יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

סליחות

"השמיים משתנים 
לעיני החקלאים 
השכנים מתכוננים 
לימים הנוראים

מישהו חושב עליך 
ורושם את מעשיך..."

השורות הללו נלקחו מאחד השירים היפים של רחל שפירא – "שיר תשרי"
(קישור בסוף הפוסט לביצוע המקסים של חוה אלברשטיין).

"הימים הנוראים". צמד המילים הזה תמיד עורר בי תחושה של יראת כבוד מהולה באימה קלה.
הימים האלו אמורים להיות ימים של חשבון נפש ובקשת סליחה וכפרה בנושאים שבין אדם לחברו
והם מסתיימים ביום הכיפורים - יום סליחה וכפרה על חטאים שבין אדם למקום (מתוך הספרייה הוירטואלית של מט"ח).

בשלוש הדתות הגדולות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, ובוודאי גם בדתות אחרות, יש מקום מרכזי לנושא של בקשת מחילה וכפרת עוונות.
כמובן ששלוש הדתות מנסות למנוע את ביצוע החטאים מלכתחילה, באמצעי הפחדה שונים, הקשורים לגורלנו בעולם הבא.
עם זאת, כולן מבינות שבני האדם חלשים מידי מכדי לא לבצע חטאים כלל ולכן מאפשרות טקסים שונים, בהם מביע האדם חרטה על מעשיו ומבקש מהאל מחילה.

ביהדות, הציווי המרכזי ביום הכיפורים הוא כמובן הצום, שנועד ל"עינוי הנפש" וטיהור מחטאי השנה החולפת.
אמנם אינני נוהגת לצום ביום הכיפורים, אך יש בעיני משהו יפה במנהג הזה, המאפשר לעשות סוג של Restart ולפתוח דף חדש לשנה הבאה.
במקום לצום, אני נוהגת לחשוב על השנה שעברה עלי ולעשות סוג של "חשבון נפש", לגבי מה אוכל לעשות טוב יותר בשנה הקרובה.
אז הנה כמה החלטות שלי לקראת השנה החדשה. 
מכיוון שזהו בלוג בישול, אתמקד, ברשותכם, בהחלטות מתחום המזון.

החלטות לשנה החדשה:

·         לאכול בריא יותר: פחות פחמימות, יותר ירקות וקטניות. לאכול בכל ערב סלט (זה לוקח דקה לחתוך ובכל זאת אני מתעצלת...) לאכול רק משהו מתוק אחד ביום (טוב, בסופ"ש מותר קצת יותר).
·         להפחית בצריכת בשר: כבר כתבתי בבלוג על הרהורי לגבי טבעונותאני מודה שאני ממש לא שם (וגם לא בטוחה שאי פעם אהיה), אבל להפחית בצריכת בשר אני בהחלט רוצה. זה גם לא אמור להיות קשה במיוחד, לאור העובדה שאני ממילא לא משתגעת על בשר. הבעיה שהפחתת בשר, מעלה אצלי אוטומטית את צריכת הפחמימות ובכך אני סותרת את ההחלטה מהסעיף הקודם. מקווה שהשנה אצליח לקיים את שתי ההחלטות, מבלי שיפגעו אחת בשניה. 
·         להמשיך לפתח את הבלוג: השנה הזו היתה השנה בה התחלתי לכתוב את הבלוג ועד כה, נראה לי שעמדתי לא רע בהתחייבות שלקחתי על עצמי. עם זאת, השנה הנוכחית עומדת להיות מאתגרת יותר, בהתחשב בעובדה שעומד להצטרף למשפחתנו תינוק חדש. אני רוצה ומקווה מאוד שאצליך לתחזק את הבלוג ואף לפתח אותו יותר, למרות השינוי הדרסטי בחיי. מקווה שאם קצב פרסום הפוסטים יפחת, תקבלו זאת בהבנה. 
·         להוריד את המשקל העודף מההיריון: מההיריון הראשון שלי אני זוכרת שאין דבר מתסכל יותר מלגלות שאת לא נכנסת לבגדים שלך אחרי שילדת. כמה שבועות אחרי הלידה, ניסיתי, לתומי, ללבוש מכנסיים שהיו רופפים עלי לפני ההיריון וגיליתי, לחרדתי, שהם בקושי עולים לי על הירך...אני שמחה לבשר שכמה חודשים אחר כך הם כבר עלו עלי שוב, אבל זו היתה בהחלט Wake Up Call רצינית. הפעם, אני אמורה ללדת בחורף של גרמניה. מיותר לציין שלצאת מהבית במזג האוויר פה בחורף ועוד עם תינוק קטן, זה עסק דיי מאתגר. לעומת זאת, לשבת בבית ולטחון אוכל, זו אופציה הרבה יותר זמינה ומנחמת. מקווה מאוד שאצליח לעמוד בהחלטתי ושאוכל לדווח לכם באותו תאריך שנה הבאה, שחזרתי שמשקלי המקורי.
ולסיום -
כאמור, בלצום אני לא ממש מאמינה, אבל בלהגיד סליחה אני כן.
אז לכל מי שפגעתי בו השנה, אני שולחת את סליחתי הכנה מעומק הלב.
אני באמת משתדלת לא לפגוע, כך שאם עשיתי זאת, תהיו בטוחים שזה לא היה בכוונה.

ובשם כוונותי הטובות, אני מצרפת מתכון לעוגת גזר בחושה, רכה ועסיסית, בתוספת מבורכת של שוקולד לבן ואגוזי מלך (וגם גרידת תפוז, אם רוצים). 
למי שצם, העוגה הזו תהיה אחלה דרך לשבור את הצום. למי שלא - סתם עוגה מעולה ליום חג או חול.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו!

ולסיום סיומת - 
כפי שהבטחתי, השיר היפה "שיר תשרי", בביצוע של חוה אלברשטיין, האחת והיחידה.
(זה מתחיל בפתיחה של חנה מרון, אז אם אתם רוצים רק את השיר, התחילו לצפות מ-1.35 דק')


עוגת גזר עם שוקולד לבן ואגוזי מלך

מבוסס על מתכון מקורס הקונדיטוריה שעשיתי ב"אסטלה"עם שינויים ותוספות שלי

חומרים לעוגה אחת בתבנית אינגליש באורך 25 ס"מ:
2 ביצים M
150 גר' סוכר (קצת פחות מ-3/4 כוס)
100 גר' שמן (קצת פחות מ-2/3 כוס)
100 גר' קמח (3/4 כוס)
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית קינמון טחון
140 גר' גזר מגורר גס (כ-2 גזרים בינוניים)
50 גר' שוקולד לבן, קצוץ לקוביות קטנות
50 גר' אגוזי מלך, קצוצים גס
גרידה מ-1/2 תפוז (אופציונאלי)

הכנה:
  1. מגררים את הגזר גס, על פומפיה (אפשר גם במעבד מזון עם דיסקית הגירור, אבל לדעתי, בשביל שני גזרים, חבל על הטרחה שבשטיפה). 
  2. קוצצים את השוקולד הלבן ואת אגוזי המלך ומגרדים את גרידת התפוז.
  3. מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים את התבנית (אפשר גם לעשות בתבנית חד פעמית ואז אין צורך בשימון). 
  4. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים יחד את הביצים והסוכר במשך כמה דקות במהירות גבוהה, עד שהתערובת הופכת בהירה מאוד ותפוחה.
  5. מוסיפים בזילוף איטי, תוך כדי ערבול, את השמן ומערבלים עד שמתאחד בתערובת.
  6. מנפים את הקמח ואבקת האפייה אל התערובת, מוסיפים את הקינמון. מוסיפים את הגזר המגורר, השוקולד הלבן הקצוץ, האגוזים הקצוצים וגרידת התפוז ומערבבים רק עד איחוד (אפשר לערבב בעזרת המיקסר, על מהירות נמוכה, או ידנית בעזרת כף או מרית). 
  7. מעבירים לתבנית ואופים כ-40-45 דק', עד שקיסם שמוחדר למרכז העוגה יוצא יבש, עם פירורים לחים. מוציאים מהתנור ומצננים לטמפ' החדר. 
  8. העוגה נשמרת, עטופה היטב, בטמפ' החדר במשך 3-4 ימים. אפשר גם לשמור במקרר ואז תשמר כשבוע. ניתן גם להקפיא. 
הערות:
  • רוצים גרסה פרווה (וגם בריאה יותר)? החליפו את השוקולד הלבן בצימוקים או באוכמניות מיובשות. 
  • אני מאוד אוהבת גרידת תפוז בעוגות (ובקינוחים בכלל), אבל טעם התפוז דומיננטי מאוד. אם אתם לא אוהבים, בהחלט אפשר לוותר. 
  • אפשר להחליף את אגוזי המלך בפקאן. ממליצה לא לוותר על האגוזים כי הם נותנים קראנץ' שמאוד מוסיף.

גרסה להדפסה




יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

זה לא ג'וק, זה תמר!

תקציר הפרקים הקודמים:
לפני כחודש הצטרפתי לפרויקט "כחומר ביד הבלוגר"המתנהל באתר "מנטקה".
למי שלא בעניינים, אני אסביר -
בכל חודש מוכרז חומר גלם מסוים ועל הבלוגרים המשתתפים בפרויקט להכין קינוח או מאפה עם חומר הגלם הנבחר.
בחודש שעבר החומר הנבחר היה ג'ינג'ר. החודש הוא...תמר (ו/או סילאן)!

כאשר שמעתי שמדובר בתמרים, מודה שחרדה קלה אחזה בי.
אני לא ממש אוכלת תמרים. זה לא שאני שונאת אותם. למעשה, הטעם שלהם דיי טעים לי.
יש לי בעיה עם המראה שלהם...
בואו נודה, תמר זה פרי שדומה יותר מידי לג'וק...
כן, הג'וקים החומים, הגדולים והדוחים, הנקראים "תיקנים אמריקנים", הם ללא ספק קרובי משפחה של התמרים.

זוכרים שאי שם בשנות ה-90', היה בארץ טרנד של פרוזן יוגורט?
למי שלא זוכר, או טרם נולד אז – מדובר בגלידת יוגורט שאליה היו טוחנים תוספות של פירות ו/ או מיני שוקולדים ותוספות אחרות.
אהבתי מאוד פרוזן יוגורט, אבל תמיד בדלפק התוספות, ישבו להם התמרים הקפואים ובכל פעם שמבטי היה נופל עליהם בטעות, הרצון לפרוזן יוגורט היה נעלם. 
עד כדי כך הם היו דומים לג'וקים.
ואחרי שהיו טוחנים אותם בגלידה??!!
טוב, בואו נעצור כאן לפני שאוציא לכולכם את החשק לפרוזן יוגורט, לתמרים או לחיים בכלל...

בקיצור, מה עושים עם תמרים, לאור האסוציאציות הלא-כה-נעימות שיש לי מהם?
נזכרתי שיש לי בארון ממרח תמרים, שחברה נתנה לי, כי לא היה לה בו צורך.
וואלה! ממרח תמרים זה כבר משהו שלא מזכיר ג'וקים...

התחלתי לחפש רעיונות, אבל לא מצאתי שום דבר מיוחד...
אך לעיתים, מגיעה ההשראה ממקומות בלתי צפויים.
חיפשתי, בלי קשר, מתכון לקרם ברולה ונתקלתי בבלוג יפיפה שנקרא Lady and pupsממש ממליצה לכם לבקר בו ולהזיל ריר על כל מה שהליידי מכינה...
אבל מתוך שלל המתכונים המעלפים שיש בו, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על המתכון הספציפי הזה,
למעין פרנץ' טוסט עם שכבת סוכר, אותה שורפים בתנור והיא הופכת לברולה ובפנים מילוי מושחת של האם (Ham) בתוספת מיונז יפני (שהוא, מסתבר, מתוק) וחמאה, שנמסים להם יחד עם שכבת הסוכר והופכים לפרנץ' טוסט הכי מפתה שראיתי בימי חיי.

אחרי שהאימג' הזה לא יצא לי מהראש כמה ימים, חשבתי לעצמי - למה לא לעשות לו גרסא משלי ולשלב בה את ממרח התמרים שכה חשקה נפשי להשתמש בו?
החלטתי שהמתכון המקורי של Lady and the pups הוא מושחת מידי.
מלבד העובדה שהוא "חוסם עורקים" מושלם, עקב שימוש במיונז, חמאה והאם מלא שומן, היא גם הגדילה לעשות והכניסה בכל סנדוויץ' לא פחות מ-3 פרוסות לחם, כי כידוע, האמריקאים לא ממש מודעים לביטוי Less is more, בכל הנוגע לאוכל.

אני החלטתי ששתי פרוסות לסנדוויץ' זה ממש מספיק.
כמו כן, מכיוון שמדובר באתגר קונדיטוריה, החלטתי ללכת על מילוי מתוק.
אבל הייתי חייבת לאזן את המתיקות של ממרח התמרים ושכבת הסוכר החיצונית עם משהו קצת חמצמץ.
בחרתי בגבינת עיזים, מתוך מחשבה שתאזן מצויין את כל העסק ויצאתי לדרך, לבחון אם הרעיון שלי בכלל עומד במבחן המציאות.
אז אני שמחה לדווח שהוא עומד גם עומד במבחן המציאות!

יצא סוג של פרנץ' טוסט משודרג, מתוק מאוד אבל גם קצת חמצמץ, עם שכבת סוכר מושחמת ומתפצפצת בפה. בקיצור – חגיגה!
זה אמנם עדיין מושחת למדי, אבל יש בזה תמרים וסילאן אז זה גם קצת בריא, לא?

אז אם בא לכם להכין למישהו שאתם אוהבים, בראנץ' ממש מפנק וגם דיי מהיר להכנה,
נסו את המתכון הבא ואולי תתחילו להסתכל על תמרים קצת אחרת, כפי שקרה לי...

ואם בא לכם עוד המון מתכונים מגניבים עם תמרים ו/או סילאן, הכנסו ל"כחומר ביד הבלוגר"




פרנץ' טוסט ברולה ממולא בממרח תמרים, גבינת עיזים וסילאן

בהשראת המתכון הזה, מהבלוג Lady and pups

חומרים ל-2 מנות:
4 פרוסות לחם לבן מרובע (כזה שמתאים לטוסט), או חלה
1 ביצה
1/4 כוס חלב
ממרח תמרים למריחה
גליל גבינת עיזים רכה (כמו פרומעז, או כל גבינת עיזים רכה שאתם אוהבים), חתוך לפרוסות
מעט סילאן לזילוף (לא חובה)
2 כפות חמאה, בטמפ' החדר
4 כפות סוכר דמררה (חום בהיר)

הכנה:
  1. מחממים את גריל התנור לחום גבוה.
  2. חותכים מפרוסות הלחם את ה"קשה" ומניחים בצד.
  3. בקערה שטוחה ורחבה, טורפים את הביצה, מוסיפים 1/4 כוס חלב ומערבבים. מניחים בצד.
  4. מורחים ממרח תמרים על צד אחד של כל פרוסת לחם.
  5. מרכיבים את הפרנץ' טוסט: לוקחים פרוסה אחת מרוחה בממרח תמרים. על ממרח התמרים מניחים כמה פרוסות גבינת עיזים ומסיימים בזילוף דק של סילאן. סוגרים עם פרוסת לחם נוספת (הצד עם הממרח תמרים צריך להיות כלפי מטה, כמובן). חוזרים על אותה פעולה עם הפרנץ' טוסט השני.
  6. מורחים כ-1/2 כף חמאה, באופן אחיד, על שני הצדדים החיצוניים של הפרנץ' טוסט. חוזרים על הפעולה עם הפרנץ' טוסט השני.
  7. טובלים כל פרנץ' טוסט בבלילת החלב והביצה, כ-2 שניות מכל כיוון. חשוב שכל הקצוות יהיו טבולים בבלילה (מה שישאר חשוף, ישרף בקלות בתנור).
  8. שמים את הטוסטים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
  9. מפזרים כ-2 כפיות סוכר על החלק העליון של כל פרנץ' טוסט, ליצירת שכבת סוכר דקה ואחידה. חשוב שהסוכר יכסה את פני כל הלחם, כולל הקצוות (לא נורא אם נשפך קצת סוכר על נייר האפייה).
  10. שמים את התבנית כ-2 שלבים מתחת לגריל התנור ואופים עד שהסוכר משחים ומתקרמל (לי לקח כ- 7 דק', אבל זה כמובן תלוי בתנור שלכם).
  11. כאשר צד אחד של הטוסט מוכן, מוציאים את התבנית מהתנור ונותנים לסוכר להתקשות במשך כמה שניות. אז הופכים בעזרת מרית, את הטוסטים לצידם השני, מפזרים שוב סוכר ואופים שוב עד שמתקרמל (לי זה לקח כ-4 דק').
  12. מוציאים מהתנור, מצננים מעט, חותכים לשני משולשים ומגישים.
  13. אם יש לכם ברנר, אפשר להשתמש בו לתיקון חלקים שלא השחימו היטב.
הערות:
  • משאריות הביצה והחלב שנשארו, אפשר להכין לחם מטוגן רגיל ולטגן במחבת או פשוט להכין חביתה.
  • לגרסה פחות מתוקה, מומלץ לטגן עד השחמה בצל סגול, חתוך לרצועות (אפשר להוסיף קצת סילאן אם רוצים לשמור על מוטיב התמרים) ולהוסיף לפרנץ' טוסט, לפני שלב הטבילה בביצה. הבצל המטוגן הולך מצוין עם גבינת העיזים והתמרים ומאזן היטב את המתיקות. 
  • אל תוותרו על גבינת עיזים במתכון. בגבינות עיזים יש חמיצות שמאזנת את המתיקות של התמרים והסוכר. גבינה מחלב פרה לא תתן מספיק "קונטרה" למתיקות.
  • אפשר (אבל חבל), לוותר על שכבת הסוכר ולטגן את הטוסטים במחבת עם קצת שמן וחמאה כמו בפרנץ' טוסט רגיל. אם עושים זאת, ניתן לוותר על מריחת החמאה על הטוסטים. 
  • כמובן שהפרנץ' טוסט הינו במיטבו ברגע ההכנה. עם זאת, בזמן הצילומים, נשארתי עם טוסט עודף ומכיוון שלאכול יותר מאחד כזה זה ממש פלילי, שמרתי אותו במקרר וחיממתי למחרת בטוסט אובן. מה אומר לכם, יצא מצוין! 

גרסה להדפסה





יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

שנה חדשה במטבח

מכיוון שראש השנה, הבא עלינו לטובה, הוא אחד החגים האהובים עלי ביותר (אם לא ה-), החלטתי לפרסם פוסט קצת אחר.
אז לא יהיה כאן הפעם מתכון לראש של דג (אגב, זה גם לא יקרה בעתיד. לעולם!), גם לא תבשיל עם רימונים או איזו עוגת דבש טובה (יש בכלל דבר כזה?!)

הפעם, אני רוצה לשתף אתכם בכמה מכלי המטבח שאיתם אני הכי אוהבת לעבוד.
הכלים הללו נבחרו בקפידה, מתוך שלל כלי המטבח הממלאים את ארונותי ומגירותי.
ניסיתי לקחת באמת את הכלים השימושיים ביותר אצלי. כאלו שהמטבח שלי אינו שלם בלעדיהם וכולם כבר די שחוקים מרוב שימוש.
מכיוון שאני מאוד אוהבת לאפות ולהכין קינוחים, רובם משמשים בעיקר בתחום הזה, אבל לא רק.
מקווה מאוד שתפיקו מהם תועלת וכאמור, ראש השנה מתקרב, אז אולי זה גם יתן לכם כמה רעיונות מה להביא או לבקש כמתנה לחג...
אז בואו נצא לדרך ושתהיה לכולכם שנה מאושרת ומלאה טעם טוב...

הערה לפני שמתחילים -
על כל מוצר, נתתי הסבר למה לקנות וכמה הוא עולה.
טווח המחירים הוא כמובן רחב ביותר ומשתנה מחנות לחנות ואפילו מעיר לעיר.
המחירים שציינתי, נלקחו מאתרים שונים (מכיוון שאני לא נמצאת בארץ ולכן לא יכולה לבדוק בחנויות) ולכן התייחסו אליהם בעירבון מוגבל ולא כערך אבסולוטי.
בדרך כלל, דווקא החנויות הזולות יותר, הן אלו שלא מתחזקות אתר אינטרנט (ממליצה בחום על נסיעה לאזור שוק לוינסקי בת"א ושיטוט בחנויות הקטנות לכלי בית ובישול).
אז אם אתם רוצים להיות צרכנים נבונים, עשו השוואת מחירים לפני שאתם קונים.


למה לקנות?
אולי זה נשמע בנאלי למי שכבר משתמש בכוסות וכפיות מדידה, אבל תתפלאו לשמוע שהרבה אנשים לא עושים את זה.
אז אם אתם שואלים אותי, אי אפשר (או יותר נכון, ממש לא מומלץ), לאפות בלי להשתמש בכוסות וכפיות מדידה, אלא אם אתם ממש מדוייקים ומודדים הכל במשקל דיגיטלי (על כך בהמשך).
אבל בואו נהיה ריאלים, במטבח הביתי זה דיי מנג'ס לעבוד רק עם משקל והרבה יותר נוח לעבוד במידות של כוסות וכפיות. 
אבל אם כבר זנחתם את המשקל, זה לא אומר שאתם צריכים להפסיק להיות מדוייקים.
קונדיטוריה היא עסק מדוייק ומוקפד, בניגוד לבישול בו ניתן לאלתר יותר ולעשות ניסויים.
כוסות וכפיות מדידה מבוססות על מידות אוניברסאליות (פחות או יותר...בגלל צורות המדידה השונות בעולם, יש גם ביניהן שוני, אך למטבח הביתי הוא לא כל כך ישנה, אז נתעלם מזה ברשותכם)
ולכן אם כתוב במתכון לשים 1 כוס או 2 כפיות ממשהו, תוכלו לדעת שמדובר באותה מידה שיש לכם בכוס או בכפית שלכם.

מה לקנות?
יש אינספור סוגים של כוסות וכפיות מדידה, במידות ומחומרים שונים, כגון: פלסטיק, נירוסטה, סיליקון, קרמיקה ועוד...
אני עובדת עם כלים מפלסטיק וגם מנירוסטה ואין לי העדפה לאחד מהשניים.
אני פחות אוהבת סיליקון במקרה הזה, כי יש לו נטייה להשאר שמנוני, גם אחרי השטיפה.
כלים מקרמיקה הם אמנם יפים, אך נשברים בקלות (אני הזמנתי סט כוסות מדידה מקרמיקה ואחת הכוסות לא שרדה את המשלוח...)

בכל מקרה, לא משנה באיזה חומר תבחרו, וודאו שיש בסט שלכם מגוון רב של מידות.
אל תסתפקו בסט בסיסי שמכיל רק 1 כוס, 3/4, 1/2 ו-1/4 וכנ"ל גם בכפיות.
השתדלו למצוא סט שמכיל מידות פחות שכיחות כמו 1/8, 1/3 ו-2/3.
תתפלאו לשמוע שיש לא מעט מתכונים המכילים מידות כאלה וזה מאוד נחמד כשיש כבר כלי מדידה בגודל המתאים, במקום להתחיל לאלתר.

לגבי כוסות מדידה - יש לי סט של כוסות פלסטיק, מהחנות המדהימהZabar’s  בניו-יורק (חנות כלים ומעדניה ותיקה מאוד ב-Upper West Side . אל תחמיצו אותה בשום אופן, אם אתם באזור).
המיוחד בסט הזה הוא שבכל כוס מדידה, יש פס פנימי שמסמן את מחצית הכוס (ראו תמונה).
כך שאם למשל, אני רוצה 1/8 כוס של משהו (מידה שאינה נפוצה, בדרך כלל, בכוסות מדידה), אני פשוט יכולה לקחת את 1/4 הכוס ולמלא רק חצי ממנה.
בעיני זה מעולה ואני משתמשת בזה המון, אז אם אתם מצליחים להשיג סט מסוג זה, מה טוב!




כמה עולה?
באתר של Mr. Cake:
כוסות מדידה- סט בסיסי מנירוסטה של 1, 1/2, 3/4 ו-1/4 כוס, עולה 45 ש"ח. 
כפיות מדידה- סט בסיסי מנירוסטה של 1 כף, 1 כפית, 1/2 כפית ו-1/4 כפית, עולה 29 ש"ח.
ב-Kitchen Works (חנות מהממת, אך יקרה, ברח' נחלת בנימין בת"א), תוכלו למצוא סטים עם מגוון רחב יותר של מידות, אך המחירים גבוהים בהרבה.


למה לקנות?
נכון שהסברתי בסעיף הקודם, למה נוח לעבוד במטבח הביתי עם מידות נפח (כוסות וכפיות מדידה), אבל מה לעשות, לא תמיד אפשר או כדאי.
יש מתכונים בהן ניתנות המידות רק ביחידות משקל ולא בנפח.
לעיתים, הכמות גדולה מידי בשביל למדוד בנפח. לדוגמא: לא נתחיל למדוד 1.5 ק"ג קמח בכוסות מדידה.
לעיתים צריך לשקול משהו שקשה להכניס לתוך כוס או כפית, למשל: אם כתוב במתכון שצריך 2 קילו קישואים, לא הגיוני להתחיל למדוד אותם בכוסות.
בקיצור, לפעמים משקל דיגיטלי הוא מה שאתם צריכים.

גם כאן, יש מגוון עצום של משקלים.
יש משקלים אשר מודדים מידות מזעריות (כמו 2 גר' אבקת אפיה). בקורס הקונדיטוריה שעשיתי, היינו קוראים לזה "משקל סמים". 
יש משקלים למידות גדולות במיוחד, שנועדו למטבחים תעשייתיים.
למטבח הביתי, אני ממליצה לקנות משקל שמורכב מפלטה שטוחה- עגולה או מרובעת, עליה שמים את מה שרוצים לשקול.
בעיני, מספיק משקל ששוקל עד 4-5 ק"ג. אין במטבח הביתי צורך ליותר מזה.
אל תתפתו לקנות משקל שבא עם קערה מחוברת אליו או מיכל מדידה מסוג אחר, כיוון שלא נוח לשקול בזה כל דבר. עדיף פלטה שטוחה עליה ניתן להניח בקלות כל כלי קיבול.  
חשוב כמובן שיהיה דיגיטלי (ולא אנלוגי), כדי שישקול בצורה המדוייקת ביותר.
כמו כן, שתהיה אופציה לשקילה במגוון יחידות משקל - קילוגרם (g), אונקיה (oz) ו-מיליגרם (ml).
לי יש משקל של חברת Salter שאני אוהבת עד כדי כך, שאני לא מחליפה אותו, למרות שכיסוי הפלסטיק שהיה על כפתור ההפעלה נעלם לי (כמו שניתן לראות בתמונה). 
אבל כל עוד הוא ממשיך לעבוד, הוא נשאר.

כמה עולה?
באתר של 4chef, טווח המחירים הוא 150-200 ש"ח
לא זול, אך שווה את ההשקעה, אם אתם אופים הרבה.


למה לקנות?
ברוב הבתים, משתמשים בכף עץ לצרכי ערבוב.
כשלמדתי קונדיטוריה, אמרו לנו שבמטבחים המקצועיים הוציאו לגמרי את השימוש בכלים מעץ, כיוון שעץ סופח חיידקים. 
במקומם, עברו לשימוש במלמין או בסיליקון.
לאור המלצה זו, גם אני כבר לא משתמשת כל כך בכפות העץ שלי, אלא בכף סיליקון.
היא לא יקרה, מתנקה בקלות, לא יוצרת שריטות על מחבתות וסירים ובקיצור - שימושית מאוד מאוד, לבישול ואפיה כאחד.

כמה עולה?
באתר של "טיב פאק" (איזה שם מוזר...)  תמצאו כף כזאת ב-9 ש"ח בלבד.



למה לקנות?
על מטרפת הכדורים, יש לי סיפור משעשע.
לפני מספר שנים, בעלי ואבא שלי היו במקרה בגרמניה באותו זמן, בשני מקומות שונים.
שניהם חזרו עם מתנה עבורי מרשת כלי המטבח הגרמנית הידועה והאיכותית WMF
מבלי לתאם ביניהם, שניהם קנו לי את אותה מטרפת כדורים בדיוק (אגב, שניהם לא מבשלים בכלל, לא ברור מהיכן הגיעה האינטואיציה שמדובר במוצר טוב, אך היא התבררה כנכונה). 

כשקבלתי אותה, לא שערתי עד כמה תהיה שימושית במטבח שלי וגם לא הבנתי מה שונה בינה לבין מטרפה רגילה. אחרי שימוש אחד, כבר הבנתי שזו המטרפה הכי נוחה שיש.
למה? כי במטרפה מעוגלת רגילה, התערובת אותה מערבבים, נוטה להתקע בקצה המטרפה ואז יש צורך בניעור רציני כדי להוציא אותה משם וגם זה לא תמיד עוזר.
לעומת זאת, הכדורים בקצוות מטרפת הכדורים, מאפשרים ערבוב איכותי, מבלי שהתערובת נתקעת בהם.  
אני משתמשת במטרפה הזו בכל פעולת טריפה ידנית שאני צריכה לעשות ומזמן כבר זנחתי לאנחות את המטרפה הרגילה.

כמה עולה?
המטרפה של WMF, עולה:
בארץ96 ש"ח.
בגרמניה14.95 אירו (כ-70 ש"ח, ע"פ שער ההמרה ביום בו נכתב הפוסט)

מדובר במחיר גבוה בגלל איכות המוצרים של החברה, אך בעיקר בגלל שמדובר במותג.
אם אתם מוצאים כזאת, של פירמה אחרת וזולה יותר, לא הייתי פוסלת על הסף.


למה לקנות?
מדובר בקלף גמיש, עשוי פלסטיק (יש גם ממתכת, אבל הוא יקר יותר), באורך כ-11 ס"מ, שנועד לחיתוך בצק ולמריחה של מליות שונות על בצק.
אני משתמשת בו כי הוא אפקטיבי מאוד בחיתוך בצקים (הרבה יותר מסכין, שבדרך כלל נדבק לבצק) וגם נוח מאוד למרוח איתו מליות שונות על בצק (למשל: מילוי לעוגות שמרים).
בנוסף, הוא יעיל מאוד בניקוי שאריות של בצק וקמח ממשטח העבודה.
הוא עולה גרושים ושווה כל גרוש.

כמה עולה?
ב-4chef  עולה 7.90 ש"ח.


למה לקנות?
פלטה מדורגת היא כלי שנחשפתי אליו במהלך קורס הקונדיטוריה שעשיתי.
מדובר בפלטה קטנה, באורך 10 ס"מ, המשמשת למריחה אחידה של ממרחים וקרמים למיניהם וגם עוזרת בהרמה של מאפים ממשטח העבודה או מתבנית האפיה 
(למשל: הרמת עוגיות מהתבנית לאחר האפיה וכד').
העובדה שהיא מדורגת ולא ישרה, עוזרת לאחיזה נוחה יותר ושליטה טובה יותר בתנועת המריחה.
אני משתמשת בה למריחה אחידה של מליות על עוגות שמרים, ליישור פני השטח של בלילת עוגה לפני האפייה או למריחה אחידה של ציפוי/ קרם על עוגה, לאחר האפייה.
כמו כן, להרמת עוגיות או מאפים אחרים והעברתם אל רשת הצינון.

כמה עולה?
16 ש"ח בלובלינסקי (חנות מצוינת!)


למה לקנות?
מדובר בסוג של פומפיה שטוחה, שנועדה לגירור גבינות קשות, שוקולד, גרידת לימון או תפוז, ג'ינג'ר ועוד, אך השימוש המרכזי שאני עושה בא הוא דווקא לגירור שום!
ראיתי את ה"פטנט" הזה פעם באיזו תוכנית בישול ומאז לא הבטתי לאחור אל כותש השום הישן שלי.
המגררת מצליחה לגרר כמעט את כל שן השום במלואה, בניגוד לכותש בו נשארות שאריות שום לא מנוצלות.
מכיוון שהיא שטוחה, נוח מאוד לעבוד איתה ואפילו לגרר הישר לתוך מחבת או סיר הבישול. היא גם קלה יותר לניקוי מכותש השום הסטנדרטי.
(אגב, לשלי נפל כיסוי הגומי שהיה על ידית האחיזה, אך זה ממש לא פוגע בהמשך העבודה איתה). 

כמה עולה?
אפשר להשיג פומפיה בדיוק כמו שלי ב-Chefdepot אך האתר לא מציין מחיר (למה? דיי מעצבן...)
מצאתי גם משהו דומה ב- Mr. Cake שעולה 90 ש"ח.


יכולתי להמשיך ולכתוב עוד ועוד כי אני מאוד אוהבת את כלי המטבח שלי, אבל אני לא רוצה להכביד ביותר מידי אינפורמציה (גם ככה יצא פוסט ארוך). 
אם יש למישהו שאלות נוספות או עניין בכלים אחרים, אשמח לענות:
ניתן לפרסם שאלה ב"תגובות" או לשלוח למייל שלי: pretzelimsumsum@gmail.com

חג שמח!