יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

פרעצל בן שנתיים!!!

"פרעצל עם שומשום" חוגג שנתיים!!!

מי היה מאמין באותו יום סגרירי ב-3 בדצמבר 2013, בו העלתי את הפוסט הראשון שלי, 
שאחרי שנתיים תמימות אמשיך לבשל, לכתוב, לערוך ולצלם באותו המרץ, כשמאחורי כבר 59 פוסטים!

אני מודה שלפעמים אני מרגישה שאני כותבת רק לעצמי ושואלת את עצמי האם זה שווה את כל הטרחה?
אבל אז מגיע פידבק חיובי או מישהו ששולח תמונה של משהו שהכין ואומר שיצא מוצלח, או עוקב חדש לדף הפייסבוק שלי ומיד המוטיבציה חוזרת ורעיון חדש נולד... 

את המתכון הבא תכננתי להכין ביום ההולדת הקודם של הבלוג, אבל אז נולד בני הקטן ולא יצא לי להכין.

השנה, החלטתי שזמנו הגיע וכשתראו מה הוא, תבינו שהיה זה אך מתבקש...

אך לפני כן, כהרגלי - למתכון מתלווה תמיד סיפור.

הפעם אספר לכם על הסופרמרקטים בגרמניה...

הרבה דובר לאחרונה על רשתות המזון בגרמניה; 
כמה הן זולות ביחס לארץ (מי אמר "מילקי" ולא קיבל?) 
כמה הן נגישות לצרכן (בגרמניה - סניף אחד על כל 1,200 איש לעומת ישראל - סניף אחד על כל 9,000 איש)
כמה הן לא מוטות מותגים כמו בארץ (Lidl למשל, לא מוכרת משקאות של קוקה-קולה אלא רק מותגים זולים יותר)

הכל נכון, טוב ויפה, אבל מה שלא סיפרו לכם הוא שכשאתם יוצאים לקניות בסופר בגרמניה, רוב הסיכויים שתצטרכו יותר מסופר אחד...

למה הכוונה?

אסביר: 
נכון שכשאתם הולכים לסופר בארץ (ואני מתכוונת לסניף גדול, לא איזה סניפון שכונתי) תוכלו למצוא שם את כל מה שברשימת הקניות שלכם? 
ירקות, פירות, בשר, לחמים, מוצרי חלב, דגנים, ממתקים וכיוב'...
בנוסף, לא משנה באיזו רשת מזון תבחרו, בין אם זה שופרסל, מגה, חצי-חינם, רמי לוי וכו', בכולם תמצאו פחות או יותר את אותם מוצרים. 
לא תהיה, למשל, רשת מזון שתמכור באופן קבוע רק קוטג' של שטראוס והשניה שתמכור רק קוטג' של טרה.

לא כך בגרמניה.
כאן, לכל רשת יש את המוצרים שהיא מוכרת ויש מוצרים שתוכלו לקנות ברשת אחת אך לא בשניה.
ואני לא מתכוונת רק לפירמות מסוימות, אלא למוצרים בסיסיים ממש.

לדוגמא:
בעיר שבה אני גרה, יש שתי רשתות מובילות - Lidl ו-Sky. 
ללידל יש מאפיה בכל סניף שמוכרת לחמים ולחמניות טריים מידי יום. 
לעומת זאת, בסקיי תוכלו למצוא רק לחמים ולחמניות ארוזים (יש בדרך כלל מאפיה בכניסה לסופר אבל היא מתנהלת בנפרד, כך שאם תרצו מאפים טריים, תצטרכו לשלם במאפיה עצמה ולא בקופה של הסופר). 

עוד דוגמא:
בלידל יש מחלקת בשר, אך מוכרים בה בשר מסוגים מסויימים בלבד והם חתוכים וארוזים מראש. אין קצב שיכול לחתוך לכם את הבשר כרצונכם.
לעומת זאת בסקיי, יש קצביה עם בשר על המשקל, אך אין בה סוגי בשר מסוימים שכן מוכרים בלידל.

כמובן שיש סופרים עצומים בהם תוכלו למצוא הכל, אבל הם בדרך כלל יקרים בהרבה וסל הקניות שלכם יתייקר בעשרות אחוזים. לא משהו שמשתלם לעשות לאורך זמן...

בקיצור, רשימת הקניות הבסיסית שלכם תצטרף להתחלק לשניים -
מוצרים שתוכלו לקנות רק ברשת מזון אחת ומוצרים שתוכלו לקנות רק ברשת מזון אחרת, כך שבעצם כל ביקור בסופר הופך לביקור בשני סופרים, עמידה בשני תורים לתשלום וכו'.
כמובן שבמקום לסיים את הקניות תוך חצי שעה, הופכות הקניות לסיפור של שעה ויותר...

כשהגענו לפה, זה חירפן אותי לגמרי!
הייתי צריכה לעשות מחקר מעמיק מה אפשר להשיג באיזה סופר ואיפה יש שתי רשתות שונות שממוקמות קרוב זו לזו כדי שלא אצטרך לכתת רגלי מסניף אחד לשני.

היום קצת התרגלתי, אבל זה עדיין ממש טיפשי בעיני...

אז בפעם הבאה שאתם חולמים על המילקי הזול של גרמניה, קחו בחשבון שאולי תצטרכו לחפש אותו ביותר מרשת מזון אחת (:

ולמה אני מספרת לכם את כל זה ועוד ביום ההולדת השני של הבלוג?!

כי יש מוצר אחד שאני קונה רק ב-Lidl והוא אהוב עלי במיוחד - 
לחמניות פרעצל (Brezel Brötchen)!

דמיינו את הפרעצל הגרמני המפורסם, רק בלחמניה...
ולמה זה עדיף על פרעצל רגיל?
כי קשה למלא פרעצל רגיל בממרח או לעשות ממנו סנדוויץ' ולחמניה נותנת את אותו הטעם של הפרעצל, רק מתאימה יותר למילוי.

לחמניות הפרעצל הן דיירות קבועות בפריזר שלנו ומה יותר הולם להכין ביום ההולדת של הבלוג "פרעצל עם שומשום" מאשר...
לחמניות פרעצל עם שומשום!!!

מצאתי את המתכון הבא בבלוג Life Currents והוא כל כך מושלם שכמעט לא שיניתי בו דבר.
לכל החוששים שהכנת פרעצל היא דבר מסובך, דעו לכם שיש בהן רק שלב הכנה אחד נוסף, בהשוואה ללחמניות רגילות.
לחמניות רגילות עוברות משלב התפיחה השניה ישר לאפיה בתנור.
בלחמניות פרעצל, חולטים את הלחמניות חליטה קצרה במים רותחים עם אבקת סודה לשתיה ואז מעבירים לתנור ואופים. זה כל ההבדל...

והתוצאה כל כך שווה את ההשקעה!
יוצאות לחמניות שחומות, רכות ונהדרות והתוספת של השומשום משדרגת אותן עוד יותר.
אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל הן אפילו יותר טעימות לי מאלו של ה-Lidl...

ולסיום - 
תודה לכל מי שקורא, מגיב, מכין ומשתף,
אתם נותנים לי המון מוטיבציה להמשיך! 
ניפגש גם בשנה הבאה, אינשאללה...



לחמניות פרעצל עם שומשום

לפי המתכון הזה, מהבלוג Life Currents

חומרים ל-12 לחמניות קטנות:
1/2 1 כוסות מים חמימים 
1/4 2 כפיות שמרים יבשים (לא שמרים טריים של "שמרית")
2 כפיות סוכר
1/2 4 כוסות (630 גרם) קמח לבן רגיל
2 כפיות מלח דק
50 גר' חמאה מומסת

1/4 כוס אבקת סודה לשתיה
2 ליטר מים

1 ביצה, טרופה קלות
שומשום לפיזור

הכנה:
  1. בקערת המיקסר עם וו הלישה, שמים את המים, השמרים והסוכר. מערבבים ונותנים לתערובת לנוח 10 דק', עד שהשמרים מתחילים לתסוס ונוצר מעט קצף. 
  2. מוסיפים את הקמח, המלח והחמאה המומסת ולשים 8 דק', עד שנוצר בצק אחיד וחלק. מכסים את הקערה בניילון נצמד ושמים במקום חמים לתפיחה עד הכפלת הנפח (שעה – שעה וחצי)
  3. פורסים נייר אפיה על תבנית התנור ומניחים בצד. מקמחים קלות את משטח העבודה ומעבירים אליו את הבצק. חובטים בבצק מעט, להוצאת האוויר.
  4. חותכים את הבצק ל-12 חלקים שווים בגודלם (אם אתם אובססיביים כמוני, אתם יכולים לשקול - לי יצא כ-80 גר' ליחידה). 
  5. יוצרים כדור עגול וחלק מכל יחידת בצק (כדי ליצור כדור חלק, אוספים את קצוות הבצק כלפי מרכז הכדור ו"צובטים" את התחתית לסגירת הכדור). 
  6. מניחים את הכדורים בצורה מרווחת על התבנית עם נייר האפייה, כשהצד של הסגירה כלפי מטה. מכסים את הכדורים במגבת מטבח נקייה ומניחים במקום חמים לתפיחה שניה, כחצי שעה, עד שהכדורים מכפילים את נפחם. 
  7. לאחר התפיחה, מחממים את התנור לחום של 200 מעלות.
  8. בינתיים, שמים 2 ליטר מים בסיר בינוני ומביאים לרתיחה. כאשר המים רותחים, מוסיפים ממש לאט ובזהירות את אבקת הסודה לשתיה. המים יתססו מאוד, הזהרו שלא יגלשו לכם! מנמיכים את האש לבעבוע עדין.
  9. לוקחים 3-4 כדורים ושמים אותם בסיר, כשצד הסגירה כלפי מטה. חולטים ל-30 שניות. הופכים בזהירות לצד השני וחולטים עוד 30 שניות. מוציאים את הכדורים לתבנית עם נייר האפיה, כשצד הסגירה כלפי מטה. חוזרים על הפעולה עם שאר הכדורים. 
  10. בעזרת מברשת קטנה, מברישים כל לחמניה במעט ביצה טרופה ומפזרים שומשום בנדיבות . בעזרת סכין חדה, חותכים צורה של X במרכז כל לחמניה.
  11. אופים 15-20 דק', עד שהלחמניות זהובות מאוד. מוציאים מהתנור ומצננים. אוכלים מיד או מקפיאים. 
הערות:
  • הלחמניות יוצאות די קטנות, אם אתם רוצים גדולות יותר - חלקו את הבצק לפחות חלקים. 
  • לקוראי בגרמניה: אבקת סודה לשתיה נקראת כאן Natron. ניתן להשיג אותה באזור דברי האפיה בסופר, בדרך כלל ליד אבקת האפיה. 
  • אפשר לפזר על הלחמניות מלח גס במקום שומשום. 

גרסה להדפסה























13 תגובות:

  1. תודה נשמע כמו הבייגל המפורסם ,אנסה בהחלט :)

    השבמחק
  2. אכן דומה לבייגל, בעיני אפילו טעים יותר...אשמח לשמוע איך יצא

    השבמחק
  3. גילי זה נשמע מגרההה ביותר !
    מפנטזת על הלחמניות עם הגבינת שמנת פסטו שלכםםם ��

    השבמחק
    תשובות
    1. נשמע טוב צליל...אנסה ואדווח (:

      מחק
  4. נראה כל כך טעים! שמרתי את המתכון להכין בסופ"ש

    השבמחק
    תשובות
    1. אשמח לשמוע אם תכיני, זה יהיה כבוד גדול! (:

      מחק
  5. היי גילי
    אם אני רוצה להמיר את החמאה בשמן. האם אפשרי? אם כן, איזה שמן? ומה הכמות?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא רוצה להמליץ על משהו שלא נסיתי בעצמי, אבל אם את מוכנה לקחת הימור- באופן תיאורטי, כשממירים מחמאה לשמן, משקל השמן צריך להיות 85% ממשקל החמאה אז במקרה של המתכון הזה - כ-43 גר' שמן.
      אם תנסי, אשמח לשמוע איך יצא!
      בכל מקרה, פחות סיכון להמיר באותה כמות של מרגרינה. זה אמנם לא בריא, אבל מדובר בכמות קטנה יחסית...בהצלחה! (:

      מחק
  6. היי גילי
    אם אני רוצה להמיר את החמאה בשמן. האם אפשרי? אם כן, איזה שמן? ומה הכמות?

    השבמחק
  7. עשיתי ויצא ממש מצויין.
    אשמח אם תסבירי מדוע נחוץ תהליך ההשריה במים עם סודה לשתיה

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה לשמוע!הסודה לשתיה תורמת למרקם ה"צ'ואי" הייחודי של הפרעצל וגם לצבע הכהה יחסית של המאפה.

      מחק
  8. תודה על מתכון מדויק ונהדר !!!! יצא נפלא

    השבמחק
  9. איזה כיף לשמוע!!! תודה רבה! (:

    השבמחק