יום חמישי, 23 ביולי 2015

Lemonade here I made

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים - 
אלו שאוהבים לאכול ואלו שאוהבים לשתות.

אפשר לומר שזה נכון גם לגבי עמים.
יש עמים (כמו הישראלים) שאוהבים לאכול ויש עמים (כמו הגרמנים) שאוהבים לשתות.

זה לא אומר, כמובן, שמי שאוהב לאכול, לא אוהב לשתות ולהיפך, 
אבל זה מאוד בולט שאצל הגרמנים, למשל, האוכל מלווה את השתיה:
הפרעצל מלווה את הבירה
הנקניקיה מלווה את הבירה
הצ'יפס מלווה את הבירה
אפילו הבירה מלווה עוד בירה...

אם יצא לכם פעם להתארח אצל גרמנים, תוכלו לזהות מיד כמה דגש הם שמים על המשקאות בארוחה.
אירוח יתחיל, בדרך כלל, בשתיית קוקטייל.
אחר כך, ירימו כוסית עם איזה שנאפס.
במהלך הארוחה, יהיו כמובן בירות ויין כמים וגם משקאות קלים (לא הרבה...תכלס זה רק לנהג שלא שותה או לאישה ההריונית).
אחר כך עוד בירות ועוד יין ולבסוף עוד קצת שנאפס.
מי שירצה, יקבל בסוף גם קפה או תה, אפשר גם "מחוזק" עם שנאפס (:

לכל אחד מהמשקאות יש כוסות המתאימות לו ותחתיות במידת הצורך. 
ללא ספק יש כבוד רב לשתיה.

לעומת זאת, אצל הישראלים:
על שולחן הארוחה יוגשו משקאות קלים בבקבוקי הפלסטיק שלהם מהסופר. 
לרוב, בשלב מוקדם בארוחה יזיזו אותם לרצפה או לשולחן צידי, כי אין מקום לאוכל.
כוסות יין יוגשו רק אם זו ארוחה חגיגית וברור שלא תעשה התאמה בין סוג הכוס לסוג היין.
בירות, אם יוגשו, יוגשו כנראה בבקבוקים שלהם ולא בכוסות יעודיות.
על ליקרים אפשר לדבר רק אם זו ארוחה עם ההורים ומרימים כוסית לכבוד איזה מאורע מיוחד.
על קוקטיילים אין בכלל על מה לדבר...
תה וקפה יוגשו באותו סוג כוסות. כנראה במאגים הצבעוניים מ"פוקס הום" או מ"איקאה". 

ואל תחשבו שאני מתנשאת על ישראלים, כי כך בדיוק אני מתנהגת...

אני ללא ספק בנאדם של אוכל ולא של שתיה (ולראיה - יש לי בלוג אוכל...)
שתיה זה דבר שלא ממש מעניין אותי. סתם משהו להרטיב את הגרון בין מנה למנה (;
המשקה היחיד שאני ממש אוהבת זה קפה וכמובן שאני שותה אותו במאג צבעוני מ"פוקס הום".
על אלכוהול אין בכלל מה לדבר, שותה רק יין וגם לזה לקח לי שנים להתרגל...
בקיצור, אני בהחלט מזדהה עם מי שאמר:
"תרצו לשתות משהו?"
"לא תודה, אנחנו רעבים..."

אבל כאן מגיע ה"אבל"...
יש שני משקאות שאני נתקפת ב"קרייבינג" עונתי אליהם.
בחורף זה מיץ תפוזים ובקיץ זה לימונדה...
האם יש משהו מרווה יותר מלימונדה צוננת באמצע הרחוב ביום קיץ מהביל?
אחסוך לכם את ההתלבטות, התשובה היא - אין!

אז היו כאן, בגרמניה, כמה ימים ממש מהבילים ואי אפשר למצוא פה לימונדה צוננת ברחוב,
אז החלטתי להכין לבד!

כמה מילים על לימונדה -
לכאורה, משקה פשוט להכנה.
בפועל, מרבית הלימונדות סובלות מאחד או יותר מהתסמינים הבאים:
דליחות יתר - כתוצאה מעודף מים
חמיצות יתר - כתוצאה מעודף מיץ לימון
מתיקות יתר - כתוצאה מעודף סוכר
חום יתר - כתוצאה מחוסר קירור (ואין גרוע יותר מלימונדה לא קרה!)

כל אלו מובילים ללימונדה מאכזבת שלא שווה את המחיר ששלמתם עליה (שהוא בדרך כלל מופקע...)

אז חסל סדר לימונדות מאכזבות!
קבלו את הלימונדה האולטימטיבית!
ואין לי בעיה לשתות אותה גם במאג צבעוני של "פוקס הום"...(:


לימונדה

חומרים ל-9-10 כוסות:
3/4 כוס סוכר
1 כוס מים
קליפה מ-2 לימונים - מקולפת בקולפן ירקות (כך יהיה קל יותר לסנן אותן לאחר מכן)
1 כוס מיץ לימון סחוט (מ-5-6 לימונים)
7-8 כוסות מים קרים
להגשה:
1 לימון פרוס לפרוסות
קוביות קרח

הכנה:
  1. מכינים סירופ סוכר: בסיר קטן , שמים את הסוכר, כוס המים וקליפת הלימונים. מביאים לרתיחה על אש נמוכה ומערבבים עד שהסוכר נמס לחלוטין. מסירים מהאש ומניחים בצד. 
  2. סוחטים את הלימונים ומוזגים את המיץ הסחוט לקנקן ההגשה.
  3. מסננים את קליפת הלימונים מסירופ הסוכר ומוזגים את הסירופ המסונן לקנקן ההגשה.
  4. מוסיפים לקנקן מים קרים – ממליצה לשים 7 כוסות מים ולטעום ואז להוסיף את יתרת המים בהדרגה, ע"פ מידת המתיקות שאתם אוהבים. אם יצא לכם מתוק מידי, הוסיפו עוד מיץ לימון סחוט.
  5. מצננים היטב במקרר ומגישים עם פרוסות לימון.

הערות:
  • אפשר להגיש גם עם עלי נענע.
  • אפשר לוותר על קליפת הלימונים בסירופ הסוכר, אך בעיני היא תורמת לטעם הלימוני.

גרסה להדפסה




לימונדה מחלון ביתי


2 comments:

  1. הרעיון נהדר וגם אני אוהבת להכין לימונדה. הבעיה היא שבזמן האחרון הלימונים (וניסיתי בכמה מקומות) פשוט יבשים. הדבר היחיד שאפשר לעשות אתם הוא לחתוך לפרוסות דקות, ולהוסיף לקנקנן מים קרים כדי לרענן אותם קצת. אפשר להכניס גם קצת נענע לנחמה. (סוכר - רק אם הילדים דורשים)

    השבמחק
    תשובות
    1. הי נירה! בגרמניה אני דווקא לא נתקלת בבעיה הזו, אבל קראתי שאם מחממים לימון לכמה שניות במיקרוגל, זה עוזר להוציא ממנו יותר מיץ.
      שווה לנסות...

      מחק