מתוק התפוח

עונת התפוחים בעיצומה.

בכל אזור כפרי בגרמניה וגם סתם בחצרות הבתים ואפילו בשולי האוטוסטרדות, יש עכשיו תפוחים.

אין בעיני פרי יפה יותר מתפוח והמראה של עץ המכוסה כולו תפוחים ורדרדים - ירקרקים, הוא עוצר נשימה.

לפני מספר שבועות, הוזמנו לארוע "תפוחי" במיוחד - הכנת מיץ תפוחים טבעי, בביתה של גננת, שהיא חברה טובה של הגננת של בתי.

אותה גננת מגדלת כמה עצי תפוחים עתיקים בחצרה ובכל שנה, מזמינה חברים למלאכת הכנת המיץ.

כשכר לעמל, יוצא כל משתתף עם בקבוקי מיץ תפוחים טרי, שזה עתה נסחט.

מי אנחנו שנסרב להצעה מפתה שכזאת?

התמזל מזלנו ומזג האויר האיר לנו פנים (25 מעלות ושמש נעימה באמצע ספטמבר, זה לא עניין של מה בכך) וכך התאספנו, חבורה של הורים וילדים משני הגנים, למלאכת סחיטת המיץ.

מדובר במלאכה בעלת מספר שלבים:

הכל מתחיל בקטיף התפוחים מן העץ, אותו כבר עשו לפני בואנו.
מדובר בתפוחים בשלים ביותר, שלא לומר – על סף ריקבון (חלקם כבר עברו את הסף...),
אבל כנראה שאלו התפוחים המתוקים ביותר ולכן גם המתאימים ביותר למיץ:

את התפוחים שוטפים ומשפשפים, להורדת לכלוך גס:

לאחר מכן, חותכים לחתיכות גסות ומורידים את החלקים שכבר הרקיבו:

את התפוחים החתוכים מעבירים למכשיר ידני, שקוצץ את התפוחים, על מנת שיהיה קל יותר לסחוט אותם:

בסוף הקיצוץ, התפוחים נראים כך:

מעבירים את התפוחים הקצוצים למכשיר נוסף, אשר בעזרת מכבש, סוחט את התפוחים.
מיץ התפוחים נשפך לתוך דלי ומועבר, לאחר מכן, לבקבוקים.

ולבסוף...שותים ונהנים (:

במידה ורוצים לשמר את המיץ לאורך זמן, יש לבשל אותו ורק אז להכניס לבקבוקים, אך מכיוון שהיבול השנה לא היה כה רב, המיץ ניתן לנו בצורתו הטבעית.
ואיזה מיץ! מעולם לא טעמתי מיץ תפוחים כל כך מתוק! אחרי ששתינו ממנו כמה כוסות, כבר התחלנו למהול אותו במים, כדי להפחית קצת את המתיקות.

אך מכיוון שלא ניתן לעשות אירוע עם שתיה בלבד, חייבים גם לאכול משהו.

הגננת שלנו הכינה עוגת תפוחים והיא היתה כל כך טעימה ועסיסית, שהייתי חייבת לבקש את המתכון ולשתף אתכם.

יש לציין שתרגמתי אותו בעצמי מגרמנית (בעזרתה האדיבה של אמא שלי). מקווה שאתם מעריכים את ההשקעה...

מדובר בעוגה ביתית ופשוטה מאוד להכנה, תוך כחצי שעה היא כבר תהיה בתנור ותפזר ריח משכר של תפוחים וקינמון בכל הבית. 
יש לה טעם ממכר, שעושה חשק ליישר ממנה עוד חתיכה ועוד חתיכה.
בקיצור, עוגה מושלמת לליווי התה או הקפה שלכם. 

עוגת שטרויזל תפוחים

מתכון גרמני של הגננת של בתי, עם שינויים שלי

חומרים לתבנית 24 או 26:
לעוגה:
100 גר' חמאה, בטמפ' החדר
4 גר' (1 כפית) סוכר וניל
100 גר' סוכר
2 ביצים M
50 גר' קמח תפוחי אדמה או קורנפלור
150 גר' קמח לבן רגיל
8 גר' אבקת אפייה 
2 כפות חלב 
1/2 קילו תפוחים מסוג גרני סמית, מקולפים, מגולענים וחתוכים לקוביות בגודל בינוני (כ-3 תפוחים גדולים)
1/2 או 1 כפית קינמון (על פי טעמכם)

לשטרויזל:
100 גר' קמח
100 גר' סוכר
100 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות 

הכנה:
העוגה:

1. מחממים תנור ל-200 מעלות, משמנים את התבנית ומרפדים את התחתית בנייר אפייה.
2. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים את החמאה עם סוכר הוניל לתערובת קרמית, ללא גושים.
3. מוסיפים את הסוכר, הביצים, קמח תפוחי האדמה/ קורנפלור, קמח רגיל, אבקת אפייה וחלב ומערבלים, רק עד איחוד (המנעו מערבול יתר). 
4. מעבירים את המלית לתבנית האפייה ומשטחים באופן אחיד.
5. בקערה נפרדת, מערבבים את קוביות התפוחים עם הקינמון.
6. מפזרים את התפוחים על המלית, בשכבה אחידה.

השטרויזל:

1. מערבבים בקערה בינונית את הקמח והסוכר. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בעזרת הידיים, עד שמתקבל בצק פירורי. 

ההרכבה:

1. מפזרים את השטרויזל על שכבת התפוחים ומכניסים לתנור. מומלץ לשים תבנית תנור ריקה מתחת לרשת התנור עליה מונחת תבנית העוגה, למניעת טפטופים על תחתית התנור. 
2. אופים 40-45 דק', עד שפירורי השטרויזל משחימים וקיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא יבש. 
3. מוציאים מהתנור ומצננים.
4. העוגה תשמר יום-יומיים מחוץ למקרר, כאשר היא מכוסה היטב. לאחר מכן, מומלץ להכניס למקרר ולחמם מעט לפני ההגשה. 
5. מומלץ להגיש עם גלידת וניל או קצפת. 

הערות:

• לא חייבים להשתמש בתפוחים מסוג גרני סמית, אפשר כל סוג אחר שאוהבים. 
• ניתן להמיר את התפוחים בכל פרי אחר: שזיפים, אפרסקים, דובדבנים ועוד. 
• אם אתם לא אוהבים קינמון, אפשר לוותר עליו בכלל. אפשר גם להוסיף לו תבלינים נוספים, כגון: ציפורן, ג'ינג'ר טחון, אגוז מוסקט וכד'.
• אפשר להוסיף אגוזים קצוצים (פקאנים/ אגוזי מלך) ו/או צימוקים לשכבת התפוחים.

גרסה להדפסה 

מהונגריה באהבה

"בני-אדם אוכלים כדי לחיות. הונגרי, אם הוא בן-אדם, חי כדי לאכול" 

יוסף (טומי) לפיד

הציטוט הזה לקוח מתוך ספרם של טומי לפיד ורות סירקיס - "פפריקה",

אשר מביא ממיטב המתכונים ההונגריים ומתובל בסיפוריו המשעשעים של טומי לפיד (ז"ל), כמו שרק הוא ידע לכתוב.

אמנם אינני הונגריה, אך עם שחי לפי המוטו הזה, הוא עם כלבבי.

לפני מספר שנים, ביקרתי עם בעלי בבודפשט, בירת הונגריה, ומלבד העובדה שמדובר בעיר יפיפיה עם היסטוריה מעניינת, הדבר שהרשים אותי שם ביותר, היה האוכל...

לא משנה איפה אכלנו, אם היתה זו מסעדה זולה או יקרה, הכל היה כל כך טעים!

זכורות לי לטוב שתי מסעדות במיוחד.

האחת, היא מוסד ידוע ומוכר בכל ספר תיירים – Gundel

ועל השניה, קבלנו המלצה מפקיד במלון והיא נקראת Rezkakas Bistro.

בשתיהן תרגישו כאילו נלקחתם אחורה במסע בזמן.

המלצרים מסתובבים בחליפות ומתנהגים על פי כל כללי הטקס.

המנות מוגשות כשהן מכוסות ב"קלוש" נירוסטה מבריק, ששומר על חומן.

ברקע מנגנת להקת נגנים.

והאוכל – הונגריה הקלאסית הישנה והטובה.

מנות קלאסיות כמו מרק גולאש משובח, כבד אווז בצורות הגשה שונות, פפריקש, נודלי (בצקניות מתפוחי אדמה. כל כך טעים...) ועוד רבים וטובים.

יש גם קינוחים עשירים, כמו שרק ההונגרים יודעים להכין: בלינצ'ס ממולאים אגוזים ברוטב שוקולד, שטרודל תפוחים, עוגת הז'רבו המפורסמת ועוד ועוד.

כפי שציינתי, בשתי המסעדות, הארוחה מלווה במוזיקה חיה. בגונדל האזנו לפסנתרן, שניגן רק לנו, כי היינו לבד במסעדה.

ברזקקש, זכינו למופע מוזיקלי של להקת נגנים, כשה"שוס" היה נגינה על מסור! (כן, כן, מה שאתם שומעים...)

לא מאמינים לי? יש לי אפילו קטע וידאו, כהוכחה...

חשוב לציין, כי בשתי המסעדות מכינים גם אוכל מודרני יותר ולא רק מנות קלאסיות (שקורצות, ודאי, בעיקר לתיירים).

בקיצור, אם אתם חובבי אוכל, אמצו את בודפשט כיעד הטיול הבא שלכם.

אישית, נהניתי שם יותר מהאוכל, מאשר בפריז או בברצלונה (וסליחה לצרפתים ולספרדים, שכה תופסים מהאוכל של עצמם...)

אגב, את רוב ההמלצות לטיול לקחנו מהאינטרנט, אבל לקחנו איתנו גם את מדריך התיירים של טומי לפיד -"מדריך לפיד למרכז אירופה".

זהו ספר עתיק יומין, שבמקרה היה להורים של בעלי, וכמובן שאינו מעודכן מבחינת קניות, מסעדות וכד', אבל האהבה של טומי לפיד לבודפשט, עיר הולדתו, וסגנון הכתיבה המצחיק והייחודי שלו, שווים יותר מכל מדריך תיירים מעודכן, אך חסר נשמה. 

אז למה אני מדברת כל כך הרבה על הונגריה ועל האוכל שלה?

הכל התחיל בכלל מהאתגר החודשי של "מנטקה". חומר הגלם הפעם היה אגוזי פקאן.

בהתחלה קצת נלחצתי, כי מדובר באגוזים שאינם נפוצים כלל בגרמניה. משום מה, הגרמנים מתים על כל סוגי האגוזים ורק פקאן אין בנמצא. 

האם מדובר בגזענות כלפי פקאנים?! אין לדעת...

אבל אחרי בירור קצר, הצלחתי למצוא פקאנים בסופר עצום שיש בו (כמעט) הכל.
הם אמנם עולים פה 3.70 יורו ל-100 גר' (כמעט 18 שקלים לכמות דיי קטנה...), אבל גם בארץ הם לא ממש זולים...

וחוץ מזה, העיקר שיש פקאן!

אז התחלתי לנבור במתכונים ולחפש מתכון מעניין שיתן כבוד לפקאן.

נתקלתי במתכון הזה, לעוגיות הונגריות, שבמקור ממולאות במלית אגוזי מלך.

הכותבת הפליגה בשבחן של העוגיות הללו ואני נזכרתי כמה אני אוהבת אוכל הונגרי.

החלטתי לנסות אותן, אבל עם מלית אגוזי פקאן.

הניסוי הוכתר בהצלחה! מדובר בעוגיות מעולות!

בבצק יש גבינת שמנת, מה שהופך אותו לטעים בצורה בלתי רגילה. המלית הפקאנית מוסיפה מתיקות וטעם אגוזי מהמם והשילוב יוצר עוגיות מצויינות שרק בא לאכול מהן עוד ועוד.

כדאי גם שתאכלו מהן עוד ועוד, כי הן מאבדות מפריכותן לאחר יומיים-שלושה (למרות שהן ממשיכות להיות טעימות). 

עם זאת, הן כל כך טעימות, שלא נראה לי שתספיקו לשמור אותן במשך כל כך הרבה זמן.

לעוד מתכונים מלהיבים עם פקאן, הכנסו ל"כחומר ביד הבלוגר"...

עוגיות הונגריות במילוי פקאן

מבוסס על המתכון הזה.

חומרים לכ-30 עוגיות:

לבצק:

1/8 1 כוסות קמח

1/4 כפית מלח

113 גר' גבינת שמנת שמנה (אני השתמשתי ב"פילדלפיה"), בטמפ' החדר

120 גר' חמאה, בטמפ' החדר

לגלגול - 1/4 כוס סוכר לבן

למלית פקאן:

113 גר' אגוזי פקאן, טחונים דק במעבד מזון

1/2 כוס סוכר

1/4 כוס חלב רותח

30 גר' חמאה מומסת

הכנה:

הבצק:

1. בקערה בינונית, מערבבים את הקמח והמלח ומניחים בצד.
2. במיקסר, בעזרת וו הבלון, מקציפים יחד את גבינת השמנת והחמאה במהירות גבוהה, עד שהתערובת אחידה וקרמית (כ-3-5 דק'). גורפים מידי פעם את דפנות הקערה כדי למנוע גושים.
3. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בהדרגה את תערובת הקמח. הבצק צריך להיות רך, אך לא דביק.
4. מחלקים את הבצק לשניים ומשטחים כל חלק על ניילון נצמד לצורת דסקית. מצננים בפריזר כשעה – שעה וחצי, עד שהבצק קר ונוח לרידוד.

המלית:

1. מערבבים בקערה בינונית את חומרי המלית, עם מחצית מכמות החלב הרותח. התערובת צריכה להיות סמיכה, אך ניתנת למריחה. אם התערובת אינה ניתנת למריחה, מוסיפים את יתרת החלב הרותח (לי הספיקה מחצית כמות החלב).

להרכבת העוגיות:

1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה.
2. פורסים נייר אפייה נוסף על משטח העבודה ומפזרים עליו מחצית מכמות הסוכר.
3. מוציאים מהפריזר דסקית אחת של הבצק ומפזרים עליה מעט קמח משני הצדדים. שמים את הבצק על נייר האפייה עם הסוכר ומרדדים לעיגול דק (כ-3-4 מ"מ). מומלץ לקמח את המערוך מידי פעם, כדי שלא ידבק לבצק.
4. חותכים בעזרת חותכן בצק או סכין דקה את קצוות הבצק, כך שיווצר ריבוע ואז חותכים את הריבוע לריבועים קטנים, בגודל של 5X5 ס"מ. שמים את שאריות הבצק בפריזר כדי שיתקררו שוב.
5. שמים כחצי כפית מהמילוי בפינה של כל ריבוע. מתחילים לגלגל מהפינה בה נמצא המילוי עד הפינה שמולה. לוחצים בעדינות על הבצק תוך כדי גלגול. תופסים את הגליל שנוצר משני קצותיו ולוחצים על כל קצה, תוך כדי "כיפוף" הגליל לצורה של חצי סהר.
6. חוזרים על הפעולה עם הדסקית השניה של הבצק, אליה מצרפים את שאריות הבצק מהדסקית הקודמת.
7. שמים את הגלילים בזהירות על תבנית התנור המרופדת בנייר אפייה. חשוב שיהיו ברווחים של כ-3 ס"מ לפחות, אחד מהשני, כי הם מתפשטים באפייה.
8. אופים 12-14 דק' או עד שקצוות הגלילים מקבלות צבע זהוב ועולה מהתנור ריח מעלף של עוגיות. המרכז של כל גליל יתפח מעט.
9. מוציאים מהתנור ונותנים לעוגיות להתקרר כמה דקות. לאחר מכן, מעבירים אותן בזהירות לרשת צינון.
10. מאפסנים בכלי אטום לחלוטין, כדי לשמור על פריכות העוגיות.   

הערות:

• האם שמתם לב שאין בעוגיות ביצים בכלל? אם אתם או מישהו שאתם מכירים, רגישים לביצים – העוגיות הללו הן פתרון מצוין!
• בעבודה עם כל סוגי האגוזים, חשוב מאוד להקפיד על טריותם. כשאינם טריים, יש להם טעם מעט מעופש. לכן,השתדלו לקנות על משקל ולא משקיות סגורות מהסופר. אם זה לא אפשרי, בדקו היטב את תוקף האגוזים שבשקית הסגורה.
• אפשר להכין את המלית מראש ולהקפיא עד השימוש. כשרוצים להשתמש, מפשירים לטמפ' החדר.
• אם לא בא לכם מלית של אגוזי פקאן, נראה לי שכל אגוז יהיה פה מוצלח; אגוזי מלך (כמו במתכון המקורי), לוז (נשמע לי מעולה!), מקדמיה ואפילו שילוב ביניהם.  
• אם נשאר לכם בצק שכבר לא מספיק לקריצת ריבועים נוספים, אפו גם אותו, ללא מלית הפקאן. יוצאות עוגיות טעימות ממש, גם ללא המלית.
• לאחר הכנת העוגיות, נשארתי עם עודפי מלית. אכלנו אותה כממרח על לחם והיה מעולה! 

גרסה להדפסה

סליחות

"השמיים משתנים 
לעיני החקלאים 
השכנים מתכוננים 
לימים הנוראים

מישהו חושב עליך 
ורושם את מעשיך..."

השורות הללו נלקחו מאחד השירים היפים של רחל שפירא – "שיר תשרי"

(קישור בסוף הפוסט לביצוע המקסים של חוה אלברשטיין).

"הימים הנוראים". צמד המילים הזה תמיד עורר בי תחושה של יראת כבוד מהולה באימה קלה.

הימים האלו אמורים להיות ימים של חשבון נפש ובקשת סליחה וכפרה בנושאים שבין אדם לחברו
והם מסתיימים ביום הכיפורים - יום סליחה וכפרה על חטאים שבין אדם למקום (מתוך הספרייה הוירטואלית של מט"ח).

בשלוש הדתות הגדולות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, ובוודאי גם בדתות אחרות, יש מקום מרכזי לנושא של בקשת מחילה וכפרת עוונות.

כמובן ששלוש הדתות מנסות למנוע את ביצוע החטאים מלכתחילה, באמצעי הפחדה שונים, הקשורים לגורלנו בעולם הבא.

עם זאת, כולן מבינות שבני האדם חלשים מידי מכדי לא לבצע חטאים כלל ולכן מאפשרות טקסים שונים, בהם מביע האדם חרטה על מעשיו ומבקש מהאל מחילה.

ביהדות, הציווי המרכזי ביום הכיפורים הוא כמובן הצום, שנועד ל"עינוי הנפש" וטיהור מחטאי השנה החולפת.

אמנם אינני נוהגת לצום ביום הכיפורים, אך יש בעיני משהו יפה במנהג הזה, המאפשר לעשות סוג של Restart ולפתוח דף חדש לשנה הבאה.

במקום לצום, אני נוהגת לחשוב על השנה שעברה עלי ולעשות סוג של "חשבון נפש", לגבי מה אוכל לעשות טוב יותר בשנה הקרובה.

אז הנה כמה החלטות שלי לקראת השנה החדשה. 

מכיוון שזהו בלוג בישול, אתמקד, ברשותכם, בהחלטות מתחום המזון.

החלטות לשנה החדשה:

·         לאכול בריא יותר: פחות פחמימות, יותר ירקות וקטניות. לאכול בכל ערב סלט (זה לוקח דקה לחתוך ובכל זאת אני מתעצלת...) לאכול רק משהו מתוק אחד ביום (טוב, בסופ"ש מותר קצת יותר).

·         להפחית בצריכת בשר: כבר כתבתי בבלוג על הרהורי לגבי טבעונות. אני מודה שאני ממש לא שם (וגם לא בטוחה שאי פעם אהיה), אבל להפחית בצריכת בשר אני בהחלט רוצה. זה גם לא אמור להיות קשה במיוחד, לאור העובדה שאני ממילא לא משתגעת על בשר. הבעיה שהפחתת בשר, מעלה אצלי אוטומטית את צריכת הפחמימות ובכך אני סותרת את ההחלטה מהסעיף הקודם. מקווה שהשנה אצליח לקיים את שתי ההחלטות, מבלי שיפגעו אחת בשניה. 

·         להמשיך לפתח את הבלוג: השנה הזו היתה השנה בה התחלתי לכתוב את הבלוג ועד כה, נראה לי שעמדתי לא רע בהתחייבות שלקחתי על עצמי. עם זאת, השנה הנוכחית עומדת להיות מאתגרת יותר, בהתחשב בעובדה שעומד להצטרף למשפחתנו תינוק חדש. אני רוצה ומקווה מאוד שאצליך לתחזק את הבלוג ואף לפתח אותו יותר, למרות השינוי הדרסטי בחיי. מקווה שאם קצב פרסום הפוסטים יפחת, תקבלו זאת בהבנה. 

·         להוריד את המשקל העודף מההיריון: מההיריון הראשון שלי אני זוכרת שאין דבר מתסכל יותר מלגלות שאת לא נכנסת לבגדים שלך אחרי שילדת. כמה שבועות אחרי הלידה, ניסיתי, לתומי, ללבוש מכנסיים שהיו רופפים עלי לפני ההיריון וגיליתי, לחרדתי, שהם בקושי עולים לי על הירך...אני שמחה לבשר שכמה חודשים אחר כך הם כבר עלו עלי שוב, אבל זו היתה בהחלט Wake Up Call רצינית. הפעם, אני אמורה ללדת בחורף של גרמניה. מיותר לציין שלצאת מהבית במזג האוויר פה בחורף ועוד עם תינוק קטן, זה עסק דיי מאתגר. לעומת זאת, לשבת בבית ולטחון אוכל, זו אופציה הרבה יותר זמינה ומנחמת. מקווה מאוד שאצליח לעמוד בהחלטתי ושאוכל לדווח לכם באותו תאריך שנה הבאה, שחזרתי שמשקלי המקורי.

ולסיום -

כאמור, בלצום אני לא ממש מאמינה, אבל בלהגיד סליחה אני כן.

אז לכל מי שפגעתי בו השנה, אני שולחת את סליחתי הכנה מעומק הלב.

אני באמת משתדלת לא לפגוע, כך שאם עשיתי זאת, תהיו בטוחים שזה לא היה בכוונה.

ובשם כוונותי הטובות, אני מצרפת מתכון לעוגת גזר בחושה, רכה ועסיסית, בתוספת מבורכת של שוקולד לבן ואגוזי מלך (וגם גרידת תפוז, אם רוצים). 

למי שצם, העוגה הזו תהיה אחלה דרך לשבור את הצום. למי שלא - סתם עוגה מעולה ליום חג או חול.

לשנה טובה תכתבו ותחתמו!

ולסיום סיומת - 

כפי שהבטחתי, השיר היפה "שיר תשרי", בביצוע של חוה אלברשטיין, האחת והיחידה.

(זה מתחיל בפתיחה של חנה מרון, אז אם אתם רוצים רק את השיר, התחילו לצפות מ-1.35 דק')

עוגת גזר עם שוקולד לבן ואגוזי מלך

מבוסס על מתכון מקורס הקונדיטוריה שעשיתי ב"אסטלה", עם שינויים ותוספות שלי

חומרים לעוגה אחת בתבנית אינגליש באורך 25 ס"מ:

2 ביצים M

150 גר' סוכר (קצת פחות מ-3/4 כוס)

100 גר' שמן (קצת פחות מ-2/3 כוס)

100 גר' קמח (3/4 כוס)

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית קינמון טחון

140 גר' גזר מגורר גס (כ-2 גזרים בינוניים)

50 גר' שוקולד לבן, קצוץ לקוביות קטנות

50 גר' אגוזי מלך, קצוצים גס

גרידה מ-1/2 תפוז (אופציונאלי)

הכנה:

1. מגררים את הגזר גס, על פומפיה (אפשר גם במעבד מזון עם דיסקית הגירור, אבל לדעתי, בשביל שני גזרים, חבל על הטרחה שבשטיפה). 
2. קוצצים את השוקולד הלבן ואת אגוזי המלך ומגרדים את גרידת התפוז.
3. מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים את התבנית (אפשר גם לעשות בתבנית חד פעמית ואז אין צורך בשימון). 
4. בקערת המיקסר עם וו הבלון, מקציפים יחד את הביצים והסוכר במשך כמה דקות במהירות גבוהה, עד שהתערובת הופכת בהירה מאוד ותפוחה.
5. מוסיפים בזילוף איטי, תוך כדי ערבול, את השמן ומערבלים עד שמתאחד בתערובת.
6. מנפים את הקמח ואבקת האפייה אל התערובת, מוסיפים את הקינמון. מוסיפים את הגזר המגורר, השוקולד הלבן הקצוץ, האגוזים הקצוצים וגרידת התפוז ומערבבים רק עד איחוד (אפשר לערבב בעזרת המיקסר, על מהירות נמוכה, או ידנית בעזרת כף או מרית). 
7. מעבירים לתבנית ואופים כ-40-45 דק', עד שקיסם שמוחדר למרכז העוגה יוצא יבש, עם פירורים לחים. מוציאים מהתנור ומצננים לטמפ' החדר. 
8. העוגה נשמרת, עטופה היטב, בטמפ' החדר במשך 3-4 ימים. אפשר גם לשמור במקרר ואז תשמר כשבוע. ניתן גם להקפיא. 

הערות:

• רוצים גרסה פרווה (וגם בריאה יותר)? החליפו את השוקולד הלבן בצימוקים או באוכמניות מיובשות. 
• אני מאוד אוהבת גרידת תפוז בעוגות (ובקינוחים בכלל), אבל טעם התפוז דומיננטי מאוד. אם אתם לא אוהבים, בהחלט אפשר לוותר. 
• אפשר להחליף את אגוזי המלך בפקאן. ממליצה לא לוותר על האגוזים כי הם נותנים קראנץ' שמאוד מוסיף.

גרסה להדפסה

זה לא ג'וק, זה תמר!

תקציר הפרקים הקודמים:

לפני כחודש הצטרפתי לפרויקט "כחומר ביד הבלוגר", המתנהל באתר "מנטקה".

למי שלא בעניינים, אני אסביר -

בכל חודש מוכרז חומר גלם מסוים ועל הבלוגרים המשתתפים בפרויקט להכין קינוח או מאפה עם חומר הגלם הנבחר.

בחודש שעבר החומר הנבחר היה ג'ינג'ר. החודש הוא...תמר (ו/או סילאן)!

כאשר שמעתי שמדובר בתמרים, מודה שחרדה קלה אחזה בי.

אני לא ממש אוכלת תמרים. זה לא שאני שונאת אותם. למעשה, הטעם שלהם דיי טעים לי.

יש לי בעיה עם המראה שלהם...

בואו נודה, תמר זה פרי שדומה יותר מידי לג'וק...

כן, הג'וקים החומים, הגדולים והדוחים, הנקראים "תיקנים אמריקנים", הם ללא ספק קרובי משפחה של התמרים.

זוכרים שאי שם בשנות ה-90', היה בארץ טרנד של פרוזן יוגורט?

למי שלא זוכר, או טרם נולד אז – מדובר בגלידת יוגורט שאליה היו טוחנים תוספות של פירות ו/ או מיני שוקולדים ותוספות אחרות.

אהבתי מאוד פרוזן יוגורט, אבל תמיד בדלפק התוספות, ישבו להם התמרים הקפואים ובכל פעם שמבטי היה נופל עליהם בטעות, הרצון לפרוזן יוגורט היה נעלם. 

עד כדי כך הם היו דומים לג'וקים.
ואחרי שהיו טוחנים אותם בגלידה??!!

טוב, בואו נעצור כאן לפני שאוציא לכולכם את החשק לפרוזן יוגורט, לתמרים או לחיים בכלל...

בקיצור, מה עושים עם תמרים, לאור האסוציאציות הלא-כה-נעימות שיש לי מהם?

נזכרתי שיש לי בארון ממרח תמרים, שחברה נתנה לי, כי לא היה לה בו צורך.

וואלה! ממרח תמרים זה כבר משהו שלא מזכיר ג'וקים...

התחלתי לחפש רעיונות, אבל לא מצאתי שום דבר מיוחד...

אך לעיתים, מגיעה ההשראה ממקומות בלתי צפויים.

חיפשתי, בלי קשר, מתכון לקרם ברולה ונתקלתי בבלוג יפיפה שנקרא Lady and pups, ממש ממליצה לכם לבקר בו ולהזיל ריר על כל מה שהליידי מכינה...

אבל מתוך שלל המתכונים המעלפים שיש בו, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על המתכון הספציפי הזה,

למעין פרנץ' טוסט עם שכבת סוכר, אותה שורפים בתנור והיא הופכת לברולה ובפנים מילוי מושחת של האם (Ham) בתוספת מיונז יפני (שהוא, מסתבר, מתוק) וחמאה, שנמסים להם יחד עם שכבת הסוכר והופכים לפרנץ' טוסט הכי מפתה שראיתי בימי חיי.

אחרי שהאימג' הזה לא יצא לי מהראש כמה ימים, חשבתי לעצמי - למה לא לעשות לו גרסא משלי ולשלב בה את ממרח התמרים שכה חשקה נפשי להשתמש בו?

החלטתי שהמתכון המקורי של Lady and the pups הוא מושחת מידי.

מלבד העובדה שהוא "חוסם עורקים" מושלם, עקב שימוש במיונז, חמאה והאם מלא שומן, היא גם הגדילה לעשות והכניסה בכל סנדוויץ' לא פחות מ-3 פרוסות לחם, כי כידוע, האמריקאים לא ממש מודעים לביטוי Less is more, בכל הנוגע לאוכל.

אני החלטתי ששתי פרוסות לסנדוויץ' זה ממש מספיק.

כמו כן, מכיוון שמדובר באתגר קונדיטוריה, החלטתי ללכת על מילוי מתוק.

אבל הייתי חייבת לאזן את המתיקות של ממרח התמרים ושכבת הסוכר החיצונית עם משהו קצת חמצמץ.

בחרתי בגבינת עיזים, מתוך מחשבה שתאזן מצויין את כל העסק ויצאתי לדרך, לבחון אם הרעיון שלי בכלל עומד במבחן המציאות.

אז אני שמחה לדווח שהוא עומד גם עומד במבחן המציאות!

יצא סוג של פרנץ' טוסט משודרג, מתוק מאוד אבל גם קצת חמצמץ, עם שכבת סוכר מושחמת ומתפצפצת בפה. בקיצור – חגיגה!

זה אמנם עדיין מושחת למדי, אבל יש בזה תמרים וסילאן אז זה גם קצת בריא, לא?

אז אם בא לכם להכין למישהו שאתם אוהבים, בראנץ' ממש מפנק וגם דיי מהיר להכנה,

נסו את המתכון הבא ואולי תתחילו להסתכל על תמרים קצת אחרת, כפי שקרה לי...

ואם בא לכם עוד המון מתכונים מגניבים עם תמרים ו/או סילאן, הכנסו ל"כחומר ביד הבלוגר". 

פרנץ' טוסט ברולה ממולא בממרח תמרים, גבינת עיזים וסילאן

בהשראת המתכון הזה, מהבלוג Lady and pups. 

חומרים ל-2 מנות:

4 פרוסות לחם לבן מרובע (כזה שמתאים לטוסט), או חלה

1 ביצה

1/4 כוס חלב

ממרח תמרים למריחה

גליל גבינת עיזים רכה (כמו פרומעז, או כל גבינת עיזים רכה שאתם אוהבים), חתוך לפרוסות

מעט סילאן לזילוף (לא חובה)

2 כפות חמאה, בטמפ' החדר

4 כפות סוכר דמררה (חום בהיר)

הכנה:

1. מחממים את גריל התנור לחום גבוה.
2. חותכים מפרוסות הלחם את ה"קשה" ומניחים בצד.
3. בקערה שטוחה ורחבה, טורפים את הביצה, מוסיפים 1/4 כוס חלב ומערבבים. מניחים בצד.
4. מורחים ממרח תמרים על צד אחד של כל פרוסת לחם.
5. מרכיבים את הפרנץ' טוסט: לוקחים פרוסה אחת מרוחה בממרח תמרים. על ממרח התמרים מניחים כמה פרוסות גבינת עיזים ומסיימים בזילוף דק של סילאן. סוגרים עם פרוסת לחם נוספת (הצד עם הממרח תמרים צריך להיות כלפי מטה, כמובן). חוזרים על אותה פעולה עם הפרנץ' טוסט השני.
6. מורחים כ-1/2 כף חמאה, באופן אחיד, על שני הצדדים החיצוניים של הפרנץ' טוסט. חוזרים על הפעולה עם הפרנץ' טוסט השני.
7. טובלים כל פרנץ' טוסט בבלילת החלב והביצה, כ-2 שניות מכל כיוון. חשוב שכל הקצוות יהיו טבולים בבלילה (מה שישאר חשוף, ישרף בקלות בתנור).
8. שמים את הטוסטים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
9. מפזרים כ-2 כפיות סוכר על החלק העליון של כל פרנץ' טוסט, ליצירת שכבת סוכר דקה ואחידה. חשוב שהסוכר יכסה את פני כל הלחם, כולל הקצוות (לא נורא אם נשפך קצת סוכר על נייר האפייה).
10. שמים את התבנית כ-2 שלבים מתחת לגריל התנור ואופים עד שהסוכר משחים ומתקרמל (לי לקח כ- 7 דק', אבל זה כמובן תלוי בתנור שלכם).
11. כאשר צד אחד של הטוסט מוכן, מוציאים את התבנית מהתנור ונותנים לסוכר להתקשות במשך כמה שניות. אז הופכים בעזרת מרית, את הטוסטים לצידם השני, מפזרים שוב סוכר ואופים שוב עד שמתקרמל (לי זה לקח כ-4 דק').
12. מוציאים מהתנור, מצננים מעט, חותכים לשני משולשים ומגישים.
13. אם יש לכם ברנר, אפשר להשתמש בו לתיקון חלקים שלא השחימו היטב.

הערות:

• משאריות הביצה והחלב שנשארו, אפשר להכין לחם מטוגן רגיל ולטגן במחבת או פשוט להכין חביתה.
• לגרסה פחות מתוקה, מומלץ לטגן עד השחמה בצל סגול, חתוך לרצועות (אפשר להוסיף קצת סילאן אם רוצים לשמור על מוטיב התמרים) ולהוסיף לפרנץ' טוסט, לפני שלב הטבילה בביצה. הבצל המטוגן הולך מצוין עם גבינת העיזים והתמרים ומאזן היטב את המתיקות. 
• אל תוותרו על גבינת עיזים במתכון. בגבינות עיזים יש חמיצות שמאזנת את המתיקות של התמרים והסוכר. גבינה מחלב פרה לא תתן מספיק "קונטרה" למתיקות.
• אפשר (אבל חבל), לוותר על שכבת הסוכר ולטגן את הטוסטים במחבת עם קצת שמן וחמאה כמו בפרנץ' טוסט רגיל. אם עושים זאת, ניתן לוותר על מריחת החמאה על הטוסטים. 
• כמובן שהפרנץ' טוסט הינו במיטבו ברגע ההכנה. עם זאת, בזמן הצילומים, נשארתי עם טוסט עודף ומכיוון שלאכול יותר מאחד כזה זה ממש פלילי, שמרתי אותו במקרר וחיממתי למחרת בטוסט אובן. מה אומר לכם, יצא מצוין! 

גרסה להדפסה