חצי נחמה

אוכל מנחם, או בלעז – Comfort Food.

ע"פ ויקיפדיה – מדובר באוכל מסורתי, שמספק לסועד ערך נוסטלגי או סנטימנטלי ולרוב מאופיין בערך קלורי גבוה ובהכנה פשוטה יחסית.

בפועל, אני חושבת שהשם אומר הכל - אוכל שמספק לנו נחמה.

שמעתי את אביעד קיסוס, באחד השידורים של תוכנית הרדיו שלו ושל טל ברמן, אומר, שלפעמים כל מה שאתה צריך בחיים זו קערת פירה נימוח, שתוכל לבכות לתוכה.

מסכימה לגמרי!

לפעמים (יותר נכון - רוב הזמן), אין דבר מנחם יותר מאוכל.

ורצוי כזה שיהיה פחמימתי, עשיר ומה לעשות - משמין (כי תודו שאף אחד עוד לא שאב נחמה מפריכית אורז או מסלט חסה, נכון?)

כמובן שהאמריקאים הם מלכי ה-Comfort Food, כי מה ינחם את האומה השמנה בעולם, אם לא אוכל משמין?

בין המאכלים המנחמים ביותר את האמריקאים (רשימה חלקית בלבד) :

• פרייד צ'יקן
• צ'יזבורגר
• צ'יפס
• פאי פקאן
• מרק עוף (כן, לא רק נחמה יהודית...)
• וכמובן, היהלום שבכתר, אולי המאכל המנחם ביותר שיש – Mac & Cheese

כי באמת, תגידו לי אתם, מה יכול לנחם יותר, מתבנית מהבילה של פסטה הנאפית ברוטב עשיר של חמאה, חלב וגבינת צ'דר מגוררת ואם לא דיי בכך, שכבה עליונה ומתפצפצת של פירורי לחם המטוגנים אף הם, איך לא, בחמאה?...

אני חושבת שנסתם לי עורק, רק מלכתוב על זה...

אני מתה על "מק אנד צ'יז", אבל מודה שאני מכינה אותו לעיתים רחוקות מאוד וגם אז, רק כשמגיעים אורחים.

אין סיכוי שפצצת הקלוריות הזאת תשב אצלי בבית, כך סתם.

אני יכולה בקלות לחסל תבנית שלמה לבד ואולי לקבל באופן רגעי את כל הנחמה שבעולם, אבל כשהמשקל יקרוס, בסופו של דבר, מכובד משקלי, הרבה נחמה לא תישאר לי...

אם כך, תוכלו לשער כמה שמחתי, כשנתקלתי באחד משיטוטי ברשת, במתכון ל"מק אנד צ'יז" שעשוי מ...גזר!

גזר???!!!! האם גזר יכול להוות תחליף הולם לחמאה, חלב וגבינה מגוררת?!

נשמע כל כך מופרך שהייתי חייבת לנסות...

מכיוון שרק גזר היה נשמע לי קצת משעמם בפה, החלטתי להוסיף גם בצל ושום, אבל לא להוסיף שום ערך קלורי נוסף – לא חמאה, לא חלב, אפילו לא פירורי לחם...
נראה מה יצא מהדבר הזה...

שורה תחתונה – יצא ממש טעים!

באופן מפתיע, השילוב בין גזר, בצל, שום וגבינה מגוררת, יצר רוטב סמיך ועשיר שמזכיר בטעמו רוטב שמנת - בטטה, רק ללא שמנת וללא בטטה.

ברור שזה לא מנחם בדיוק כמו "מק אנד צ'יז", אבל אני חייבת להודות שאכלתי רבע תבנית, בלי לשים לב בכלל...

גם יצאתי מנוחמת וגם במחצית (או אפילו פחות) מהקלוריות!  ולזה אני קוראת - "חצי נחמה" (:

אם יש לכם ילדים קצת פחות בררנים באוכל מהילדה שלי, אני בטוחה שהם ימותו על זה.

בזמן שהם יחשבו שהם אוכלים "מק אנד צ'יז", אתם תדעו שנתתם להם ירקות במסווה. מה רע?

אז יאללה, רוצו להכין ולהתנחם (ועדיף שתכינו מראש כמות כפולה)...

"מק אנד צ'יז" גזר

מבוסס על המתכון הזה מהבלוג Last Ingredient, עם שינויים שלי:

חומרים ל-4 מנות (תבנית פיירקס / קרמיקה בגודל 16*25 ס"מ):
1 בצל גדול, מקולף וחתוך לקוביות
2-3 שיני שום, קצוצות
1 כף שמן לטיגון
500 גר' גזר, מקולף וחתוך לקוביות
1 כפית מלח
3/4 כוס מים
250 גר' פסטה קצרה, מכל סוג שאוהבים (אני השתמשתי בפוזילי)
3/4 כוס גבינת צ'דר מגוררת (או כל גבינה צהובה מגוררת אחרת)
פלפל שחור טחון
מעט גבינת פרמזן, לפיזור מלמעלה

הכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית.
2. בסיר קטן, מחממים את כף השמן ומטגנים קלות את הבצל ואת השום. 
3. מוסיפים את הגזרים, 1/2 כפית מלח והמים. מביאים לרתיחה על אש בינונית. מנמיכים את האש ומבשלים עם מכסה, כ-20 דק', עד שהגזר רך לגמרי. 
4. במקביל – מרתיחים סיר גדול עם מים. כשהמים רותחים מוסיפים הרבה מלח ומבשלים את הפסטה לדרגת אל-דנטה (ע"פ הוראות ההכנה על השקית). מסננים את המים ומחזירים את הפסטה לסיר.
5. בעזרת בלנדר מוט, טוחנים את הגזר, הבצל והשום (כולל המים). טועמים ואם יש צורך, מוסיפים את 1/2 כפית המלח הנוספת ואת הפלפל השחור הטחון.
6. שופכים את הרוטב שנוצר, על הפסטה שבסיר. מוסיפים את גבינת הצ'דר המגוררת ומערבבים עד שכל הפסטה מצופה ברוטב.
7. מעבירים לתבנית ומשטחים. מפזרים מעל גבינת פרמזן מגוררת.
8. אופים בתנור כ-20 דק', עד שהגבינה נמסה והחלק העליון משחים מעט. מגישים חם.

הערות:

• לתוספת קראנצ'יות, אפשר לפזר מלמעלה גם כף פירורי לחם. 

גרסה להדפסה

על סלט חצילים וגעגוע

זכרונות מסבתא שלי:

הולכות יחד לסופר השכונתי לקנות "גבינה כחושה" ולצפות בקרפיונים המחשבים קיצם לאחור, בבריכת הדגים.

נוסעות יחד לרמת גן, לקנות לה בגדים ובדרך מאכילות את היונים בכיכר רמב"ם.

מטיילות סביב האגם ב"גבעה הלבנה".

"קופצות" יחד לשכנים - מר וגברת פסקריו, היא - בשביל לפטפט ואני - בשביל לקבל ממתקים.

קציצות פילה דג ברוטב עגבניות, עם המון עלי דפנה, שהייתה מכינה במיוחד עבורי בכל יום שישי (כי לא אהבתי לאכול שום דבר אחר), ומרוב שהכינה, אינני מסוגלת לאכול מהן עד עצם היום הזה.

סבתא הולכת לישון צהריים עם סבא ובינתיים, בת דודתי ואני מודדות בסתר את חזיות הענק שלה ואת הנעליים עם העקב.

הביטויים הייחודיים רק לה: "חת'כת בשר", "מיץ-מים", "מרק זהב", "זה חטא שלא לחטוא" ועוד ועוד...

מרשה לי לראות "שושלת" ו"מוצ"ש" עד מאוחר, למרות שאמא ואבא לא מרשים.

מכינה "פריסמק" - סלט חצילים קלויים, מתובל בהרבה פלפל חריף, שום וחומץ ושמה אותו בצנצנת זכוכית ענקית, שימתין בסבלנות עד להגשה לצד הגפליטעפיש.

כל כך הרבה זכרונות מסבתא שלי האהובה.

לפני שלוש שנים בדיוק, הלכה לעולמה, כבר לא רואה ולא זוכרת.

אבל אני זוכרת הכל - רגעים, שירים, סיפורים, תמונות, ריחות והמון טעמים...

את ה"פריסמק", אותו סלט חצילים מדובר, לא אכלתי בילדותי (כאמור, בעייתית באוכל...),
אבל הוא נחשב אז וגם היום, למעדן משפחתי אהוב. 
דודה שלי, ממשיכה להכין אותו במומחיות רבה, בדיוק כמו של סבתא.

זהו מאכל ייחודי למשפחה שלנו.
אין כמעט מידע עליו באינטרנט. מצאתי רק מתכון לסלט חצילים רומני שקראו לו "פריסמק", אבל זה ממש לא אותו סלט.
מישהי באיזה פורום של "תרבות הלאדינו", סיפרה שאמה היתה מכינה אותו, אבל אנחנו בכלל אשכנזים...
בקיצור, אף אחד לא יודע מהיכן התגלגל המאכל הזה אל שולחננו, אבל שום ארוחת חג אינה שלמה בלעדיו, לצד הגפילטעפיש (שאצלנו הוא מלוח ולא מתוק, אשכנזים קצת מוזרים אנחנו...)

רק בשנים האחרונות, קבלתי קצת שכל והתחלתי לאכול חצילים ואז גם גיליתי את גדולתו של הפריסמק.
קסמו טמון בפשטותו. רק חצילים קלויים עם פלפל ירוק חריף, חומץ, שום כתוש, סוכר ומלח.
אך השילוב יוצר מעדן מנצח, שאי אפשר להפסיק לאכול, על לחם או חלה או סתם כך בכפית.

כמובן שאין כאן מידות מדויקות, כיוון שסבתא שלי, כמו רוב הסבתות, לא נהגה לעבוד על פי מתכונים, הכל מהראש.
גם דודה שלי מכינה הכל לפי הרגש והטעם ולכן הוא יוצא בכל פעם קצת שונה.
פעם יותר חריף, פעם יותר מתקתק, אבל תמיד טעים-טעים, או כמו שאומרים אצלנו בכל חג מחדש - 
"הפריסמק השנה...משהו!"

"פריסמק" - סלט חצילים קלויים של סבתא שלי

תודה לדודה שלי על המתכון

חומרים ל-6-8 מנות:
3 חצילים בינוניים
1-2 פלפלים ירוקים חריפים, חתוכים גס כולל הגרעינים
2-3 שיני שום גדולות, כתושות
2 כפיות חומץ
1-1.5 כפיות מלח
1 כפית סוכר
פלפל שחור גרוס

הכנה:

1. קולים את החצילים: הכי טוב לעשות בשיטת הסבתות: לנקב את החצילים מעט במזלג, להניח על רשת מעל להבת הכיריים ולקלות מכל הצדדים עד שהקליפה משחירה ומתקמטת והחצילים רכים מאוד מבפנים. בשיטה זו החצילים מקבלים את הטעם השרוף והנהדר, אבל הכיריים מתלכלכים וזה קצת "פצ'קריי" (כמו שסבתא שלי היתה אומרת). 
2. השיטה הנקייה יותר (ולא פחות טובה, לדעתי): לחמם את התנור לחום מקסימלי. לנקב את החצילים מעט במזלג, לשים אותם על תבנית התנור, מרופדת בנייר אלומיניום ולכסות אותם בנייר אלומיניום נוסף. לאפות 20 דק'. להפוך אותם לצידם השני ולאפות עוד 20 דק'. להסיר את נייר האלומיניום ולאפות עוד כ-10 דק', עד שהחצילים רכים מאוד מבפנים. 
3. מצננים את החצילים ומרוקנים את תוכנם בעזרת כף, לתוך קערה. 
4. מוסיפים את הפלפל החריף (ממליצה לשים אחד ואז לטעום. אם רוצים יותר חריף, להוסיף עוד אחד).
5. טוחנים יחד קלות בבלנדר מוט. 
6. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים. טועמים ומשפרים תיבול.
7. מגישים קר או בטמפ' החדר. נשמר במקרר כשבוע, בכלי אטום.

הערות:

• התיבול של הסלט הזה תלוי מאוד בטעמכם האישי. אני נתתי כאן את הגרסה שלי, אבל אתם מוזמנים להוסיף/ להחסיר כל אלמנט בתיבול, ע"פ העדפתכם.
• שימו לב שבסלט אין טיפת שומן. הידד!  

גרסה להדפסה

איך קיש נולד?

חומר הגלם החודשי של פרויקט "כחומר ביד הבלוגר" הוא שקדים.

אחלה חומר גלם!

מגוון, ניטראלי (כלומר: מתאים למתוק ולמלוח כאחד), מובהק אך מצד שני לא משתלט בטעמו.

בקיצור, אחלה חומר גלם!

אבל...מה עושים איתו?

חיפשתי וחיפשתי רעיון מקורי ומיוחד ולא הצלחתי למצוא.

ואז נזכרתי בעוגה מדהימה "מאורנה ואלה - ספר המתכונים", שכבר "חפרתי" עליו רבות בפוסט הזה.

מדובר בטארט קלאסי של אגסים וקרם שקדים.
שילוב מופלא של בצק פריך, קרם שקדים נימוח ואגסים רכים ומתוקים. אחת העוגות המעולות לטעמי.

להכין את המתכון כמו שהוא? זה לא מספיק מקורי...

להחליף את האגסים בפרי אחר? גם זה לא מספיק מקורי. כבר ראיתי אותה בגרסאות עם פירות שונים, כמו: תפוחים, שזיפים ועוד.

ואז עלה במוחי רעיון -

למה לא להכין את הטארט הזה, אבל בגרסה מלוחה?

הרי שקדים הם, כאמור, ניטראלים, אז קרם שקדים יכול להיות באותה מידה גם מלוח...

בדרך כלל, כשאני חושבת על רעיון כלשהו והוא נראה לי מקורי, אני עושה חיפוש קצר ב"גוגל" ומגלה שרבים וטובים כבר חשבו עליו לפני...

הפעם, לא מצאתי גרסה מלוחה שכזאת בשום מקום! היתכן שעליתי כאן על משהו חדש?!

אם לא – אל תהרסו לי...תנו לי להאמין שכן.

לאחר מכן, ניסיתי לחשוב איזה ירק יכול להחליף את האגסים.

זה צריך להיות ירק לא קשה מאוד, כדי שלא יחייב בישול ארוך לפני הכנסתו לטארט (גם ככה ההכנה דורשת די הרבה שלבים, לא רציתי לסבך עוד יותר).

בהתחלה חשבתי על כרישה והמחשבה הזאת הובילה אותי למחשבה נוספת על בצל סגול.

חשבתי שבצל סגול יתאים מאוד בטעמו לשקדים וגם ייתן צבע יפה לטארט (אחרי הכל, סגול זה הצבע האהוב עלי).

האגסים במתכון המקורי, עוברים בישול מקדים בסירופ, לפני הכנסתם לטארט.

אם כך, גם הבצלים שלי צריכים לעבור בישול כלשהו בנוזלים, כדי שירככו אותם ויוציאו מהם את טעמם המתקתק.

החלטתי לקרמל את הבצלים לפני הכנסתם לטארט. ואם כבר בצלים וטארט מלוח, נראה לי שגם גבינת עיזים תתאים כאן. יאללה, נכניס גם גבינה.

אה, וחומר הגלם הוא שקדים, נכון? נקשט בנוסף בקצת שקדים פרוסים מלמעלה.

טוב! יש רעיון! עכשיו לביצוע...

חייבת להודות שהייתי דיי בטוחה שהניסוי יכשל.

אם לא חשבו על קרם שקדים מלוח לפני, אולי יש לכך סיבה מוצדקת?

ובאמת בתחילת האפייה היה נדמה שהכל הולך להתחרבש.

החמאה מקרם השקדים, התחילה לצוף על פני שטח הטארט ופרוסות השקדים צפו מעליה.  

נראה כי מהדיזסטר הזה לא יצא שום דבר טוב.

אבל לאחר כ-30 דקות, משהו מופלא קרה.

קרם השקדים התחיל להתייצב והחמאה התחילה להיספג. גם השקדים התחילו לשתף פעולה ולהשחים מעט.

בתום 40 דקות עמד מולי טארט בצלים מקורמלים, עם קרם שקדים יציב, גבינת עיזים מבעבעת בחדווה ופרוסות שקדים שחמחמות.

"הידד!!!" צעקתי בליבי (כי מי צועק "הידד" בקול רם?!)

"אבל האם הדבר הזה טעים, בכלל?" עלה בי קול ספקני.

נחתכה פרוסה ונטעמה טעימה.

"טעים מאוד!" (את זה כבר לא אמרתי בלב. את זה אמר בעלי אחרי שטעם).

אז קבלו אותו בתשואות –

טארט, או יותר נכון לומר – קיש (שהוא כמו טארט, רק במלוח) בצלים מקורמלים, קרם שקדים וגבינת עיזים.

אני מודה שהוא קצת מורכב. יש בו לא מעט שלבי עבודה, אבל כל אחד מהם דיי פשוט להכנה.

אז אם אתם חובבי אפיה, לא מפחדים מבצק פריך (באמת שאין ממה לפחד), אוהבים שקדים ובצלים סגולים מקורמלים וגם גבינת עיזים (למרות שאפשר גם לוותר עליה, אבל לא כדאי),

הקיש הזה הוא בהחלט בשבילכם.

תודה ענקית ליותם על העזרה הגרפית, שהצילה את התמונות שלי מחשכת החורף הגרמני.

ואם בא לכם מתכונים אחרים ומעניינים עם שקדים, הכנסו עכשיו ל"מנטקה" וקבלו עוד הרבה השראה.

קיש בצלים מקורמלים, קרם שקדים וגבינת עיזים

חומרים לתבנית קפיצית או מתפרקת בקוטר 26 ס"מ או תבנית פאי מסולסלת:

לבצק פריך:

2/3 1 כוסות (240 גר') קמח

2/3 כפית מלח

1/3 כפית סוכר

160 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות

2-3 כפות מים קרים

לבצלים המקורמלים:

3 בצלים סגולים, קלופים וחתוכים לעיגולים בעובי כ-1/2 ס"מ

2 כפות שמן זית

1/4 כוס יין אדום יבש

2 כפות חומץ בלסמי

2 כפות סוכר חום בהיר

לקרם שקדים:

100 גר' שקדים מולבנים פרוסים

1 כפית מלח

1 כפית סוכר

100 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1 ביצה

3 כפות חלב

1 כף קמח

לקישוט:

גליל גבינת עיזים רכה (למשל "פרומעז"), חתוכה לעיגולים בעובי כ-1 ס"מ, מספיקים כ-5-6 עיגולים

מעט שקדים מולבנים פרוסים (לא חובה)

הכנה:

מכינים יום לפני ההגשה:

בצק פריך:

1. שמים במעבד המזון עם להב הפלדה את הקמח, המלח, הסוכר וקוביות החמאה. מפעילים את מעבד המזון ב"פולסים", רק עד שמתקבלים פירורים.
2. מוסיפים את המים (מומלץ לשים 2 כפות מים ורק אם הבצק עדיין יבש, להוסיף עוד כף) ומעבדים עד שהבצק מתחיל להתאחד.
3. מעבירים למשטח עבודה ומעבדים בידיים לכדור בצק חלק, במינימום תנועות. עוטפים בניילון נצמד ומשטחים לעיגול פחוס. מקררים במקרר לשעה לפחות.
4. על נייר אפייה מקומח קלות, מרדדים את הבצק לעיגול בקוטר 28 ס"מ. מרימים את נייר האפייה והופכים אותו על התבנית, כך שהבצק יכסה את התחתית והדפנות. מסירים את הנייר ומהדקים את הבצק לתחתית ולדפנות. ממליצה לא להסיר בשלב זה את שאריות הבצק שגולשות מהצדדים, כי הבצק מתכווץ מעט באפייה (בתום האפייה נסיר את השאריות). 
5. מנקדים את הבצק בעזרת מזלג ומצננים במקרר לפחות שעתיים. עדיף לכל הלילה.

בצלים מקורמלים:

1. מחממים מחבת רחבה על להבה בינונית. מוסיפים שמן זית, יין אדום, חומץ בלסמי וסוכר חום. מערבבים ומביאים לרתיחה. 
2. מניחים את עיגולי הבצלים בשכבה אחת במחבת ומבשלים כ-8 דק', עד שהנוזלים מצטמצמים והבצלים מתרככים מעט. לא הופכים את הבצלים על צידם השני! 
3. מצננים היטב. אפשר לשים במקרר לכל הלילה ולהשתמש למחרת, ביום הכנת הקיש.

קרם שקדים:

1. שמים את השקדים עם המלח והסוכר במעבד המזון עם להב הפלדה. מעבדים עד שנוצרים פירורים. 
2. מוסיפים את החמאה ומעבדים ב"פולסים". 
3. מוסיפים את הביצה והחלב ומעבדים כמה שניות. 
4. מוסיפים את הקמח ומעבדים עד לקבלת קרם אחיד. אפשר לשמור את הקרם עד יום במקרר. אפשר גם להכין את הקרם ביום ההגשה עצמו.

מכינים ביום ההגשה:

הרכבת הטארט ואפייה:

1. מחממים את התנור ל-180 מעלות. מכסים את הבצק הפריך בנייר אפייה ומהדקים את הנייר לדפנות. מכסים את הנייר בקטניות יבשות (שעועית/ חומוס/ אפונה, אפילו אורז). 
2. אופים 15 דק'. מוציאים מהתנור ומסירים את הנייר עם הקטניות. מחזירים לתנור ואופים עוד כ-10 דק', עד שהבצק מזהיב יפה. מוציאים מהתנור ומצננים. מנמיכים את חום התנור ל-170 מעלות. 
3. בעזרת סכין קטנה וחדה, מסירים את עודפי הבצק שגלשו מחוץ לדפנות. 
4. מורחים את קרם השקדים באופן אחיד על הבצק. 
5. בעזרת מרית או סכין, מרימים את עיגולי הבצל המקורמל ומפזרים אותם על הקיש, כשהצד המקורמל כלפי מעלה. 
6. מפזרים בין הבצלים המקורמלים, פרוסות של גבינת עיזים ואם רוצים, ניתן להוסיף גם שקדים מולבנים פרוסים.
7. מכניסים לתנור ואופים 30-40 דק', עד שקרם השקדים משחים מעט.
8. מוציאים מהתנור ומצננים. הקיש במיטבו ביום ההכנה. אפשר לחמם אותו קלות לפני ההגשה.

חשוב: 

• מכיוון שבמהלך האפייה יכולה להיות נזילה של חמאה, מומלץ מאוד לשים תבנית אפייה בתחתית התנור, אליה תטפטף החמאה. 
• בתחילת האפייה, החמאה מהקרם צפה למעלה וזה נראה כאילו הקיש נכשל. אל דאגה, בתום האפייה, החמאה נספגת וקרם השקדים מתייצב.

הערות:

• הסוד לבצק פריך מוצלח הוא קור, קור ועוד פעם קור. עבדו עם חומרי גלם קרים (מומלץ לשים את החמאה לכמה דקות בפריזר לפני השימוש ואת הקמח במקרר). כמו כן, רדדו את הבצק בעודו קר ואם הוא מתחמם במהלך הרידוד, הכניסו שוב למקרר לחצי שעה או יותר.
• אפשר להחליף את גבינת העיזים בכל גבינה עזת טעם אחרת שאוהבים.
• לא ניסיתי, אבל בטוחה שיעבוד גם עם ירקות אחרים. חשוב שהירק לא יהיה קשה מידי, מכיוון שזמן האפייה בתנור אינו ארוך, או לחילופין, לבשל/ לטגן את הירק קלות לפני האפייה. 

גרסה להדפסה

הדיאטה של פרד פלינסטון

רוסלנה רודינה, בת זוגו של אייל גולן, ואני, ילדנו כמעט באותו זמן.

פה, בערך, מסתיים הדמיון ביננו.

בעוד היא, חזרה לדגמן חודש לאחר הלידה (בנות, רוצות להתבאס? הכנסו לקישור ותראו איך היא נראית),

אני נשארתי עם (יותר מידי) קילוגרמים להשיל...

כן, כן, לא כולנו נולדנו לדגמן.

רובנו לפחות, בני תמותה, וככאלו, נגזר עלינו להלחם כל חיינו במשקל עודף כזה או אחר.

לפני כמה שבועות, שמעתי על הטרנד החדש בעולם ההרזיה, שמגיע אלינו, איך לא, הישר מהוליווד.

מדובר בקפה עם...חמאה!!!

המשקה מורכב מ"שוט" של קפה מיוחד, אליו מוסיפים חמאה אורגנית לא מלוחה ותוספת של חומצות שומן שנחשב בריא, כמו שומן קוקוס.

המשתמשים מדווחים על תחושת שובע למשך שעות, תחושת נמרצות וכמובן – ירידה במשקל. 

(רוצים לדעת עוד? הכנסו לכאן).

אם אתם שואלים אותי, אפשר לרדת במשקל רק מלקרוא על זה.

מרוב שזה נשמע מגעיל, עבר לי התאבון מיד...

מכיוון שהקפה הזה עשיר בשומן, הוא הפך פופולארי גם בקרב אנשי ה"פליאו" (Paleo Diet) או בשמה הנוסף - דיאטת האדם הקדמון.

אם אתם לא בעניינים (גם אני נחשפתי לזה רק לאחרונה), מדובר בדיאטה המנסה לדמות את תזונתו של האדם הקדמון.

אני ממש לא מבינה בנושא ולכן אסביר רק בקצרה.

מדובר בדיאטה בה נמנעים מכל מזון מעובד (שמנים מזוקקים, מאפים, סוכר, אלכוהול וכל דבר אחר שהתעשייה מייצרת) ואוכלים מזונות לא מעובדים מן החי והצומח: בשר, דגים, ביצים, חמאה, חלב וכל סוגי הירקות הזרעים (להרחבה הכנסו לכאן).

כמובן שהממליצים ידברו על ירידה במשקל, שהרי מורידים מהתפריט פחמימות וסוכרים ולכן אין סיבה לא לראות תוצאות.

המתנגדים יאמרו שמדובר בדיאטה לא מאוזנת שקשה להתמיד בה וכן עלולה להיות מסוכנת לבריאות כיוון שהנה עתירה בבשר ושומנים רוויים שמזיקים ללב ויכולים לגרום למחלות נוספות.

באופן אישי, אני מאמינה שהדיאטה הזו היא טרנד חולף, שיעבור מן העולם כמו כל דיאטה טרנדית אחרת.

אני באמת שמחה עבור האנשים שירדו בזכותה במשקל ומקווה שיצליחו לשמור על כך לאורך זמן, אבל נראה לי שאני, באופן אישי, אנסה להוריד את המשקל העודף בדרכים קצת יותר קונוונציונאליות.

בואו נתחיל בזה שאצמצם את צריכת המתוקים ואתחיל לעשות קצת ספורט (;

אז לשם התחלה, החלטתי לחרוג ממנהגי לפרסם בבלוג בעיקר מתכונים מתוקים ולתת הפעם, מתכון דיאטתי יותר.

מדובר בפשטידת קישואים, קלה מאוד להכנה ומאוד טעימה (פרט שאין לזלזל בו, כשמדובר בדיאטה).

היא אמנם לא מתאימה לדיאטת פליאו כי יש בה שמן מזוקק, קמח תופח ואבקת מרק (רחמנא ליצלן), אבל יש בה בעיקר קישואים, שהם כידוע, דלים מאוד בקלוריות ויתאימו לכל דיאטה באשר היא.

כמו כן, אין בה מוצרי חלב בכלל (נדיר בפשטידות), כך שתתאים לנמנעים מלקטוז ואני בטוחה שניתן להמיר את הקמח שבה לקמח נטול גלוטן, כך שתתאים גם לנמנעים מגלוטן. 

את המתכון קבלתי מאמא שלי, שקבלה אותו מקרובת משפחה ולכן מקורו אינו ידוע לי. מסתבר שבמקור הוא של קובי בר מתוך הספר "פשטידות", אך עבר שינויים מהגרסה המקורית.

אגב, גם אם אתם ממש לא צריכים דיאטה או אפילו צריכים להשמין (כן רוסלנה רודינה, אני מדברת אליך...),

הפשטידה הזו מספיק טעימה כדי שתכינו אותה בכל מקרה. פשוט תאכלו ממנה יותר (:

פשטידת קישואים

מתכון שקבלתי מאמא שלי, המקור של קובי בר מהספר "פשטידות"

חומרים לתבנית פיירקס או קרמיקה בגודל 20*30:
5-6 קישואים גדולים או זוקיני
1 בצל גדול
3 ביצים
1/2 1 כוסות קמח תופח (או 1/2 1 כוסות קמח רגיל + 1/2 1 כפיות אבקת אפייה)
1 כף אבקת מרק עוף (לא לוותר!)
חצי כוס שמן רגיל
חצי כוס מים
חופן שמיר, קצוץ דק
מלח ופלפל שחור

הכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים קלות תבנית פיירקס או קרמיקה בגודל 20*30. 
2. במעבד מזון עם דסקית הגירור, מגררים דק את הקישואים/הזוקיני והבצל. 
3. סוחטים מנוזלים את הזוקיני והבצל המגוררים ושמים בקערה גדולה.מוסיפים את שאר המרכיבים. מערבבים לקבלת תערובת אחידה.
4. מעבירים לתבנית ומשטחים. 
5. אופים כשעה, עד שפני הפשטידה ישחימו. מוציאים ומצננים. הפשטידה תופחת בתנור ושוקעת מעט במהלך הצינון.
6. מומלץ לאכול בטמפ' החדר או קר. כשהפשטידה חמה מאוד, היא פחות יציבה וקשה לחתוך אותה.

הערות:

• ממליצה מאוד לא לוותר על השמיר. הוא משתלב נפלא עם הקישואים ונותן לפשטידה טעם מיוחד.
• למי שאוהב, אפשר להוסיף לתערובת גבינה צהובה מגוררת (קשקבל למשל), אבל לטעמי ממש אין צורך. היא טעימה מאוד ללא גבינה וכך ניתן גם לחסוך בקלוריות. 

 גרסא להדפסה