפקתי לא לעשות זאת...)

הלוואי שהחיים היו פשוטים כמו בישול...

מג'דרה פתיתים ועדשים שחורות עם כרובית בטחינה

חומרים לכ-6 מנות:

למג'דרה:

1/2 כוס עדשים שחורות, שטופות ומסוננות

1/4 כפית כורכום

1/4 כפית כמון

1/4 כפית מלח

2 כוסות פתיתים  (אני השתמשתי ב"פתיתים פלוס ירקות" של אסם, אבל כל סוג אחר יתאים)

4 כפות שמן, רגיל או זית

4 בצלים בינוניים, קלופים ופרוסים לרצועות דקות

מלח ופלפל שחור

לכרובית:

1 כרובית בינונית, מפורקת לפרחים קטנים

כ-1/3 כוס שמן זית

1 כף סוכר (כן! לא תאמינו כמה זה מוסיף...)

מלח ופלפל שחור

לטחינה:

1 כוס טחינה גולמית

3-4 שיני שום כתושות

1/4 כוס מיץ לימון, סחוט טרי

1/2 כוס מים קרים

מלח

הכנה:

מג'דרה:

1. עדשים: מבשלים את העדשים בסיר בינוני עם הרבה מים, במשך 25-30 דק'. בתום הבישול, העדשים צריכות להיות נגיסות ולא רכות מידי. מסננים ממי הבישול ומתבלים בכורכום, כמון ומלח. שומרים בצד.
2. פתיתים: מכינים את הפתיתים ע"פ הוראות היצרן שעל האריזה. 
3. בצל מטוגן: מחממים 4 כפות שמן במחבת. מטגנים את רצועות הבצל, עד שמתרככות מאוד ונעשות שחומות (להיזהר לא לשרוף). לקראת תום הטיגון, מוסיפים מעט מלח לבצל המטוגן.
4. מערבבים את העדשים והבצל המטוגן עם הפתיתים.

כרובית בטחינה:

לכרובית:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה. 
2. שמים את פרחי הכרובית בקערה גדולה עם השמן, הסוכר והמלח. מערבבים היטב עד שכל פרחי הכרובית מצופים בשמן (מוסיפים עוד שמן במידת הצורך).
3. מעבירים את פרחי הכרובית לתבנית האפייה ומפזרים על התבנית בשכבה אחת אחידה. אופים כ-30-40 דק', עד שהכרובית מתרככת ומזהיבה בקצוות. 
4. מוציאים מהתנור ומצננים לטמפ' החדר.

לטחינה:

1. מערבבים בקערה את הטחינה הגולמית, השום, מיץ הלימון והמים הקרים, עד קבלת טחינה בסמיכות הרצויה. מוסיפים מלח ע"פ הטעם.
2. יוצקים את הטחינה על הכרובית ומערבבים.
3. מגישים את הכרובית בטחינה על תלולית נדיבה של מג'דרה.

הערות:

• אם רוצים מנה ללא גלוטן, ממירים את הפתיתים באורז. 
• השתמשתי ב"פתיתים פלוס ירקות" של אסם, כי אהבתי את צבעם, בהשוואה לפתיתים הרגילים והחיוורים. כך יוצאת מנה צבעונית יותר. בטעם, אין הבדל רב מהפתיתים הרגילים.
• השתמשתי בעדשים שחורות מכמה סיבות. 1. הן לא דורשות השרייה ומהירות יחסית לבישול. 2. שומרות על צורתן לאחר הבישול. 3. קלות יותר לעיכול, בהשוואה לירוקות והכתומות. 4. דומות בצורתן ובגודלן לפתיתים ויוצרות ניגוד צבעים יפה בין צבען הכהה לצבעם הבהיר של הפתיתים. אם זה לא שכנע אתכם, אפשר כמובן להשתמש גם בעדשים ירוקות או כתומות.
• טמפרטורת הגשה: במנה הזאת, אפשר "לשחק" עם טמפרטורת ההגשה של המרכיבים, ע"פ טעמכם. למשל: להגיש את המג'דרה חמה אבל את הכרובית בטחינה בטמפ' החדר / מג'דרה + כרובית בטחינה בטמפ' החדר / מג'דרה וכרובית חמות, אבל טחינה קרה או בטמפ' החדר וכו'...

גרסה להדפסה