יום רביעי, 25 במרץ 2015

פסח, מצה ומרור

לאחרונה, יצא לי לחשוב, איזה חג מוזר הוא פסח.
יותר נכון, כמה מוזר להסביר על החג הזה, למי שלא מכיר אותו.
ניסינו להסביר לגננת הגרמניה של בתי את מנהגי החג: מה זה חמץ? למה לא אוכלים אותו בפסח? סיפור יציאת מצריים וכו'...
בחיי, זה נשמע כל כך מוזר... היא ניסתה להיראות כאילו היא מבינה, אבל בטח חשבה שאנחנו לא נורמאלים...

ובכלל, בואו נודה בזה - החג הזה מוזר גם מבחינה קולינארית.
תחשבו למשל על קערת הסדר:
מרור - אם אתם מעדות המזרח, נדונתם לאכול עלים מרים או חסרי טעם מסוג כלשהו. אם אתם מעדות אשכנז, תאלצו לאכול גם מרור וגם חזרת ששורפת את הסינוסים.
מקסימום, יוסיפו לכם קצת סלק לסיפור. לפחות ישפר קצת את הצבע...
כרפס - לרוב, סלרי או תפוח אדמה. כמובן חסרי טעם. אמנם טובלים אותם במי מלח, אבל זה עדיין נשאר תפל ביותר. 
שלא נדבר על זה שתפוח האדמה לרוב קר ואין דבר מבאס יותר מתפוח אדמה תפל וקר...
ביצה - שוב, קרה וחסרת טעם. נטבלת במי מלח רק כדי שמישהו יוכל לספר בפעם המי יודע כמה,
כי המנהג של טבילת ביצים במי מלח, מסמל את הליכתם של בני ישראל בים סוף, כאשר המים הגיעו להם עד ה...
זרוע - לרוב מדובר ברגל של בקר, עוף או כבש. לשמחת כולנו, את התענוג הזה לא אוכלים...
חרוסת - אחרונה ולא הכי חביבה, החרוסת...על פניו, נחשבת ל"היי-לייט" של צלחת הסדר, אבל כמו שאומרים: "באין ציפור שיר..."
בפועל, גם זה לא הכי טעים. נכון, זה יותר טעים ממרור, אבל ביננו, נוטלה על מצה זה יותר טעים...
והצבע והמרקם...נו, אין מה להוסיף. מספיק לדעת שהחרוסת מסמלת את הטיט שהדביק את הלבנים במצרים. יש כאן מישהו בקהל שאוהב לאכול טיט?!

ואם כבר במוזר עסקינן, מה תגידו על מצה? חתיכת דיקט חסרת טעם וחוסמת מעיים שכמותה.
אולי נחמד לאכול אותה בפעם הראשונה, אחרי שנה שלא נראתה במחוזותינו.
אבל, כמה ימים של מצות, גורמים אפילו לפיתה בת שבוע להשמע אטרקטיבית.  

ועל הקינוחים של פסח באמת שאין מה להרחיב את הדיבור.
השילוב בין פרווה לכשר לפסח, משאיר מעט מאוד מקום לדמיון, בטח שלא לטעם
(למרות שאם בכל זאת בא לכם, הכנתי בשנה שעברה קינוח שהוא גם כשר לפסח, גם פרווה, גם ללא גלוטן וגם טעים. בחיי, נס חג הפסח...הכנסו לכאן)

יכולתי להמשיך ולהפליג בתאורי האוכל המוזר של פסח, אך בכל זאת, ארוחת החג מתקרבת ואני לא רוצה להוציא לכם את התיאבון מראש. 
עדיף שתגיעו לארוחה ותאבדו אותו שם (;

לאור כל הנאמר לעיל, השנה החלטתי למרוד!
אין לי כוח לחשוב על מרק או מנה עיקרית או קינוח שיתאים לפסח. יותר מידי מגבלות, יותר מידי כאב ראש...
מצד שני, בתור בעלת בלוג בישול, אני חשה מחויבות לספק מתכון שיוכל להתאים לארוחת החג.

אז החלטתי להתחכם -
אתן מתכון שאינו "פסחי" קלאסי, אבל יכול להתאים גם לפסח.
הוא נראה מאוד יפה וחגיגי, אבל לוקח כמה דקות הכנה ולכן יכול להיות גם יומיומי.
ניתן להכין את רובו מראש (פלוס ענק בארוחת חג ובאירוח בכלל...)
יש בו כמה מרכיבים שמאפיינים מאוד את פסח (רמז: סלק, אגוזים...), אבל הוא יכול להתאים לכל ארוחה באשר היא.
הוא יכול להיות גם חלבי וגם פרווה.                                               
הוא צמחוני ויכול להיות גם טבעוני...

אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת, קבלו אותו -
סלט ירוק ואביבי עם סלק מוחמץ וגבינת עיזים (או בלי גבינה, אם תרצו).
יש בו עוד המון דברים טובים - בצל מטוגן, תפוח ירוק, אגוזי מלך ורוטב קליל שמכינים בשניה.
למי מכם שאינו חובב סלק - גם אני לא חובבת ומבטיחה לכם שבסלט הזה אתם תאהבו אותו.
העובדה שהוא מוחמץ, משנה ומעדנת מאוד את טעמו ה"אדמתי" והצבע הבוהק שלו, עושה את כל הסלט.

אז חג שמח לכולם! מקווה שלא ביאסתי עם תיאורי האוכל הכה-לא-אטרקטיבי.
נו מילא, לפחות יש קניידלעך (:

סלט ירוק עם סלק מוחמץ וגבינת עיזים

המתכון נלקח מחוברת מתכונים של סופרמרקט גרמני, השראה נמצאת לפעמים במקומות לא צפויים (:

חומרים ל-4 מנות:
1 בצל סגול / רגיל גדול, מקולף וחתוך לפרוסות דקות
3/4 כוס סלק אדום מוחמץ קנוי – חתוך לרצועות או חצאי עיגולים
1 תפוח ירוק, לא מקולף, חתוך לקוביות
150 גר' גבינת עיזים רכה (כמו "פרומעז"), חתוכה לפרוסות
100 גר' חסה או עלים ירוקים מכל סוג שאוהבים, או תערובת של שניהם, שטופים, יבשים וקרועים לפיסות בגודל נוח לאכילה
60 גר' אגוזי מלך, קצוצים גס (אפשר לקלות במחבת יבשה, אך לא חובה)
לרוטב:
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
1 כפית סוכר
מלח ופלפל שחור

הכנה:
  1. מחממים מעט שמן זית במחבת קטנה. מטגנים את רצועות הבצל, על אש נמוכה, עד שהן מתרככות מאוד ומזהיבות. מניחים בצד להתקרר.
  2. מכניסים את כל חומרי הרוטב לצנצנת קטנה ומשקשקים היטב, עד שנוצר רוטב אחיד.
  3. שמים את כל מרכיבי הסלט בקערה, למעט אגוזי המלך והרוטב.
  4. לפני ההגשה, שופכים את הרוטב ומערבבים. מפזרים מעל את אגוזי המלך הקלויים.
הערות:
  • אפשר כמובן לוותר על גבינת העיזים. זה יהיה טעים גם בלי (למרות שקצת פחות...)
  • אפשר להכין את הסלט במנות אישיות (כמו בתמונות שלי). אז, מסדרים עלי חסה שלמים בתחתית הצלחת ומפזרים מעליהם את שאר מרכיבי הסלט.
  • אם אתם בגרמניה ומעוניינים להכין את הסלט הזה, תמצאו את הסלק המוחמץ במחלקת החמוצים והשימורים של כל סופר. זה נקרא Rote Bete in Scheiben (אני השתמשתי בזה). 

גרסה להדפסה 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה