יום שישי, 2 במאי 2014

על שינקין ועצמאות

כבר סיפרתי בפוסט הזה על ילדותי ברמת אביב.
למי שלא מכיר, רמת אביב היא שכונה צפונית של תל-אביב. היא לא באמת מרוחקת ממרכז העיר (שום דבר לא ממש רחוק במדינה הקטנה שלנו), 
אבל בתור ילדה, תל-אביב ה"אמיתית" נראתה לי מעבר להרי החושך. כל נסיעה ל"שם", היתה בשבילי חוויה אקזוטית ומלאה התרגשות.

ואז בכיתה ה' או ו', החליטו ההורים שאנחנו מספיק גדולות ועצמאיות בשביל לנסוע לבד באוטובוס והחלה מסורת של חבורת בנות מהכיתה, לנסוע בכל יום שישי, אחרי בית הספר, בקו 24 של "דן", למדרחוב בנחלת בנימין.
שוב, למי של מכיר, המדרחוב ברחוב נחלת בנימין פותח את שעריו בכל יום שלישי ושישי (כבר 20 שנה!) ליריד אומנים המוכרים עבודות יד מכל סוג ומין - תכשיטים, ציורים, עבודות קרמיקה וזכוכית, סבונים וכל מה שתוכלו לעלות על הדעת (למידע נוסף).

לנו היו כמה "להיטים" שכל הבנות היו פשוט חייבות לרכוש, ומה שלא יאומן זה שאת חלקם מוכרים עד עצם היום הזה ביריד. לדוגמא:
שרשרת עם גרגר אורז עליו נכתב שמנו (לא מצאתי תיעוד אבל יש מצב שהדוכן עוד קיים).
שלט לחדר או לוח שעם מצויר.
תכשיטים מעץ, שיותר משאהבנו אותם, אהבנו את המוכר האסייתי החביב- הוגו. הופתעתי לגלות שהדוכן עדיין פעיל.
והלהיט המוזר ביותר, שלא ברור לי מדוע אנחנו או מישהו אחר קנה או עדיין קונה; משקף-אף! אלו משקפיים קטנטנים שעשויים מחוט ברזל, אותם שמים על קצה האף כקישוט. מעולם לא ראיתי מישהו שבאמת הולך עם זה על האף, אבל זכור לי שאנחנו רכשנו, ואם תרצו – זה יכול להיות גם שלכם...

כשגדלנו קצת, התרחבו שיטוטנו גם לרחוב שינקין הסמוך.
שינקין היה אז ה-רחוב להסתובב בו. לחברה שלי ולי היה מנהג מטופש אך משעשע, לזהות ולרשום שמות של אנשים מפורסמים שהיינו רואות ברחבי העיר.
היה מספיק שיטוט של חצי שעה בשינקין כדי להגדיל את הרשימה ב-5-10 שמות לפחות.

בזמנו, היו כמה בתי קפה מאוד מפורסמים בשינקין.
"קפה כזה" (שעבר לפני כמה שנים להרצליה והיום הוא ביסטרו), "סוס עץ" שעדיין קיים ובית הקפה שהפך למוסד - "אורנה ואלה".

"אורנה ואלה" היה המקום האהוב עלינו ביותר.
תמיד היו תורים בכניסה והיינו צריכות לחכות שעות, המלצרים (תמיד גברים, עד היום), היו מתייחסים אלינו בהתנשאות שינקינאית קלה, אבל אנחנו היינו ממוקדות מטרה –
לביבות בטטה!
היו עוד מנות מיתולוגיות שאהבנו, כמו: "סלט הכל", סנדוויצ'ים מעולים (שכבר אינם בתפריט) וטארט השוקולד האלמותי, אבל לביבות הבטטה היו "Must" ועד היום שמורה להן פינה חמה בליבי.

אך מעבר לאוכל הנפלא, היתה זו תחושת העצמאות של בנות מתבגרות שיושבות בבית קפה עם כל הברנז'ה התל-אביבית ומרגישות נורא גדולות וחשובות. 
עד היום, כשאני עומדת שם בתור ומחכה למארחת שתרשום את שמי, מתגנבת לליבי תחושת העצמאות ההיא...

אתם רק יכולים לתאר לעצמכם מה גדולה הייתה שמחתי, כשבשנת 2006 הוציאו אורנה ואלה את ספר המתכונים שלהן, עם כל אותם מתכונים שכל-כך אהבתי.
כמובן שלא היתה שום ברירה ואני הייתי בין הראשונות שרכשו את הספר.
עד היום, על אף שברשותי עשרות רבות של ספרי בישול, זהו ספר הבישול האהוב עלי ביותר!
דפיו כבר מלאים בכתמי שמן ובהערות שאני תמיד כותבת ליד מתכונים שהכנתי, אך אני תמיד חוזרת אליו שוב ושוב.

אני באמת יכולה לחתום (ואף אחד לא משלם לי על זה), שאין מתכון שהכנתי מהספר הזה ולא היה פחות ממעולה.
במקרים בהם משהו לא הצליח לי, תמיד התברר שזו היתה טעות שלי ולא בעיה במתכון.
מעולם לא נתקלתי בספר כל כך מוקפד, מפורט ומדוייק, שמצליח לתת תחושה של שיק מארץ רחוקה אבל עדיין להיות הכי ישראלי שיש. 
בדיוק כמו בית הקפה (שהיום הוא כבר יותר מסעדה), שאותו הוא מייצג.

אז לכבוד חג העצמאות, הבאתי בפניכם את סיפור העצמאות האישי שלי.
את המקום שמסמל עבורי את תהליך ההתבגרות שלי, את התשוקה שלי לאוכל ואת האהבה שלי לתל-אביב.

ועכשיו, אך מתבקש, שאביא בפניכם מתכון מתוך הספר של אורנה ואלה, שיתאים גם ליום העצמאות.
בחרתי במתכון אהוב עלי במיוחד שכבר אינו קיים בתפריט הקבוע, אך עדיין מוגש מידי פעם כחלק מ"מנות היום".

המנה המקורית נקראת "אורז עם ירקות". זוהי מנה צמחונית המורכבת מתבשיל עשיר של ירקות, המוגש על אורז בסמטי עם אורז בר ומעליו מפוזרים גרעיני דלעת קלויים.
אם הייתי צריכה לבחור מנה שלא תהיה לי בעיה לאכול כל יום בחיי, הייתי בוחרת במנה הזאת.
עד כדי כך היא טעימה לי!

מכיוון שרציתי מנה שתתאים לליווי המנגל של יום העצמאות, החלטתי לוותר על האורז ולהתמקד רק בתבשיל הירקות.
התבשיל הזה ילך נפלא עם שלל בשרי המנגל. הוא יכול להוות אלטרנטיבה נהדרת לצמחונים/ טבעונים שבחבורה.
אפשר לאכול אותו חם, קר או פושר ולכן הוא כל כך מתאים לפיקניק.

לרוב, אינני מפרסמת מתכונים כפי שהם, אלא מכניסה בהם שינויים משלי.
במקרה הזה החלטתי שעם שלמות לא מתווכחים...
ההכנה לוקחת קצת זמן, אבל אינה מסובכת כלל. אפשר גם לשנות את הירקות שבמתכון, אבל אני מציעה לנסות אותו כמו שהוא.
אפשר ואף רצוי להכין מראש ואז תהיו פנויים מהכנות ביום העצמאות.

חג עצמאות שמח! ואל תגזימו עם הבשר – שישאר מקום לירקות...



תבשיל ירקות של אורנה ואלה

המתכון לקוח מהספר " אורנה ואלה - ספר המתכונים", הוצאת אחוזת בית. והנה הוא בגרסתו המקורית 

חומרים ל-6 מנות:
1/2 כוס (120 מ"ל) שמן
2-3 בצלים, חתוכים לקוביות גדולות
250 גרם שעועית ירוקה טרייה ללא קצוות, או קפואה וחלוטה במים רותחים כדקה
2 פלפלים אדומים, חתוכים לחתיכות בגודל 4X3 ס"מ
פלפל ירוק חריף, קצוץ (להוציא את הגרעינים אם לא רוצים חריף)
5 שיני שום, פרוסות
1/2 דלורית (כ-1/2 ק"ג), חתוכה לקוביות של  3 ס"מ
2 זוקיני בינוניים, חתוכים לאורכם ל-4 כל אחד, ואחר כך חצויים
1/2 חציל גדול או 1 חציל קטן, חתוך לחתיכות בגודל 4X3 ס"מ
2 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות בגודל 3 ס"מ
2 עגבניות, קלופות וחתוכות לקוביות קטנות (בעזרת סכין חדה, יש לחרוץ X בתחתית כל עגבניה ולחלוט אותן כמה דקות במים רותחים. לאחר מכן, מסננים את המים וממתינים כמה דקות ואז מקלפים את הקליפה מהעגבניות)
3 כפיות מלח
1 כף סוכר
פלפל שחור טחון טרי
1 כף רסק עגבניות
1/2 1 כוסות (360 מ"ל) מים

הכנה:

  1. מסדרים את הירקות החתוכים בערמות על משטח העבודה או בקערות, כך שערמות הבצל, השעועית, הפלפלים, הדלורית, הזוקיני והחציל יהיו בערך שוות בגודלן.
  2. מחממים את השמן היטב בסיר רחב ושטוח (בקוטר כ-30 ס"מ). מוסיפים את הירקות, זה אחר זה על פי הסדר: בצל, שעועית ירוקה, פלפלים ושום, דלורית, זוקיני וחציל, במרווחי זמן של 4-5 דקות בין ירק לירק, כך שכל ירק בתורו מקבל טיגון קל. 
  3. מוסיפים את תפוחי האדמה ואת העגבניות, המלח, הסוכר ופלפל שחור ומערבבים. 
  4. מבשלים עוד דקה או שתיים ומערבבים פנימה את רסק העגבניות. מבשלים עד שהרסק מתאחד עם השמן והירקות.
  5. מוסיפים את המים (כך שיגיעו לשלושת רבעי גובה הירקות). מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה כך שייווצר בסיר בעבוע עדין, ומכסים את הסיר. 
  6. מבשלים כ-30 דקות. טועמים את הרוטב ומתקנים תיבול. אם הרוטב חמוץ מדי, מוסיפים מעט סוכר. 
  7. בזמן שהתבשיל על האש, מחממים את התנור לחום בינוני-גבוה (190 מעלות).
  8. מעבירים את הירקות בעדינות לתבנית רחבה, שתכיל אותם כמעט בשכבה אחת, ויוצקים עליהם את הרוטב. 
  9. מכניסים לתנור ואופים כ-40 דקות, עד שהירקות משחימים.

הערות:

  • במתכון הזה כדאי מאוד לעבוד בצורה מסודרת ולקצוץ את כל הירקות מראש. כך תהליך הטיגון ילך מהר ובקלות. אפשר לשים כל ירק בקערה נפרדת אבל זה מצריך שטיפה של הרבה כלים. אני שמתי את הירקות הקצוצים בצלחות גדולות - 2 סוגי ירק בכל צלחת, ע"פ סדר הכנסתם לטיגון וכך חסכתי בכלים. 
  • לדעתי, הדלורית היא החלק הטעים ביותר בתבשיל, אבל אם אתם במקרה לא מוצאים, אפשר להשתמש בדלעת או בבטטה. 
  • אם אין זוקיני, השתמשו בקישואים. 
  • כמובן שאפשר להגיש את התבשיל על אורז (כמו במתכון המקורי), או כל תוספת אחרת, כגון: קוסקוס, פתיתים, קינואה, פסטה, פירה וכו'. תוספת של גרעיני דלעת קלויים תוסיף עוד קראנץ' מעניין (ראו הכנה במתכון המקורי). 
  • כאמור, ניתן לאכול בכל מצב צבירה: חם, פושר או קר. 

גרסא להדפסה












4 תגובות:

  1. איפה היא באמת רשימת המפורסמים שלנו? (חלקם תכל'ס מפורסמים רק לצורך הוספתם לרשימה וחלקם שווים ממש ממסעותינו בניו יורק). לפי מיטב זכרוני העותק היחיד הופקד בידיך בנאמנות כאשר שמו של אלון ריינהורן הוא בגדר הישגנו המפואר ביותר נכון לאותם ימים. אשר להוגו, מה פתאום תכשיטים מעץ?! מדובר היה בתכשיטים ממתכת שהוא היה מכופף בדוכן באמצעות פלאייר קטן (מפנה אותך לתמונות ו/או סרטי וידיאו מכל בת מצווה בתקופה הרלבנטית). למרבה הצער, עקבותיו נעלמו כבר לפני שנים ארוכות ובכל פעם שאני חולפת על פני המקום בו שכן הדוכן שלו (האחרון לפני גרוזנברג) אני תוהה לרגע מה עלה בגורלו ואם היום הוא יושב על איזה גשר בבודפשט ומכופף את הברזלים שלו לעגילים... אשר למנת האורז עם ירקות של אורנה ואלה, כקרניבורית מושבעת אני חייבת להודות שמדובר כנראה במנה הטובה ביותר שהייתה בתפריט הישן והאהוב (פלאשבק לפרוסות הלחם העבה והמתקתק עם הרוטב הירוק שהכילו את הסנדביצ'ים). היום למרבה הצער רוב זכרונות ילדותנו כבר אינם מוגשים שם ובפעמים הספורות שבהן יצא לי לפקוד את המקום בשנים האחרונות ליוותה אותי תמיד תחושה של אכזבה מהעדרן (ומהעדרו המדאיג של גדי טאוב). בכל מקרה - רצה להכין! יום עצמאות שמח.

    השבמחק
    תשובות
    1. היתכן שהוגו המיר את תכשיטי המתכת בתכשיטי עץ?! בפירוש כתוב באתר שהוא מוכר ביריד (או שמא יש מוכר נוסף ששמו הוגו???!!!)
      הזכרת לי נשכחות עם תכשיטי הבת-מצוות...
      בטוחה שאם אעשה סדר בשלל מסמכי, עוד תמצא רשימת המפורסמים הידועה. מבטיחה לעדכן אם אמצא...
      אשר לאורנה ואלה- נכון שהתפריט השתנה אך האוכל עדיין כל כך מוצלח שאני מוחלת להן על העלמותם של הסנדוויצים המיתולוגיים.

      מחק
  2. מה שנשאר לי זה לחייך.

    השבמחק