את חופשת הפסח העברנו בחבל טוסקנה שבאיטליה.
מה אפשר לומר על טוסקנה שטרם נאמר?
לא בכדי היא נחשבת לאחד האזורים היפים באיטליה, אם לא בעולם.
כל כך הרבה גבעות ירוקות, ברושים ועצי זית, כרמים ופרחים.
וביניהם בתים עתיקים מאבנים אדומות או צהובות, שמשתלבים נפלא עם כל הירוק הזה.
ואיך היה האוכל??? שאלו אותי כולם...
אז ככה -
טיילנו עם 4 ילדים קטנים. לא בדיוק מתכון מנצח לטיול קולינארי...
לא ארחיב את הדיבור על ספגטי בולונז, פיצה מרגריטה או גלידת תות, שהיו בהחלט הפסגות הקולינאריות של הבת שלי.
ובכל זאת כמה תמונות מהשפע שיש לאיטליה להציע:
כן ארחיב את הדיבור על מסעדה בה אכלנו ערב אחד בלי הילדים.
החלטנו, די בספונטאניות, לצאת ערב אחד למסעדה עם גיסותיי ובני זוגן.
בכמה מסעדות מומלצות אליהן התקשרנו כבר לא היה מקום, אז הוחלט לנסות מסעדה בעיירה הסמוכה לוילה בה התגוררנו (ממש דקות ספורות של נסיעה ברכב).
העיירה נקראת Toritta di Siena והמסעדה נקראת Bischicchero והיא קבלה דירוג גבוה מאוד ב-TripAdvisor אז החלטנו לנסות.
 |
| העיירה Torrita di Siena מרחוק |
הגענו לעיירה בשעה 20:30. אין נפש חיה ברחובות.
נכנסו למסעדה בגודל של חדרון עם כמה שולחנות. רק בשולחן אחד היו סועדים.
על הקירות היו תלויות תמונות שנראו כאילו הודפסו על נייר במדפסת הביתית של בעל הבית וניכר שהיה ב"טריפ רע" בעת שהדפיס אותן.
כל הסיטואציה לא בשרה טובות, או כמו שבעלי הגדיר זאת: "או שנאכל ונחטוף שלשול או שזו תהיה הארוחה הכי טובה שאכלנו בחיים".
למזלנו, היא באמת היתה אחת הטובות שאכלנו בחיים...
הבחור שהגיש לנו את התפריטים (מודפסים במדפסת ביתית ועטופים בניילונית...) היה גם הטבח.
מהשולחן בו ישבנו יכולנו לצפות כיצד הוא מבשל לנו.
בתפריט אין המון אפשרויות;
3 מנות ראשונות (הזמנו את כולן)
כ-5 מנות של פסטה ו-5 מנות בשריות
ו-3 קינוחים (גם את שלושתם הזמנו)
הנה המנות שהזמנו.
סליחה על הצילומים הלא מוצלחים במיוחד, זה היה בערב והתאורה במסעדה היתה גרועה.
מנות ראשונות:
 |
| שעועית לבנה בשמן זית |
 |
| קרפצ'יו זוקיני |
 |
| סלט ירקות |
בנוסף, קבלנו לחם (הלחם המקומי ממש לא טעים - יבש וחסר טעם לחלוטין. ממש מפתיע לרעה...)
ואז נזכר המלצר/שף שיש מנה ראשונה נוספת - תפוחי אדמה בתנור.
בקשנו שיביא גם אותם ומכיוון שהם הגיעו באמצע הארוחה ולא יחד עם המנות הראשונות, רצה הגורל ולא צלמתי אותם. איזו טעות!!!
זו היתה המנה הראשונה הכי טובה שקבלנו או כמו שגיסתי הגדילה לומר - "אלו תפוחי האדמה הכי טעימים שאכלתי בחיים!".
מכיוון שאין להם תיעוד, אנסה לתאר אותם במילים:
מדובר בתפוחי אדמה קטנטנים, ללא קליפה, מתובלים רק במלח ופלפל (נראה לי...) ושחומים מעט במרכזם.
נשמע כמו תפוחי אדמה אפויים סטנדרטים לחלוטין, לא?
אז כן ולא. הם אולי סטנדרטים וללא תיבול מיוחד או טכניקת הכנה מיוחדת, אבל הם היו כל כך רכים וטעימים. ממש כמו עננים תפוחים.
רק האיטלקים יודעים לקחת משהו כל כך פשוט ולעשות אותו כל כך מושלם...
אפילו שאלנו את השף איך הוא הכין אותם ובאנגלית רצוצה הוא טען שרק אפה אותם בתנור.
שימו לרגע את תפוחי האדמה בצד. עוד נחזור אליהם.
נמשיך למנות העיקריות...
מנות עיקריות:
 |
| סטייק בקר קלאסי |
 |
| סטייק בקר בויניגרט תפוחים ובייקון |
 |
| נתחי בקר בבישול ארוך עם גרגרי פלפל שחור |
והיתה עוד מנה נוספת שלא צלמתי (למה??? בחיי שצריך לשלול ממני את התואר בלוגרית אוכל...)
של נתחי לחי חזיר ועליהם פרוסות גבינה קשה (פרמזן או משהו דומה). עוד מנה מעולה!
הקינוחים היו טעימים אבל לא הבריקו באופן מיוחד (והיו כולם חלביים ביותר, כך שלא יכולתי לאכול אותם בגלל רגישותי ללקטוז)
קינוחים:
 |
| טארט ריקוטה ופירות יער |
 |
| טארט גבינה |
ועוד קינוח - קרם קטלן (דומה מאוד לקרם ברולה) שגם אותו לא צלמתי (די, לפטר אותי לאלתר וזהו!)
החשבון הסתכם ב-110 יורו ל-6 אנשים, כולל יין. מחיר יותר מהוגן, בהתחשב בארוחה המעולה שקבלנו.
מעולם לא אכלתי אוכל איטלקי כל כך ביתי ומקורי!
אז אם אתם באזור, עשו לעצמכם טובה ולכו למסעדה הזו...
אה, וזוכרים את תפוחי האדמה שסיפרתי עליהם קודם?
אז החלטתי לנסות לשחזר אותם למרות שלא היה לי שמץ של מושג איך...
ידעתי עליהם כמה דברים:
- הם היו ללא קליפה
- ממש רכים
- שחומים במרכזם משני הצדדים
- וכפי שאמר השף - נאפו בתנור
התחלתי מעניין הקליפה. איך מקלפים תפוחי אדמה כל כך קטנים?
בקולפן זו לא אופציה כי מדובר בעבודה סיזיפית שרק תפצע את הידיים ותשאיר תפוח אדמה בגודל מזערי.
התחלתי לחקור ברחבי הרשת וגיליתי שיטה קלה ומעולה לקילוף תפוחי אדמה (עובד גם על תפוחי אדמה גדולים, לא רק על קטנטנים).
זה הולך ככה:
שמים בסיר תפוחי אדמה בקליפתם ומכסים במים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עד ריכוך.
בתום הבישול, מעבירים מיד את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח.
אחרי מספר שניות, כאשר הם מתקררים ונעימים למגע, מוציאים מהמים ומקלפים. הקליפה נושרת ממש בקלות.
אחרי שנושא הקילוף נפתר, השאר כבר היה די פשוט.
הסתכלתי במתכונים איטלקיים איך מכינים תפוחי אדמה בתנור (Patate al forno באיטלקית) וכצפוי,
כמו שהאיטלקים אוהבים: מעט מרכיבים, הרבה שמן זית והתוצאה - ברביסימו!
אני מודה שהם לא יצאו בדיוק כמו במסעדה. אני חושבת שאולי מדובר בזן אחר של תפוחי אדמה שאין לי איך להשיג.
אבל זה לא ממש משנה, כי יצא טעים בטירוף וזה מה שחשוב.
ועוד יותר חשוב - יום העצמאות מתקרב והם יכולים להיות התוספת המושלמת לכל הבשר "על האש" שאתם מתכוונים להכין...
ויוה איטליה!
תפוחי אדמה זעירים בתנור
חומרים לכ-3-4 מנות:
1 קילו תפוחי אדמה זעירים, לא מקולפים
1 כפית עלי רוזמרין טריים, קצוצים דק
1 כפית גדושה מלח ים (Fleur de sel)
פלפל שחור גרוס טרי
שמן זית, בנדיבות
הכנה:
- שמים את תפוחי האדמה בסיר בינוני ומכסים במים. מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים 15 דק'.
- בינתיים, מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה.
- בתום הבישול, מעבירים את תפוחי האדמה לקערה גדולה עם מי קרח. לאחר מספר שניות, כאשר תפוחי האדמה נעימים למגע, מוציאים מהקערה ומקלפים את הקליפות (הקליפות נושרות בקלות במשיכה קלה).
- שמים את תפוחי האדמה המקולפים בקערה גדולה. מוסיפים רוזמרין קצוץ, מלח, פלפל שחור ושמן זית בנדיבות. מערבבים היטב, כך שכל תפוחי האדמה יהיו מצופים בשמן.
- מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים 20 דק'. בעזרת מלקחיים, הופכים את תפוחי אדמה על צידם השני ואופים 10-15 דק' נוספות. תפוחי האדמה צריכים להיות שחומים במרכזם משני הצדדים. מוציאים ומגישים מיד.
הערות:
- במתכון המקורי לא היה שימוש ברוזמרין, אני הוספתי כי רוזמרין מאפיין מאוד את טוסקנה. אפשר לוותר אם רוצים.
- אפשר להוסיף גם שום קצוץ.
